בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופייך
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו

מתוך קול צופיך

מכירת והשכרת בית לנכרי

undefined

הרב שמואל אליהו

תשע"א
19 דק' קריאה
קנית קרקע בארץ ישראל מגוי - אפילו בשבת
ערכה של ארץ ישראל הוא גדול. חכמינו בגמרא אמרו על קונה בית מנכרי (בבא קמא פ) "וְהַלּוֹקֵחַ בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - כּוֹתְבִין עָלָיו אוֹנוֹ, אֲפִלּוּ בְשַׁבָּת". מקשה הגמרא "בַּשַּׁבָּת, סַלְקָא דַעְתָּךְ?" ומתרצת שמדובר בכך שהיהודי יאמר לנכרי האחראי על רישום הקרקעות לחתום בשבת. "וְאַף עַל גַּב דַּאֲמִירָה לְגוֹי עוֹבֵד כּוֹכָבִים - שְׁבוּת הוּא, מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - לָא גָזְרוּ בֵיהּ רַבָּנָן".
כך נפסק בשו"ע (אורח חיים סימן שו יא) "מותר לקנות בית בארץ ישראל מן האינו יהודי בשבת, וחותם ומעלה בערכאות". וסיפר מו"ר ורבינו הרב ז"ל - הכ"מ שישנו בית כנסת בעיר העתיקה שרשמו אותו על שם "פקודת אלעזר". והוא נקנה ביום שבת. ואת פעולת רישום הקרקעות לא דחו ליום ראשון. ולמה לא דחו ליום ראשון מה שאפשר לדחות? כי חששו שמא הגויים יחזרו בהם ממכירת בית ליהודי.

למה ליהודים יותר קשה לבנות בארץ ישראל?
אנו רואים בעיננו שיש הרבה קשיים בכל מה שקשור לישוב יהודים בארץ ישראל. הטורקים והאנגלים אחריהם הקשו מאוד על יהודים לבנות בארץ ישראל. גם היום נכרים בונים בארץ ישראל בלי רישיון אלפי בתים ואין פוצה פה ומצפצף. אבל יהודי אם ירצה לסגור מרפסת - יצטרך להביא עורך דין שיסדר לו את הרשיונות.
ובזוהר (חלק ב דף קכח/א) מובא כי לימד אַשְׁמְדָאי את שְׁלֹמֹה מַלְכָּא כל על כל דבר קדושה: "בָּעֵי לְמִקְנֵי לֵיהּ בַּאֲגָר שְׁלִים, בְּכָל מַה דְּיִבְעוּן מִנֵּיהּ, בֵּין זְעֵיר בֵּין רַב, בְּגִין דְּרוּחַ מִסְאֲבָא, אִיהוּ אִזְדָּמַּן תָּדִיר בְּמַגָּנָא וּבְרֵיקָנַיָּא, וְאִזְדְּבַן בְּלָא אַגְרָא" צריך לשלם על כל דבר קדושה כסף. הרבה או מעט. כי רוח רעה באה על כל דבר שבא בחינם וקלות. ונמכר בלי כסף". אבל דבר קודש לא בא אלא בעמל רב.
קנין וישוב ארץ ישראל הוא דבר של קדושה עליונה. למרות שמדובר בקרקע ובדבר חומרי. לכן הוא בא ביסורין כשמדובר בעם ישראל. אבל באומות העולם הוא לא צריך אפילו רשיון או לקנות את הקרקע. "תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם, לֹא נְתָנָן אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹלָם הַבָּא". (ברכות ה.)

מעלת רכישת הקרקע בארץ ישראל - כרכישת חלק בעולם הבא
סיפר מו"ר הרב ז"ל - הכ"מ: "פעם אחת בא אלי יהודי חשוב מארצות הברית שחשב לקנות בתים ונכסים רבים בארץ ישראל. העסקה המוצעת הייתה בסכום ניכר וגדול, והקונה חשש וביקש עצה וברכה. אמרתי לו: יש ערך גדול לקנות ולחזק את ישוב הארץ והגרים בה. עיני העמים נשואות לכל דבר שקורה בארץ ישראל ובמיוחד למתיישבים בה. יש ההתנגדות של אומות העולם להתישבות בארץ וחשוב לחזק אותם. עוד אמרתי לו: כי חשוב שלכל יהודי יהיו נכסים וכספים בארץ ישראל. אם יום אחד הוא ירגיש שהאדמה בוערת מתחת רגליו בארץ העמים, הוא יוכל להגיע לארץ ישראל. שם הבית שלו ושם הנכסים שלו והוא יבוא למקום מסודר.
הרב המשיך וסיפר: פתחתי לו חומש בראשית (בראשית ל"ג י"ט) והראתי לו את דברי האבן עזרא שם, דבר פלא ביותר (והביאום שם הרמב"ן, רבינו בחיי וכפתור ופרח י). הפסוקים מדברים שם על יעקב שקנה חלקת אדמה בארץ ישראל. והכתוב אומר עליו "ויקן את חלקת השדה". "והזכיר זה הכתוב להודיע כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל. ומי שיש לו בה חלק חשוב הוא כחלק עולם הבא".
אותו יהודי מארצות הברית התחזק מאוד מדברי האבן עזרא הללו, והחליט במקום לבצע את העסקה הגדולה הזו. "מצווה גוררת מצווה" ומיד אחרי ההחלטה הזו, אמר בליבו אם מעלתה של הארץ הזו היא כל כך גדולה, למה שרק חלק מרכושו יהיה בארץ ישראל? הוא בא בעצמו עם כל משפחתו ורכושו לארץ הקדושה הזו.

נכרים בארץ ישראל - מתי מותר מתי אסור?
נכרים בארץ ישראל - מוקש, שִׂכִּים, צְנִינִם
לגודל מעלת ההתישבות של יהודים בארץ ישראל כך גודל השכנה של שהות נכרים בתוכה. בספר שמות (פרק כג) התורה אומרת: "כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת ישְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ: לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית: לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ". חוזרת התורה ומזהירה ומסבירה ואומרת (במדבר לג נה) "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם ישְׁבִים בָּהּ". אם תרחמו עליהם - אתם מרחמים על אכזרים. בסופו של דבר הם יתאכזרו אליכם. "כל המרחם על אכזרים סופו מתאכזר על רחמנים".
מה פירוש "לְשִׂכִּים" ? כמו סיכות דוקרות, כמו חרבות. רש"י פירש כמו יתדות הדוקרות בעינכם. אתם רואים מה שהם עושים. דוקר לכם בעיניים ולא יכולים לעשות כלום. הרמב"ן מסביר בשם חז"ל מהי הדקירה בעיניים? שהם יטעו אתכם "ולא תראו ולא תבינו, כמו כי השחד יעור פקחים". וגם יקלקלו אתכם בתערובת הזו. "וילמדו אתכם בכל תועבותיהם". וגם יציקו לכם בגנבות שלהם. "שיכאיבו ויצערו אתכם לשלול ולבוז אתכם". וגם ילחמו בכם כמו שמפרש בהמשך.
ומה הפירוש של המילה "וְלִצְנִינִם" ? אומר רש"י שפרשו גדר קוצים. אתם תצטרכו להתכנס בתוך גדרות קוצים מפחד מהתושבים הנכרים שרחמתם עליהם ונתתם להם להשאר בארץ. "לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא". אלוקים. שיודע את האמת ואת העתיד לבא אומר לנו בהמשך: " וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם ישְׁבִים בָּהּ".
התרגום ורש"י ורבי חיים בן עטר בפירושו "אור החיים" הקדוש מסבירים ואומרים: אל תחשבו שהנכרים שגרו בארץ יסתפקו במקומות שהם יושבים בהם ויתנו לכם שקט. לא ולא. הנכרים הללו ינסו לגרש אתכם מארץ ישראל לגמרי. הם לא יסתפקו במקומות שהם גרים בהם. "לא לבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו, אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו, וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו, לומר: קומו צאו ממנו!".

למה בכה מלאך ה'?
בתחילת ספר שופטים עולה מלאך ה' מהגלגל ואומר להם כי ה' כרת ברית עם האבות. "וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וָאֹמַר: לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם" אבל זה בתנאי שאתם "לֹא תִכְרְתוּ בְרִית לְישְׁבֵי הָאָרֶץ" ומה עשיתם? "וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי. מַה זֹּאת עֲשִׂיתֶם?
"וְגַם אָמַרְתִּי לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹקֵשׁ: וַיְהִי כְּדַבֵּר מַלְאַךְ ה' אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ". על כן נקרא המקום לדורות בשם "בוכים". כי שם הבינו בני ישראל את הנזק שנגרם מהרחמנות ומהחולשה. להשאיר את אומות העולם בתוך ארץ ישראל.
ובאמת כל ספר שופטים מלא בתיאורים על מלחמות מיותרות שבאו על עם ישראל. מאות ואלפי הרוגים בגלל הנכרים שנשארו כאן בארץ ישראל והציקו לתושבי הארץ היהודים. כל ימי השופטים וכל ימי הנביאים עד שבא דוד המלך.

בתי ישראל בשלטון נכרי - חורבן
בגמ' וברמב"ם (הלכות ברכות פרק י הלכה י ובשו"ע תקס"א). "הרואה בתי ישראל ביישובן מברך: ברוך אתה יי' אלקינו מלך העולם מציב גבול אלמנה. בחרבנן אומר" 'ברוך דיין האמת'". והחורבן הגדול ביותר הוא השליטה שלהם בארץ ה'. וכדכתבו הב"י הב"ח הט"ז והא"ר, והביאו דבריהם המשנ"ב וכה"ח בסימן תקסא'. "בחורבנן - אפילו יושבין בהן ישראל כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן". לכן מתפללים אנו "ואל תתן נחלתך לחרפה למשול בם גוים".

האם הישמעלים הם גר תושב?
נכרי שמכיר בשלטון ישראל ובחוקיה - גר תושב
הרמב"ם כתב כי איסור ישיבת נכרים בארץ ישראל הוא בכל אומה ולשון, זה שאמרה תורה."לא תכרת להם ברית ולא תחנם" . והסבירה הגמרא (ע"ז כ:) שמשמעות הפסוק היא: "לא תתן להם חניה בקרקע". וכך כתב הרמב"ם (שם בהלכות ע"ז) על פי הגמרא: " ומפני מה אין מוכרין להן שנאמר "ולא תחנם" לא תתן להם חנייה בקרקע שאם לא יהיה להם קרקע - ישיבתן ישיבת עראי היא" .
מתי מותר להם לשבת כאן? כשיהיו גרי תושב ויקבלו עליהם שבע מצוות בני נח. וכמו שמביא הרמב"ם (הלכות ע"ז י' ו'): "בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח נכרים בינינו, ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח שנאמר "לא ישבו בארצך" אפילו לפי שעה. ואם קבל עליו שבע מצות הרי זה "גר תושב", ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין אלא גר צדק בלבד".
דעת הראב"ד - חולק על הרמב"ם וכתב בהשגות :"זאת לא מצאנו ולא שמענו מעולם והפסוק שהוא מביא בז' אומות הוא ואפילו לדבריו ישיבה כתיב בהו ולא העברה" . לדעת הראב"ד איסור "לא ישבו בארצך" הוא רק בשבעה עממין שהיו בזמן הכניסה לארץ. ואם כך לכאורה אין לאיסור זה משמעות כיון ששבע אומות אלו נאבדו בזמן שסנחריב מלך אשור הגלה אוכלוסין ממקום למקום והתערבו האומות ואין מכירים כיום את שבע העממין. וכמו שכתב הרמב"ם (בהלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה כה): "כשעלה סנחריב מלך אשור בלבל כל האומות ועירבם זה בזה והגלה אותם ממקומם, ואלו המצרים שבארץ מצרים עתה אנשים אחרים הם, וכן האדומים שבשדה אדום".
דברי הראי"ה קוק ז"ל על ישמעאלים - האם הם גר תושב?
הראי"ה קוק ז"ל דן בשאלה האם מותר למכור לישמעאלים קרקע בשנת שמיטה על מנת לאפשר לישוב היהודי להתקיים בארץ ישראל. המציאות בימיו הייתה שהחקלאים לא היו יכולים להתקיים אם לא יעבדו את הקרקע בשמיטה. והרב התיר למכור את הקרקעות לישמעאלים. הוא אמר שהם בגדר גר תושב. ואם תשאל איך הם גר תושב שלא התקבלו בבית דין. והלא לא מקבלים גר תושב כשאין היובל נוהג. והלא הם לא מקיימים שבע מצוות בני נח?
והוא עונה ואומר שיש דעת יחיד כי די בכך שגוי יקבל על עצמו לא לעבוד עבודה זרה כדי שיקרא גר תושב. ולא צריך אל כל השבע מצוות בני נח. אמנם זו דעת יחיד שלא נתקבלה להלכה. אבל הוא כותב שבשעת דחק גדולה אפשר לקבל דעת יחיד זו.
הרב הסתמך על היתר של הרב בעל "המזבח אדמה". שהתיר למכור לישמעאלים קרקע כי אינם עובדי עבודה זרה. וכך כתב: "... ועתה אם באמת גדול הדחק, עד שתלוי בזה חס ושלום חורבן הישוב, נראה דיש להתיר במילתא דרבנן למכור, ע"פ דרך המכירה של חמץ הנהוגה במקום דחק, ולסמוך דישמעאלים שאינם עובדי עבודה זרה, אין בהם איסור של חניה בקרקע. ודינם כגר תושב, ומותר לתן להם חניה בקרקע" (משפט כהן, נח). כך כתב על כך בעוד תשובות "לדעתי, שבכל מקום שנמצא על מי לסמוך בדחק עצום ונורא כזה - מצווה לסמוך להקל..." (משפט כהן, סב).
הרב מזכיר את דעת הכסף משנה שחידש, כי גם לפי הרמב"ם - ניתן בזמן הזה לאפשר לגוי המקיים בפועל ז' מצוות - לשבת בארץ: "ולדעת רבינו נראה לומר, דאין הכי נמי, שאם מעצמו קיבל עליו שבע מצוות, שאין מונעים אותו מישיבת הארץ. ולא בא לומר אלא שאין בית דין מקבלין אותו". וכתב על זה במשפט כהן (סא) " ויש לומר שאומה שלמה שהיא מתנהגת בנימוסין כאלה - יהיו חשובין לענין זה כגר תושב".

דעת הרב קוק רק במכירה זמנית, ורק בשעת דחק גדולה ונוראה
האם אפשר לקחת את דבריו להתיר מכירה לישמעאלים גם לא בשנת שמיטה? הרי הוא התיר: א] רק מכירה לזמן. ב] רק אם מקימים שבע מצוות בני נח. ג] רק בשעת דחק גדולה ונוראה. ד] רק בגלל שזה לטובת הישוב היהודי שלא יגיע לידי חורבן. ואין להביא ראיה ממה שהתירו מכירת קרקעות לישמעאלים בשביעית. כיון שזו "הוראה מיוחדת" כדברי המתירים במשפט כהן סג' שאמר כי ההיתר הוא: "בדחק עצום ונורא כזה" "והוי כחלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" "והצדדים הללו אינם נופלים מכל דרכי היתר של הדברים הדחוקים הרבה". כך כתב על כך בנו הרה"ג צבי יהודה הכהן זצ"ל:
"אמנם לצורך הוראת השעה של היתר עבודת הקרקע ותוצאות יבולה בשנת השביעית סודרה מכירת הקרקעות לנכרי - במכירה לזמן, שכל עיקר ערכה ידוע ומוכר הוא לא במובן משפטי כללי אלא במובן דתיי, של אותה הוראת ההיתר. אותה מכירה זמנית במובנה הזה נעשית לשם אחיזתו הקבועה של ישראל - גם באותה הקרקע בעצמה, בכל חלק וחלק שלה. נאמרה בזה הסברה, שאיסור זה אינו קיים בשעה שיש צורך במכירה זו לטובת ישראל. נאמרה גם הסברה, שאיסור זה אינו ביחס לאלה הגויים, שמכירה זו מסתדרת אתם, שהם כמו גרים-תושבים מבחינתם הכללית. וכל זה מצורף, בענין שנת-השביעית, אל עוד כמה טעמים ויסודות עיקריים של הוראת ההיתר".

מכירה גמורה לישמעאלי - אסורה בהחלט לדעת הרב קוק
ממשיך וכותב בנו הרב צבי יהודה זצ"ל: "אבל נגד זה, במסירה מוחלטת של קרקע ארץ ישראל לגויים, שהיא באה להוציא מגופה של קרקע זו כל אחיזת חנייתו של ישראל וכל דריסת רגלו בה, ושהיא באה ונעשית לרעתם של ישראל, שאין לו רעה גדולה מזו של מיעוט חנייתו ותלישות אחיזתו באדמת-קדשו, ועוד בשעה זו אשר פרצופם האלילי של הגויים חזר ונתגלה במילואו - הרי איסור תורה זה קיים בכל תקפו.
מלבד זה עוד מבואר ומשולש הוא איסור תורה זה בביאורו והוראתו של הרמב"ן "אביהם של ישראל" על פי התלמוד הירושלמי: "לא תימכר לצמיתות", "למי שיחזיק בה ולא ינהג בה דין יובל עמנו, הם הנכרים", "אבל נשמור שתהיה מכירתנו בה שתחזור אלינו על כל פנים ולא נניח אותה בידם לעולם". "ולפי שהארץ שלו יתעלה, ואנחנו כולנו גרים ותושבים עמו, ולא יחפוץ להושיב בה אחרים זולתנו, רק בידינו תשאר ואלינו תחזור".

האם הישמעאלים שומרים שבע מצוות בני נח?
בכלל שבע המצוות יש איסור גזל, רציחה, גילוי עריות, והעמדת בתי דין שידונו מי שחטא בזה ולא יעלימו עין. מו"ר הרב ז"ל - הרינו כפרת משכבו, היה אומר על ערביי הרשות הפלשתינאית שיש בהם גנבים ורוצחים והם לא דנים אותם באמת. ממילא אין להם שום צד של "גר תושב". האם ערביי ישראל יכולים להיות "גר תושב"? האם ערביי ישראל קיבלו בינם לבין עצמם שבע מצוות בני נח? האם הם מגדירים את עצמם כמו גר תושב? האם הם מקבלים את ישראל לבעלי הארץ הזאת והם פה כמו גרים או שהם מרגישים שהם בעלי הבית ואנחנו פה האורחים הזמניים?
זו שאלה שתלויה בכל פרט ופרט וגם תלויה בכלל. מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה גילה שערביי ישראל מעורבים בפלילים יותר מחלקם באוכלוסייה. דוחות רבים מלמדים שהם משתלטים בשיטתיות על אדמות מדינה, ובונים בלי רשות על אדמתה. נציגיהם בכנסת וברשויות מצדיקים ומחפים עליהם. במצב הזה אין אפשרות להגדירם כ"גר תושב".
גם ההצדקה שנציגיהם נותנים לאויבינו וצרינו גם בימי מלחמת המפרץ לסאדם חוסין. גם ההפגנות בימי מלחמת לבנון השניה ועופרת יצוקה דווקא לאויבינו. כל אלה נעשה לא בסתר אלה על ידי מנהיגיהם הנבחרים. ולא ברור כלל אם כשיראו אדם מהם שחשוד כי עבר על מצוות אחרות של בני נח האם ידונו אותו וישפטו אותו. האם יסגירו רוצחי יהודים או יחפו עליהם?
מו"ר אבא ז"ל אמר שלדעתו הם לא בגדר "גר תושב" בגלל התנהגותם. ולכן כשהרב היה רב ראשי לישראל - הוא חיפש דווקא ישמעאלי שמקיים בעצמו את כל ההגדרות של גר תושב, על פי ההיתר הדחוק הרבה של הרב קוק זצ"ל. מתוך הבנה שלא כל ישמעאלי הוא בגדר גר תושב.

דעת הרב הרצוג ז"ל - המדינה לא חייבת לחוקק חוק שאוסר מכירה לנכרים
ב"תחומין" כרך ב (שנת תשמ"א) עמ' 172-173, כתב הרב הרצוג ז"ל את הדברים הבאים. ויש שמסתמכים על דבריו להתיר מכירה קרקע ודירה לישמעאלי בימינו. הוא מסתמך על דעת הרב קוק במשפט כהן, והרחיב אותו וכתב: "ואע"פ שהגאון הנ"ל לא סמך על זה בלבד וצירף לזה עוד תנאי של מכירה לזמן, מכל מקום זה עיקר אצלו. ומכיוון שמסתבר שהעמידה על הפלייה זו [לאסור מכירת קרקע לנכרי] יכולה היא לסכן את סיכויינו להשגת המדינה היהודית, או לגרום הרס אחר כך ח"ו, יש לסמוך על הדיעה המקילה".
הרב הרצוג חי לפני הקמת המדינה. בתקופה ההיא עמדנו לפני מאבק עיקש בין כל האומות וגם באו"ם האם יכירו במדינת ישראל או לא? הרב הרצוג סבר כי אם מדינת ישראל שתקום, תחוקק חוקים שאוסרים מכירה של דירות וקרקעות לנכרים - היא לא תוכל לקום והיא "יכולה היא לסכן את סיכויינו להשגת המדינה היהודית, או לגרום הרס אחר כך ח"ו". ולכן הוא ראה את ההיתר הזה כמו ההיתר של שנת שמיטה. גם בלי הגבלת הזמן שהייתה יסוד להיתרו של הרב קוק ז"ל.

כשיש ניסיון השתלטות - חייבת המדינה לאסור מכירת קרקעות לנכרים
הרב הרצוג לא התיר לאדם פרטי למכור את דירתו או הקרקע שלו לנכרי ח"ו. כל ההתיר שלו הוא לגבי המדינה האם היא חייבת לחוקק חוקים שאוסרים ישיבת נכרים בארץ ישראל. על זה ההוא אומר ומסתמך על דעת הרב קוק ז"ל ומרחיב את גדרי ההיתר שלו. אבל לאדם פרטי הוא לא התיר מעולם. ועוד מסייג הרב הרצוג את דבריו ואומר גם לגבי המדינה שהיא יכולה לאסור מכירה לנכרים: "מובן מאליו שזה לא נאמר אלא על מכירה באקראי, אבל אם תהא נשקפת מצד זה סכנה של נישול ישראל מקרקע ארץ ישראל, חייבת המדינה לעשות הגבלות מיוחדות. ואולם אם המדינה היהודית לא תאסור זה באופן קטגורי כשאין סכנה כנ"ל נשקפת, לא תהא עוברת על איסור זה".
עוד מסייג הרב הרצוג את דבריו ואומר שכל הדברים הללו אמורים רק אחרי הקמת המדינה. אבל אחרי הקמתה - מי שמוכר קרקע לישמעאלי - הוא "עובר ובוגד".
"ואמנם טרם הוסד המדינה היהודית על יסודות חזקים, כל יהודי המוכר קרקע לנכרי אפילו לערבי מוסלמי הוא מערער את יסוד התאחזותנו בארץ אבותינו ומשים מכשולים על דרכנו לגאולת הארץ והעם, ועובר ובוגד ייקרא".
עיקר הסיבה שהרב הרצוג התיר מכירת קרקעות לנכרי היא כי חשש שאם נאסור זאת זה יסכן עצם הקמת המדינה. אבל חשש זה חלף, וכבר יש לנו מדינה. אדרבה, ריבוי מכירת קרקעות לנכרים עוד יסכן את המשך אחיזתנו בערינו. מי לא שמע על חשש איבוד שליטה יהודית על הנגב, ועל איבוד שליטה יהודית על הגליל, מפני ריבוי האוכלוסיה הערבית?
על ההיתר של הרב קוק היו מחלוקות רבות וגם הרב קוק ממש נדחק בקושי רב והתיר רק בהגבלות של מכירה לזמן ורק מפני פיקוח נפש של הישוב היהודי בארץ ישראל. ההיתר של הרב הרצוג הוא מורחב עוד יותר אבל הוא לא נדון בבתי מדרש כמו ההיתר של הרב קוק ז"ל. בכל מקרה ברור שהוא לא דיבר על מציאות שבה אנו רואים שיש נסיון השתלטות על אדמות ארץ ישראל. שלפי דעתו של הרב הרצוג ז"ל צריכה המדינה לחוקק חוקים שימנעו מנכרים להשתלט על קרקעות המדינה.

האם אין חשש שיפגעו יהודים? דעת הרבי מחב"ד והרב משה פיינשטין זצ"ל
על מנת להבין את חומרת האיסור של מכירת קרקעות לנכרים בארץ ישראל, ראינו להביא כאן את תשובתו ההלכתית של האדמו"ר מחב"ד שיצא מגדרו וכתב תשובה הלכתית מפורטת כנגד אלה מישראל שמוכרים דירות של יהודים בשכונות של יהודים לנכרים.
השכונות שהרבי מדבר עליהם הם שכונות בחו"ל שהיו רובם יהודים ומיעוטם גויים. האדמו"ר אוסר מכירה כזו בתוקף וחזר על זה כמה וכמה פעמים. הוא אסר למכור מכמה וכמה טעמים הלכתיים שיפורטו לקמן. הוא כותב שהאמת היא שתשובה הלכתית כזו צריכה הייתה להאמר על ידי הרבנים בכל אתר ואתר, אבל כנראה שלא נעים לרבנים לומר הלכה כזו ברבים ובפרסום. "מה יאמרו הגויים?". אנחנו חיים ביניהם, לא מכובד ולא יפה. ובכן הרבי פתח פה דרך ברורה. "לא תגורו מפני איש" לא לחשוש לומר את דבר ה' - זו הלכה.
צריך לקרוא את הדברים שכתבו שני המאורות הגדולים הללו שחיו בארצות הברית בין הגויים ולא פחדו לומר את דבר ה' זו הלכה. הם קיימו מה שכתוב בתורה לא תגורו מפני איש. לא לאגור את דברי התורה בבטנם. הם לא חששו לפרסמם מחשש שמא זה יפגע ביהודים במקומות אחרים. הם לא חששו שמא זה יגרום לנכרים במקום אחר לא למכור דירות ליהודים.

הסכמת הרה"ג משה פיינשטיין זצוק"ל - צריך לפרסם זה
אחרי שהתפרסם הפסק הזה של הרבי, יצא פסק הלכה של הגאון הגדול רבי משה פיינשטין זצוק"ל. הוא כותב שם: "הנה ראיתי את מאמרו בהלכה למעשה של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש מהרמ"מ שניאורסאהן שליט"א (זצ"ל), בדבר עזיבת שכונה יהודית ואלו הגורמים לזה במכירת בתיהם בשביל חשש פחד רחוק, ומטילים בזה אימה ופחד על כל היהודים על לא דבר, ומוכרים גם לשונאי ישראל המזיקים בוודאי.
וכוונתם בקניית הבתים בשכונות ישראל בכדי לגרש את ישראל התושבים מהשכונה לגלות למקומות אחרים, אשר לבד הפסד הממון הרב מאד מאד והטירחא הגדולה והצער הגדול עד שנאמר זה בקרא דהתוכחה דפרשת תבוא "ולא יהיה מנוח לכף רגליך", הרי במקומות החדשים שבאים לשם מתחברים לאלו שפרשו מדרך התורה כהקאנסערוואטיוון שבנו היכליהם במקומות הרבה ונמשכים אחריהם ופורקים עול תורה ומצוות בעוה"ר, וגם גורמים לריקון בתי-כנסיות ולמכירתם גם לבתי עכו"ם ח"ו, וגם מתמעטים תשב"ר בהישיבות. שלכן פשוט וברור שהוא דבר איסור.
ויפה כתב הגה"צ האדמו"ר מליובאוויטש בכל דבריו ואין מה להוסיף ומה לגרוע ואני מסכים אתו, וברוב דבריו אלמלי כתב הוא הייתי כותב אני, אבל כיוון שכבר כתב דבריו הנכונים אין צורך לחזור אותם אלא להודיע גם בשמי שכן הוא ושצריך לפרסם זה. והנני הגומר בברכת שלום לנו ולכל ישראל במדינתנו ובארץ ישראל ובכל העולם, ולזכות לגאולה האמיתית בקרוב".

הפרחת שמועות על הרבי מחב"ד שהתיר למכור דירות לנכרים
הרבי מחב"ד כותב בתחילת תשובותו דבר מאוד חמור: "בזמן האחרון נתפשטה בין אחינו בני-ישראל שיחיו, כמו "מגיפה" רחמנא ליצלן , תופעת ההגירה משכונות יהודיות. וכתוצאה מכך - מכירת בתים בשכונות אלו לאינם יהודים. ויתירה מזה - גם בתי-כנסיות ובתי-מדרשות וכו'; מערערים על-ידי זה או מחריבים כליל פרנסתם של כמה וכמה מבני- ישראל וכו'. ואף שבאמת תיקון הדבר היה צריך להיעשות על-ידי עסקני ציבור ועל-ידי רבנים מורי הוראה - ואין זה מענייני להורות פסקי-דינים בדברים כאלו - אולם, היות שנתפשטו שמועות שונות ומשונות שעתה גם דעתי כאילו מסכמת חס ושלום לעובדות הנזכרות לעיל, לכן אף שאין דרכי להכחיש את כל השמועות שאין להן יסוד כו', כי אין לדבר סוף, אבל מכיוון שעניין הנידון נוגע הוא לרבבות מישראל , מוכרחני להביע את דעתי בזה גלוייה וברורה ובהעיר גם כן, על-כל פנים בקצת מקומות, להלכות הפסוקות בשולחן-ערוך בנידון זה."
הרבי מביא את דברי השו"ע (חושן משפט סימן קעה מ) שכותב שם כי מי שמוכר בית לנכרי או משכיר לו - משמתין אותו עד שיקבל עליו כל רעה שתבוא מהנכרי ליהודי. ואם קרה לשכן היהודי נזק מהגוי - אותו יהודי שמכר או השכיר לגוי - צריך לשלם את הנזק. ויש אומרים שגם בנו אחריו צריך לשלם את כל הנזקים שהגוי שקנה עשה ליהודים השכנים לו.

אם הגוי מכוון להשחית נחלתו - אסור למכור לו בכל מחיר
ממשיך הרבי מחב"ד להביא את ההלכה שאמורה שם בשולחן ערוך. שיש לפעמים נכרים שרוצים בכל כוחם לקנות בית בשכונת היהודים כדי "להשחית נחלתו" של היהודי. הם קונים בית אחד בכסף מלא. לפעמים בכסף כפול ממה שערכו בשוק, יש מקרים שבהם היהודים השיבו מלחמה שערה והגוי נס על נפשו. אבל יש מקרים שבהם כל השכנים מיד מכרו את דירותיהם גם במחירי הפסד הם חששו שכל היהודים יברחו והגויים יבואו בהמוניהם. מחירי הדירות ירדו פלאים. והגוי הזה הראשון היה מוכן לשלם כל מחיר שבעולם על מנת לקנות דירה ראשונה בתוך היהודים. זה נקרא "להשחית נחלתו" של היהודי.

מחירים מופרזים לקניית דירות
כל פסק ההלכה של רבני צפת התחיל בכך שראינו רבים שבאים לקנות דירות בצפת במחירים מפורזים. לפעמים העלו את המחיר באופן מופרז, בחמישים אחוז או יותר ממחיר השוק. היו כמה מקרים שבהם הגוי בא עם מזוודה של דולרים על מנת לפתות את היהודי שימכור. ולפעמים הוא שלח יהודי שיהיה סרסור לקנות בעבורו. ואף שלדעתנו ההלכתית אסור למכור לנכרי גם אם הוא מוכר במחיר השווה בגלל לא תחנם שקיים רק בארץ ישראל ולא בחו"ל. עם זאת יש חשש יותר גדול כשאנו רואים שהוא בא להשתלט. כמו שמביא הרבי מחב"ד על מכירת דירות בחו"ל. שזה אסור מבין בין אדם לחבירו.
על זה אומר השולחן ערוך במכירה בחו"ל. "ואי חזינן שהנכרי מכווין לקנות במצר ישראל כדי להשחית נחלתו - הכל לפי ראות הדיין". שאם רואה שזה כוונתם צריך להלחם בזה בתוקף גדול. והסמ"ע אומר שאפילו אם לא מכוון להשחית נחלתו אבל הוא בא לקנות במחיר גבוה יותר מהשוק וניכר שיש לו עניין מיוחד - אסור למכור לו.

שכן שמזיק לאחרים - אסור אפילו אם הוא יהודי
ברמב"ם (הלכות שכנים פרק ו יא) כתב: אחד מבני מבוי שאינו מפולש שביקש להעשות רופא, אומן או גרדי או מלמד תינוקות של נכרים - בני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהם הנכנסין והיוצאין. וכן מי שיש לו בית בחצר השותפין לא ישכירנו לא לרופא ולא לאומן ולא לגרדי ולא לסופר יהודי שכותב השטרות ולא למלמדי תינוקות של נכרים".
מכאן מביא הרבי מחב"ד שכל פעם שהמוכר או המשכיר גורם נזק לשכניו - הוא עושה איסור ומותר לבני השכונה לעכב אותו מביצוע העבירה הזאת של בין אדם לחברו. ואומר הרבי מה יותר מזיק ליהודי משכן גוי שעלול להביא גם צרות רוחניות וגם צרות גשמיות. לפעמים מדובר בסכנת נפשות של ממש. במכות ובאלימות. ודברים אלו של הרבי כתובים על חו"ל שאין להם איבה כמו שיש לנכרים כאן בארץ ישראל.

ואהבת לרעך כמוך
בסיום דבריו הארוכים כותב הרבי מחב"ד, שאם יימצא מישהו שירצה לנהוג להפך ממסקנתו ההלכתית, יואיל-נא - לפני עשיית צעד זה לצייר במחשבתו שהנה הוא ובניו ובנותיו "הגיעו למקום חברו" - היינו שנמצאים במצבם של רבבות בני-ישראל שליט"א הדרים בשכונות אלו - ונודע לו אשר שכנו רוצה למכור ביתו לאינו יהודי וכו' ויחשוב חשבונו - צדק ולא מרומה - האם מכירה זו כו' אהובה היא בעיניו או שנואה. ולאחרי גמר החשבון - יעשה על-פי הוראת תורתנו תורת אמת ותורת חיים: "מה דעלך סני - לחברך לא תעביד".
ובמיוחד - שאין זו הוראה סתם כי-אם - כלל גדול הוא בתורה, ולא עוד אלא שזו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא (שבת לא,א) ונאמר "ועשית הישר והטוב" (ראה פירוש רש"י שם דברים ו,יח) "בעיני ה' למען ייטב לך גו' להדוף את כל אויביך מפניך כאשר דבר ה'".

מכירת דירות לנכרים - נזק פרטי ונזק ציבורי
הרבי מסביר שם כי המכירה של הראשון או של השני או של השלישי גורמת "מגיפה" של מכירות. ובסופו של דבר, אם היהודים לא מתעשתים, הנכרים משתלטים על השכונה של היהודים, והיהודים בורחים משם ומוכרים לגויים כמו שראינו בעינינו בחו"ל בהרבה מקומות, וגם בארץ ישראל. ודבר זה גורם כי בתי כנסת נסגרים מחוסר מתפללים והופכים להיות כנסיות או מסגדים חלילה. בתי מדרשות וישיבות שהושקע בבנייתם כסף רב - הופכים להיות בתי מדרש של גויים. אנשים עניים שאינם יכולים למכור את דירתם ולקנות אחרת כי מחיר הדירה שלהם ירד פלאים - נשארים בשכונה הזו ואין להם מנין ולא שעורי תורה. והם מתקלקלים בשכונות הגויים כמו שתורה אומר "כי יסיר את בנך מאחרי".
הרבי כותב כי פשוט וברור כי אלה שמכרו אשמים בכל ההתדרדרות הרוחנית הזאת של הנשארים המסכנים. והדבר הזה פוגע בהם רוחנית במקום "הטוב" שהם נמצאים וברחו אליו. וצריכים הם לתקן את מעשיהם וללכת לקנות חזרה את הדירה שהם מכרו לנכרי - על מנת להציל את האחרים הנשארים.

הרבי מביא הלכה חשובה על גודל האחריות הציבורית שהיא הרבה יותר גדולה מאחריות אישית. בשו"ע (חו"מ קנה כב) שם מובאת ההלכה על מפעל שגורם לתושבי העיר נזק סביבתי, בורסקי או עשן או רעש או היזק אחר. מסלקים את המפעל למרות שהוא בעל הזכות הקנינית, וכגון שהוא בנה את המפעל שלו לפני שנבנתה פה העיר. רק אחר כך ישלמו לו את הנזק הפרטי שלו.

קניית דירות על ידי גויים - נכרים שצרו
הרבי מביא עוד הלכה מפורסמת. בשו"ע (אורח חיים סימן שכט ו) "נכרים שצרו על עיירות ישראל. אם באו על עסקי ממון - אין מחללין עליהם את השבת. באו על עסקי נפשות ואפילו סתם - יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת. ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש - מחללין עליהם את השבת: הגה ואפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבא". וממשיך השולחן ערוך ואומר "יש מי שאומר שבזמן הזה אפילו באו על עסקי ממון - מחללין, שאם לא יניחנו ישראל לשלול ולבוז ממונו יהרגנו והוי עסקי נפשות".
הרבי אומר על זה שהלכה זאת נאמרה לגבי שבת. אבל ברור לחלוטין שביום חול בודאי יוצאים עליהם בכלי נשק אפילו אם הם באים רק על עסקי ממונות. שבסופו של דבר כל עסקי ממונות הופכים לעסקי נפשות. ולכן לוקחים סיכון של מלחמה ובמלחמה כמו במלחמה אנשים נפצעים ואולי אפילו נהרגים חלילה. אבל בגלל צורך ציבורי כזה גדול אנחנו מחללים שבת ולוקחים סיכון נפשות. מכאן אומר הרבי שצריך ללמוד לגבי קניית הדירות על ידי נכרים בתוך שכונות של יהודים בארצות הברית, שצריך להתייחס לזה כמו אל היזק ציבורי כי באמת זה לא רק היזק לשכן הפלוני אלא לקהילה כולה.

גורם נזק במקומות אחרים ששומעים את הנזק
הרבי מרחיב את היריעה ואומר שלמעשה המוכרים, במעשה הקטן שלהם, גורמים נזק לכלל ישראל. שהגויים ששמעו כי בשכונה אחת הצליחו הנכרים לדחוק את רגלי היהודים. הם מעתיקים מאחיהם את הדרך גם למקומות אחרים וגם לשכונה אחרת וגם למדינה אחרת. ונוקטים באותה שיטה של קנית דירה ועוד דירה וכו'. לכן אומר הרבי שדבר זה הוא "נוגע לאלפים ולרבבות מעם ישראל".
והיה מעשה בנצרת שאיש אחד, בן תורה, מכר וילה שלו בשכונה של יהודים לנכרי. והוא קיבל על זה מחיר טוב. והנכרי היה אדם נחמד, עורך דין שלא מזיק לאיש וכל השכונה הייתה של יהודים. וכשאמרו למוכר על כך - הוא הסתמך על כל המתירים שהוזכרו לעיל ומכר ולקח את הכסף לעצמו. "כי השוחד יעוור".
אחרי חמש שנים התרוקנה כל השכונה מהיהודים שבתוכה וכולה נמכרה לנכרים. ועוון כזה גדול מי ישורונו. שמסלק את השכינה. ובאמת אומר הרבי שלדעתו אדם זה צריך ללכת לקנות את דירתו מחדש מהגוי בכמה שיעלה. ואחריו יבואו אחרים ויחזירו את השכונה לידי היהודים. כמו שאנו רואים בעינינו שיהודים שבאים בתוך שכונות של נכרים בתחילה הם גרים בין הנכרים, אבל אחרי זמן שהנכרים רואים שהיהודים נחושים לקנות בית ועוד בית הם מוכרים ליהודים ובורחים מהשכונה. כך אומר הרבי שזה התיקון של מי שמכר את דירתו לנכרי, אם הוא רוצה שיהיה לו חלק בעולם הבא.

מכירת דירה לעולים מרוסיה שאינם יהודים
כל האמור לעיל אינו אמור לגבי עולים מרוסיה שאינם יהודים. כי כמו שראינו לעיל יש שלוש סיבות שאוסרות מכירת דירות וקרקעות לנכרים. א] איסור "לא תחנם" שאוסר מכירה של דירות בארץ ישראל. - איסור זה לא חל על "גר תושב" שמותר לו לגור בארץ ישראל ומותר למכור לו דירה. ב] איסור פגיעה בשכנים שיגורו ליד הנכרי, והוא מאיסור "בין אדם לחבירו", וזה קיים גם בשכירות. ג] כשיש " סכנה של נישול ישראל מקרקע ארץ ישראל" כדברי הרב הרצוג, ויש כוונה מצד הנכרי "להשחית נחלתו" - כל מי שמוכר להם עוכר ובוגד יקרא.
לגבי עולים שאינם יהודים מרוסיה. אין את כל שלושת החששות הנ"ל. צריכים חכמי ישראל לדון בסוגיה האם ניתן להחשיב אותם כ"גר תושב". שהרי רובם הגדול שומר על החוק, מכירים שזו מדינה יהודית, ושומרים על שבע מצוות בני נח עם כל מה שכולל בהם.
בנכרים אלו - מסתבר שאין חשש האיסורים שכתב ברבי מחב"ד על בין אדם לחבירו ובין אדם לשכניו. שהרי אינם רוצים לגרש את היהודים מהארץ חלילה. רובם הגדול רוצה להיות חלק מעם ישראל. והם בודאי לא מערערים על כך שזו מדינה יהודית, ולא רוצים להשתלט עליה.

מה עם "ואהבתם את הגר"? - תשובה לראש הממשלה
ראש הממשלה שאל ברבים את הרבנים שחתמו על המכתב שאוסר מכירה והשכרה לנכרים, מה עם ציווי התורה: "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ: כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". (ויקרא יט לג).
צריך לענות לו ולומר שפסוק זה נאמר על גרים ולא על תושבים, פליטים, מסתננים, מחפשי עבודה ובודאי לא על אויבים. על גרי צדק נאמר: "ואהבתם את הגר". "ציווה על אהבת הגר כמו שצווה על אהבת עצמו" (רמב"ם דעות ו ד). לא כל מי שגר פה - נחשב "גר". בודאי לא מי שמחפש את רעתינו.
ועל גר תושב כתב הרמב"ם: "יראה לי שנוהגין עם גרי תושב בדרך ארץ וגמילות חסדים כישראל שהרי אנו מצווין להחיותן שנאמר: "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה". ונוהגים אותו בטוב. "הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" ונאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". (הרמב"ם מלכים י)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il