ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
במבט ראשון זה אולי נראה עניין סמנטי בלבד, אך אני סבור שזה לא נכון. לוח השנה היהודי איננו רק רישום של מועדים ותאריכים. הוא גם יוצר אווירה ומעורר רגשות וערכים. התחושה שמעוררים בנו חודשי אלול ותשרי שונה מאוד מזו שמעורר בנו חודש אדר. הרגישות של הנשמה והזיכרונות מהמסורת שלנו ממלאים אותנו באווירת החודש. כך גם חודש אדר מביא עמו אווירה של בשורות טובות ואת תחושת השמחה שעתידה לבוא בהמשכו.
בישראל אדר הוא גם סימן לחילופי העונות, כי מתחילים להרגיש את האביב באוויר. גם אם ישראל, בניגוד לשאר העולם המערבי, סבלה השנה מחורף יבש ומתון במיוחד. האביב הוא עדיין העונה שהכול מצפים לה ולחודש המבשר על בואה ההולך וקרב.
חודש אדר מקבל את חשיבותו מחג הפורים שחל בו, כמובן. הוא מזוהה בברור בשמו במגילת אסתר. חודש אדר מזוהה במגילה כחודש ה-12 בלוח השנה היהודי. השנה היא שנה מעוברת, וכפי שקורה שבע פעמים בכל מחזור ירחי-שמשי שנמשך 19 שנה, יש שני חודשי אדר. לכן אדר יהיה לא רק החודש ה-12 השנה אלא גם החודש ה-13 בלוח השנה היהודי. הרבנים ששכללו וקידשו את לוח השנה היהודי הקבוע לפני 1600 שנה קבעו שרק את חודש אדר אפשר להכפיל. יש סיבות רבות להחלטה הזאת שמקורן במזג האוויר, בסוגיות חקלאות, בתנאי הדרך ומשתנים נוספים בחיים. אבל במובן פשוט, חז"ל פשוט רצו שניהנה קצת יותר זמן מהאווירה של התקווה והשמחה שחודש אדר מביא אתו. הגלות היתה ארוכה והיו בה אירועים קשים. היה קל מאוד להיכנס לעצבות ולמרה שחורה, לאבד את התקווה ולהכנע לייאוש. חודש אדר בא להפיג את כל התחושות האלה. חג הפורים הוא אב הטיפוס של הרוח היהודית הנצחית, של היכולת שלנו לשרוד למרות הכול. תמיד טוב לקבל מנה כפולה של אווירה כזאת. לכן חז"ל, בחוכמתם כי רבה, קבעו שבשנה מעוברת אפשר להכפיל רק את חודש אדר, מפני שכאשר נכנס אדר, באים אתו גם תקווה, שמחה ותחושת נצחיות.
בחודש אדר א', הנוכחי, חל פורים קטן, שאותו אנחנו חוגגים בי"ד באדר א'. גם הוא נתפס כמבשר של פורים הגדול שיחול כמה שבועות אחריו, הידיעה שיש פורים קטן היא כשלעצמה מסר מחמם לב. בשורות טובות וחדשות על גאולה לא תמיד מגיעות במפתיע. אדרבא, לרוב הן מגיעות טיפין-טיפין, בהדרגה. ההכנות לפורים הגדול נמצאות בפורים הקטן. אם אדם יכול לציין הישגים קטנים, לחגוג ניצחונות קטנים ושיפורים הדרגתיים, הוא יכול לצפות להישגים גדולים אפילו יותר בעתיד. החיים לעולם אינם הכול או לא-כלום, ניצחון שבא ברגע. פורים קטן מוביל לפורים גדול, שבתורו מוביל לחג הגאולה והחירות, חג הפסח.
לכן מאדר א' אנחנו למדים שיעור חשוב לשנה כולה. אם נעריך את מסר התקווה, תגדל בנו השמחה והתקווה לטוב גם כשלכאורה הכול סביבנו מתפרק, משתנה במהירות ומביא חוסר וודאות. צריך לראות את בואו של חודש אדר, אפילו אדר א', אפילו פורים קטן, כהבטחה לחיים טובים, לביטחון ולישועה מאויבים ומכל הרשע שפושה כל כך בעולמנו, לדאבון הלב. כן, ידידיי האהובים, משנכנס אדר, באים אתו הטוב והשמחה.

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

אנחנו קודש למענך

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

פסח שני

איך ללמוד אמונה?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

מי צריך את הערבה?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















