ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
מתוך כך, תפילה זו בכוחה להרים אותנו גם במצבים של שפל נורא, והיא התפילה הנאמרת על ידי אבלים ברגעים הקשים שלהם, בשעה שביתם חרב עליהם. תפילה זו משותפת על ידי הציבור כולו, שהשליח הציבור או אחד מאומרי הקדיש המחויבים מדיני אבילות אומר את הקדיש, והציבור עונים אמן בזמן הראוי.
חלק הענייה שבקדיש
ישנה השתתפות נוספת של הציבור באמירת חלק מהקדיש, והוא: "יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא...". ישנם מנהגים שונים בין האשכנזים לבין הספרדים- אלו עונים עד "ולעלמי עלמיא", ואלו עונים עד סוף המילים "דאמירן בעלמא". אולם הטעם לשניהם הוא אותו טעם. טעם האשכנזים האומרים עד "ולעלמי עלמיא" הוא, שעד שם ישנן עשרים ושמונה אותיות החל מ"יהא שמיה רבא מברך", ואילו הספרדים נוהגים לפי השיטה המחייבת אמירת עשרים ושמונה מילים אשר מסתיימות במילים "דאמירן בעלמא".
אם כן המשותף בשניהם הוא העשרים ושמונה שהוא גימטריא של המילה "כח". וכתב הטור 1 שזה רומז לתפילת משה רבינו בזמן חטא המרגלים: "ועתה יגדל נא כח השם" 2 . לתפילה זו רומזות גם מילות הקדיש הפותחות במילה "יתגדל". כלומר, המילים "יהא שמיה רבא..." הם תפילה על התגלות כח ה' בעולם שהוא במצב של חולשה וצריכים להתאמץ להעלותו. זה מחייב גם מאמץ נפשי וגם מאמץ גופני, כפי שאמרו חז"ל 3 שיש לענות את הקדיש בכל כוחו. וכתבו המפרשים 4 שהכוונה היא בכל כח כוונתו וגם בכל כוחו ממש, ובלבד שלא יצעק צעקות בבית הכנסת.
קידוש ה' בקדיש
שתי המילים הראשונות בקדיש: "יתגדל ויתקדש", לקוחות מדברי יחזקאל הנביא על זמן גוג ומגוג. שם כתוב שבאותה מלחמה יתערב ה' בכוחו הגדול, ויכריע את גורל המלחמה שתהיה המלחמה האחרונה בינינו לבין האומות: "והתגדלתי והתקדשתי ונועדתי לעיני גוים רבים" 5 .
מצות המצוות שלנו, תכלית התורה והמעשים הטובים, היא קידוש ה'. ענין קידוש ה' בחיים, ולאו דוקא על ידי מסירות נפש, הוא להגדיל את שמו הגדול הנקרא עלינו ושוכן בתוכנו, לעיני עולם ומלואו, לעד ולעולמי עולמים. קידוש ה' הזה עתיד להיות בשלמותו הגדולה באחרית הימים, במלחמת גוג ומגוג. מלחמה זו תהיה המלחמה האחרונה בין ישראל לעמים, והיא אותה המלחמה שתביא את השלום האמיתי והסופי. באותה מלחמה יכירו וידעו כל יושבי תבל ושוכני ארץ כי המלחמה בישראל היא מלחמה בה', ולכן תוצאותיה ברורות מראש. על אותה מלחמה נאמר 6 : "ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הילחמו ביום קרב", ובסיומה של אותה מלחמה נאמר 7 : "והתגדלתי והתקדשתי ונועדתי לעיני גוים רבים". מילים אלו עומדות ביסוד אמירת הקדיש: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא".
ומכאן עוד טעם לסיבת אמירת הקדיש בארמית: ארמית היא שפת הגלות ומאפיינת את המצב הגלותי הגורם לנו להתחשב בשפתם ולדבר בה. יתכן וטעם זה של אמירת הקדיש בארמית נובע מתוך ענינו המיוחד של הקדיש לגלות את קידוש ה' וגדלות ישראל עמו, לא רק בשבילנו ולעינינו, אלא לעיני העולם ומלואו, לרבות הגויים הזרים והרחוקים השוכנים בו. קדיש זה מלמדנו שאחרית גדולה זו מורכבת מעליות הדרגתיות שניתן להבחין בהם במבט בוחן גם בזמן גלות. עליות אלו אינן סוף הדרך, אלא רק תחנות המובילות אל אותה תכלית גדולה, ואף על פי כן אין למעט בערכן. כל תחנה כזאת מראה לנו, חוץ מהעמדה שהיא כבשה בעליתנו למעלה, את כיוון העליה הגדולה למעלה מכל הוויתנו הנוכחית, אותו קידוש ה'. דרכה אנו מגיעים לאותו יום שבו "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" 8 , "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" 9 .
הקדיש מחדש את הקשר לארצנו
הזכרנו שיסוד הקדיש הוא בתפילת משה רבינו בזמן הנורא שעם ישראל, בראשות מנהיגיו המרגלים, החליטו לוותר על ארץ ישראל ולא להיכנס אליה. לאותה תפילה ענה ה' למשה ואמר 10 : "ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ". לא רק שמעשי הרשע לא יועילו, להיפך, כבוד ה' ימלא את כל הארץ, לעומת מחשבותם של הרשעים לצמצם את כבודו בחלק מהארץ.
אולם, אותם האנשים המוציאים את דיבת הארץ רעה יאבדו את זכותם לחלק בארץ. הם רק יעכבו את הגאולה ואת חזרת ישראל לזמן קצר, ועם ישראל חזור יחזור לארצו בכח גדול וביד חזקה. חולשות אלו מחייבות אמירה בכל כח הלב והגוף- "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" ו"יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא", בכל העולם ובכל העולמות. עולמות הרוח, עולמות הישיבות ובתי הכנסת ועולמות הגוף. הגברת כח המשק והנשק הישראליים והתאחדותם עם עולם התורה, כדי שכח נשמת התורה יופיע בתוך גבורת האומה, גדולתה וכלכלתה.
חז"ל מספרים 11 שבזמן שישראל עונים "אמן יהא שמיה רבא" האמירה עושה רושם גדול בשמים ומזכירה לפני הקב"ה את חורבן ביתו ואת גלות בניו, והיא מעוררת את מידת הרחמים לגאול את ישראל ולשים קץ לצרותיהם. כך כותב הטור 12 : "יתגדל ויתקדש" הוסד על פי המקרא "והתגדלתי והתקדשתי לעיני הגויים" האמור במלחמת גוג ומגוג, שאז יתגדל שמו של הקב"ה, דכתיב: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
יש מפרשים 13 "שמיה רבא" על שם ה' שאינו שלם, שיתגדל ויחזור להיות שלם, והיינו לעת הגאולה כאשר ינקום מעמלק, שכן נשבע שלא יהיה השם שלם עד שינקום ממנו. רק אז יהיה השם שלם וגם כסאו, דכתיב 14 : "האויב תמו חרבות לנצח", וכתיב 15 : "וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו". הרי השם שלם והכסא שלם.
^ 1 סימן נו.
^ 2 במדבר יד, יז.
^ 3 מסכת שבת דף קיט ע"ב.
^ 4 רבנו יונה מסכת ברכות יג ע"ב.
^ 5 יחזקאל לח, כג.
^ 6 זכריה יד, ג.
^ 7 יחזקאל שם.
^ 8 ישעיה ב, יז.
^ 9 עובדיה א, כא, זכריה יד, ט.
^ 10 במדבר יד, כ.
^ 11 מסכת ברכות ג ע"א.
^ 12 סימן נו.
^ 13 טור שם, על פי התוספות במסכת ברכות דף ג ע"א.
^ 14 תהילים ט, ז-ח.
^ 15 שם.
^ 2 במדבר יד, יז.
^ 3 מסכת שבת דף קיט ע"ב.
^ 4 רבנו יונה מסכת ברכות יג ע"ב.
^ 5 יחזקאל לח, כג.
^ 6 זכריה יד, ג.
^ 7 יחזקאל שם.
^ 8 ישעיה ב, יז.
^ 9 עובדיה א, כא, זכריה יד, ט.
^ 10 במדבר יד, כ.
^ 11 מסכת ברכות ג ע"א.
^ 12 סימן נו.
^ 13 טור שם, על פי התוספות במסכת ברכות דף ג ע"א.
^ 14 תהילים ט, ז-ח.
^ 15 שם.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
