ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הדיון אודות מקרא מגילה ביפו, התחיל עם התחדשות היישוב היהודי בעיר לפני קרוב למאתיים שנה. הרב יהוסף שווארץ מספר שכשהוא עלה לארץ בשנת תקצ"ג, הוא היה ביפו בימים הראשונים לעלייתו, ולא היו שם יהודים, 1 אם כי ידוע לנו שבאותה שנה כבר ישבו מעט יהודים ביפו. בשנת תר"ח, הוא הוציא את ספרו 'תבואות הארץ' שם הוא מציין שידוע לו שביפו יושבים שלושה מנינים של יהודים. 2 הישוב היהודי ביפו המשיך לגדול ולהתפתח, ובשנת תרכ"ב עסק הרב יהוסף שוארץ בשאלה הבאה:
למה קוראין בעיה"ק ירושלים תובב"א בלבד המגילה ביום ט"ו דוקא, ובשאר ערי ארץ הקודש, חברון שכם יפו צפת וכו', קוראין גם בי"ד מספק? 3
תשובתו זו היא מקיפה ביותר, ומדבריו יש ללמוד שביפו נהגו לקרוא מגילה בי"ד ובט"ו באדר. כחוקר ארץ ישראל וכמי שמעודכן ומעדכן בנעשה בה, יש להניח שהמידע אמין, אך לא ידוע מי החל בנוהג זה, ומדוע יומיים. באותם השנים שימש הרב יהודה מרגוזה רבה של יפו, אך לא ידוע לנו על עמדתו בענין.
הרב נפתלי הירץ הלוי שימש כרבה של יפו לפני הראי"ה קוק. הוא הוציא את סידור הגר"א. בסוף חלק ב כתב: "בכדי שלא להוציא הנייר חלק אמרתי להדפיס גרגיר אחד מחתני". חתנו הוא הרב יוסף צבי הלוי, ששימש אחר פטירת הראי"ה קוק כרבה של יפו. וכך הוא כותב שם: "הנה בעירנו יפו עה"ק ת"ו, נהגו לקרוא מגילה בי"ד ובט"ו ולא מצאתי מי שידבר מענין ספיקא דיפו". הוא מספר שהוא שוחח בענין זה עם חותנו, ונטית ליבו היא שביפו יש לקרוא בט"ו באדר בלבד, אך הוא לא שינה והשלים עם הנהוג לקרוא בי"ד ובט"ו אדר. מכאן, שלפני כהונת הראי"ה קוק ביפו, וגם לאחר כהונתו, נהגו לקרוא ביפו בי"ד ובט"ו באדר.
הרב יעקב גולדמן, ששימש כמזכיר הועד הראשון של יפו החל מר"ח תמוז שנת תר"ן, כתב בענין זה: "אם היתה יפו מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, לא נודע בבירור מנין לקרוא בה המגילה ב׳ ימים י"ד וט"ו לאדר. ולא יכולתי לברר מאימתי ועל פי מי נהגו כן". גם הוא מציין שלא ברור לו מתי ומי החל לנהוג כך אך הוא גם מציע הסבר מדוע נוהגים לקרוא ביפו יומיים. לדבריו אין ספק שיפו מוק"ח מימות יב"ן וההתלבטות היא בשל העובדה שיפו נמצאת על שפת ים, ולא היתה מוקפת מכל ארבעת הרוחות, שמא יש לנהוג בה כפי שנהג חזקיה בטבריה שקרא בה יומים (מגילה ה, ב). 4 לרב גולדמן היו קשרים מצויינים עם הראי"ה קוק, והוא אף מספר שהוא דן עם הרב בחלקו של איזה שבט היתה העיר יפו, 5 אך לא ידוע אם גם בענין מקרא מגילה הוא שוחח עם הראי"ה קוק.
מתי קרא מרן הרב זצ"ל מגילה בשבתו ביפו? אין בידינו ידיעה ברורה, אלא רק הערה בשמו. הגמרא במסכת קידושין (נז, ב) עוסקת בהלכה הקשורה לטהרת מצורע. למצורע שנטהר לוקחים שתי יונים, אחת שוחטים ואת האחרת משלחים: "ושלח את הצפור החיה על פני השדה" (ויקרא יד, ז). על המשלח לעמוד בשדה מחוץ לעיר המוקפת חומה ולשלח את היונה. על כך דרשו חכמים: " 'שדה' - שלא יעמוד ביפו ויזרקנה לים". רש"י כותב שם: "יפו - חומתה על הים". בחידושי הרב לש"ס - בספר "טוב רואי" (עמ' קיח), מופיעה הערה של הרב צבי יהודה בשמו של הראי"ה קוק: "מוכח כי יפו היתה מוקפת חומה, שהרי שילוח ציפור מצורע היה מחוץ לחומה (כמדומה מפ"ק אאמו"ר הרב זצ"ל ביפו)". אמנם, עדיין לא ברור מכאן, מה נהג הראי"ה קוק ביפו בפורים באשר לזמן מקרא מגילה. האם הוא קרא בט"ו באדר בלבד?
הראי"ה קוק התייחס באמירה כוללת לשאלת זמן מקרא מגילה במושבות החדשות. בענין זה עסק באופן שיטתי הרב יחיאל מיכל טיקוצ'נסקי זצ"ל, שפרסם החל משנת תרס"ה את "לוח ארץ ישראל", ושם כתב את זמני מקרא מגילה במקומות שונים בארץ. במכתב לרי"מ טיקוצ'נסקי מכ"ב באייר תרע"ב, שנשלח מיפו, כותב לו הראי"ה קוק: "על דבר קריאת המגילה להמושבות בפרטיות, איני מוצא לי חומר לספק להוציא מידי רובא דעלמא. כי כל החכמה הזו של חקירת מדע ארץ ישראל, מלאה היא רק השערות, שאמנם ראויים הם לחיבה וכבוד החוקרים והדורשים בזה מצד חיבת הקדש, אבל סוף כל סוף אי אפשר לקבוע מסמרות על סמך השמות השגורים אצל הערבים. ומ"מ אם יש לו ספיקות והערות יסודיות, יואיל נא בטובו להמציאם לי, ואגלה בלי נדר לכת"ר את דעתי על זה" (אגרות הראיה חלק ב, עמ' עה). המסורת אודות מיקומה ושמה של העיר יפו היא חזקה מאד, וברור היה לראי"ה קוק שמדובר ביפו הנזכרת בפסוקי המקרא (בהתכתבותו עם הרב יוסף צבי הלוי, בשאלת כתיבת שם העיר תל אביב-יפו בגט, שו"ת עזרת כהן עמ' ש-שח). לכאורה היה צריך לקבוע שיקראו בה מגילה בט"ו באדר בלבד. אך כאמור לא ידוע לנו על כך, אם כי סביר להניח שהראי"ה לא שינה ממה שהיה מקובל עוד לפני בואו ליפו, לקרוא יומיים מגילה.
ביפו בשנת תרע"ד כתב הראי"ה קוק את פתגם חודש אדר א': "המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן נון, לא יוכלו להישאר עבדי אחשורוש". גם כשקוראים יומיים בשל ספק, יש בדבר זיכרון למעלת הערים המוקפות חומה בארץ ישראל.
^ 1.הרב יהוסף שווארץ, תבואות הארץ, ירושלים תר"ח, עמ' מח .
^ 2.שם עמ' קסט.
^ 3.הרב יוסף שווארץ, שו"ת דברי יוסף, ירושלים תרכ"ב, סימן ב.
^ 4.הרב יעקב גולדמן, בני אשר, יפו תרפ"ד עמ' קכ.
^ 5.שם עמ' קיא-קיב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
