ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
זה הזמן להצטרף להגרלת הפרסים הגדולה של אתר ישיבה
בית המדרש מדורים סיפורים נוספים

כופין את ריבון העולמים

החל האיש לטעון: "הנה, ה' יתברך נתן לנו את התורה הקדושה, והנה המצווה הראשונה מתרי"ג המצוות היא שציווה לנו ה' יתברך על פרייה ורבייה. ועתה גזר הקיסר על מדינתנו שלא ישיא איש את בתו הבתולה, עד אשר ייתן ארבע מאות דינרים לאוצר הקיסר, ומי נמצא בדורותינו אשר ביכולתו ליתן סך עצום כזה?!"
עודד מזרחיאדר ב תשע"ט
מוקדש לרפואת
שלמה בן לאה
לחץ להקדשת שיעור זה
הקיסר של מדינת אוסטריה גזר גזירה כי מי שיש לו בת שמגיעה לפרקה וברצונו להשיאה, חייב לתת קודם לאוצרו ארבע מאות זהובים.
בימים ההם היה זה סכום גדול ביותר, ומי שהיה לו סכום כזה נחשב לעשיר.
כאשר התפשטה הגזירה על פני המדינה, בחורות רבות לא יכלו להתחתן ונותרו גלמודות, מחמת סכום העתק שלא היה ברשות אביהן לתת לאוצר הקיסר, עד שקמה צעקה גדולה ומרה, ועלתה שוועתן השמימה.
בכפר אחד סמוך לליז'נסק גר יהודי עני הגון וירא אלוקים, שהייתה לו בת בוגרת שהגיעה זה מכבר לפרקה. הוא מצא לה שידוך טוב והגון והמשודך לא דרש ממנו נדוניה, אולם גזירת הקיסר מנעה ממנו להשיאה והיה לו צער גדול מכך. הוא ידע ששום איש לא יישא את בתו מחמת רוב שנותיה ורוב עניותה. וכעת הזמין ה' לפניו שידוך הגון, ורוצים לשאתה בלי שום מעות, אבל הגזירה הרעה הזאת עומדת לו לשטן.
בעת שנפשו הייתה מרה מאוד מיהר לרבי אלימלך מליז'נסק. כאשר דרך על מפתן קודשו, אמר מחמת צערו הרב: "רבי, יש לי דין תורה עם השם יתברך!"
מיד התחרט על המילים שהוציא מפיו, וחשב שבוודאי הרבי יוכיחו קשות, יענישהו, וידחפהו בשתי ידיו מביתו מפני שהוא מטיח דברים כלפי מעלה. הוא רצה לנוס בחיפזון מבית הרבי, ואז נשמע קול דממה דקה מפי רבי אלימלך: "עמוד בני, עמוד! טוב הדבר שאמרת כי ברצונך לדון בדין עם השם יתברך. אולם ידוע מה שאמרו חז"ל 'אל תהי דן יחידי'. לפיכך לך אל שני הדיינים שלי, ואמור להם בשמי שיבואו אצלי לשבת עמי בדין".
האיש פחד מאוד, אבל ידע שאת דברי רבי אלימלך אין להשיב. הלך האיש בעל כורחו ובמר נפשו אל הדיינים, ואמר להם בשם הרבי שיבואו אליו כי עליהם לשבת עמו בדין תורה. הדיינים הלכו תכף ומיד עם האיש לרבי אלימלך וישבו עמו בדין.
אמר הרבי לאיש: "סדר את טענתך באוזנינו!"
החל האיש לטעון: "הנה, ה' יתברך נתן לנו את התורה הקדושה, ובה יש תרי"ג מצוות אשר ציווה לנו לשמור ולקיים אותן. והנה המצווה הראשונה מתרי"ג המצוות היא שציווה לנו ה' יתברך על פרייה ורבייה, כדכתיב: 'ויאמר להם אלוקים פרו ורבו'. ועתה גזר הקיסר על מדינתנו שלא ישיא איש את בתו הבתולה, עד אשר ייתן ארבע מאות דינרים לאוצר הקיסר, ומי נמצא בדורותינו אשר ביכולתו ליתן סך עצום כזה?! ולזאת ישבו הרבה בתולות עגונות וגלמודות בבית אביהן. וגם לי יש בת בוגרת להשיאה לאיש, וכעת הזמין ה' יתברך לפניי שידוך טוב והגון, והגזירה הזאת מונעת את הנישואין. ואם כן, כביכול אתה עושה תורתך פלסתר, וחס ושלום תבוטל מצוות עשה הראשונה בתורה. לפיכך יעשה ה' יתברך שתבוטל הגזירה הרעה הזאת".
כאשר חדל האיש לטעון את טיעוניו, פתח רבי אלימלך ואמר: "הנה מה שהשם יתברך כביכול טוען, את זה אנו יודעים בעצמנו. והנה על פי דין צריכים בעלי דינים ללכת בחוץ כאשר הדיינים נושאים ונותנים בדין. אולם השם יתברך מלוא כל הארץ כבודו, ולית אתר פנוי מניה, ומי יכול לחיות אפילו רגע אחד בלעדיו? ועל פי הדין אין רשאים לצוות על בעל דין אחד שיישאר בבית הדין כאשר הדיינים מעיינים בדין, ובעל דין אחד ילך לחוץ. לכן גם אתה תישאר כאן בעת עיון הדין".
רבי אלימלך ישב על כיסאו בעיניים עצומות ובדבקות נפלאה ופניו בוערות כלפיד אש, ושהה כך כרבע שעה.
אחר כך ניעור הרבי, ואמר בהתלהבות: "לכו והביאו לי גמרא גיטין!"
הביאו לפניו את הגמרא והוא פתח וציווה לדיינים שיאמרו עמו מה שכתוב: "מי שחציו עבד וחציו בן חורין... לישא שפחה אינו יכול משום צד חירות, ולישא בת חורין אינו יכול משום צד עבדות. ליבטל מפרייה ורבייה?! והלוא כתיב: 'לא תוהו בראה רק לשבת יצרה', אלא כופין את רבו, ועושה אותו בן חורין".
בעת שאמר רבי אלימלך "כופין את רבו", נשא ידיו ועיניו לשמיים, ומיד לאחר מכן אמר לאיש: "לך לביתך לשלום, כי כבר ביטל הקיסר את הגזירה".
האיש נסע לביתו, ולפני שהגיע לאמצע הדרך שמע קול ששון וקול שמחה מבני ביתו. הללו הלכו לעומתו כדי לבשר את הבשורה הטובה שהתפשטה זה עתה.

על פי הספר 'אוהל אלימלך' מאת ר' אברהם שמחה מיכלזון
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: orchozer@gmail.com
עוד בנושא סיפורים נוספים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il