ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
המשך ביאור המשנה - שאם אינו כשר בפנים, אינו חייב בחוץ.
חלק א - קרבנות מחוסרי זמן
א. המחלוקת באשם מחוסר זמן שלא לשמה
במשנה - מחוסר זמן (לשמה)
עולה ושלמים - כשר בפנים (כנדר) וחייב בחוץ.
חטאת ואשם - פסול בפנים, ופטור בחוץ.
רב חלקיה מחדש - לגבי אשם - אם מחס"ז + שלא לשמה - כשר בפנים, וחייב בחוץ (בהנחה שסוברים כרבנן שאשם שלא לשמה כשר (כמו בעולה ושלמים), ולכן אמנם לא הגיע זמנו - אך זה רק בעיה אם זה אשם, ך אם משנה לעולה או שלמים - אז כשר בפנים (וחייב בחוץ). אם נסבור כר"א שאשם שלא לשמה פסול, אז ודאי שגם לפני זמנה פסול בפנים ופטור בחוץ (כחטאת).
אך רב הונא חולק.
שוב:
רב חלקיה - כשר (כמו אשם בזמנו שלא לשמה, ובחוץ - חייב), רב הונא - פסול (כי זה מחס"ז, ובחוץ פטור).
ב. ראיות לרב חלקיה (ודחייתן)
A. ראיה לאפשרות שלשמה פסול ושלא לשמה כשר - פסח שלא בזמנו (לשמה - פסול, שלא לשמה - כשר).
דחיית הראיה - פסח שלא בזמנו הוא באמת שלמים .
B. ראיות ישירות לאשם מחס"ז שלא לשמה שכשר, משתי ברייתות בת"כ:
(הגמרא מביאה 2 ברייתות צמודות בת"כ. הדיון על הברייתא הראשונה מפוצל - בתחילת העמוד ובסופו, כאן נחבר את שני הדיונים).
שתי הברייתות עוסקות במה כלול ומה לא כלול בלאו של עבודה בחוץ :
a. ראיה ראשונה - כלולים בלאו בחוץ - עולה מחס"ז בבעלים (כמשנתנו), אשם נזיר ומצורע (ולומדים מ"שור או כשב או עז").
נדייק - אשם כלול, חטאת לא.
ממילא חייבים לומר שמדובר במחס"ז שלא לשמה וכרב חלקיה .
(כי אם זה מחס"ז לשמה, אז גם אשם לא כלול (כי בפנים פסול), ואם זה בזמנו שלא לשמה - למה צריך פסוק מיוחד לחדש שהוא כלול בלאו).
דחיות:
1. מדובר בזמנו שלא לשמה (וממילא אין ראיה לנושא של מחס"ז).
[הבהרות: 1. לגבי השאלה - אז מה החידוש? מדובר לפי ר"א שפוסל אשם שלא לשמה בפנים , ואפילו שפסול בפנים - חייב בחוץ! (כיוון שיכל לשחוט בפנים בסתם - והיה כשר, נחשב ראוי לבפנים, ולכן חייב בחוץ). 2. אז למה רק באשם חייב ולא בחטאת? תשובה - אכן חייב בשניהם, וכתבו רק אחד מהם (הטפל).
[קושיא על הדחייה (ע"א, שליש תחתון)
(נחזור על העמדת הברייתא - בראיה - מחס"ז שלא לשמה, בדחייה - בזמנו שלא לשמה).
הרי מזה שרב דימי הקשה על הברייתא ה-1 מברייתא של לוי (ורב אשי ממשנתנו) - שאשם מחס"ז - פסול (וענה ששם מדובר בלשמה), מובן שהם הבינו שהברייתא ה-1 במחס"ז !
2. תשובת רב הונא - אכן מדובר במחס"ז.
ובדרך כלל - מחס"ז פסול בפנים גם בשלא לשמה, אלא שכאן מדובר במקרה מיוחד שבגללו כשר בפנים (וחייב בחוץ) - שהקדיש שני אשמות , כך שאחת ממילא תהיה עולה, אז כל אחד נחשב ראוי לעולה קודם זמנו, ואז שחטה לשם עולה קודם זמנה - כשירה גם לפי רב הונא.
b. ראיה שנייה - לא כלולים בלאו (כי פסולים בפנים) - עולה מחס"ז בגופה, חטאת.
נדייק - אשם כלול בלאו.
ממילא חייבים לומר שמדובר קודם זמנו בשלא לשמה - ואשם כשר בפנים וחייב בחוץ .
(כי אם מדובר בזמנו לשמה - שניהם כשירם בפנים וחייבים בחוץ. ואם מדובר במחס"ז לשמה - שניהם פסולים בפנים ופטורים בחוץ).
דחייה - הברייתא התכוונה גם לאשם וגם לחטאת (מחס"ז לשמה), וכתבה את העיקר וכלל האת הטפל.
(הגמרא מוסיפה שזה כר"א שבאשם שלא לשמה פסול. זה לא מוכרח בשביל התירוץ (שהרי העמדנו ב"לשמה"), והעמידו כר"א כי: 1. את הברייתא הקודמת העמדנו כבר כר"א. 2. רק לר"א אפשר להגדיר את האשם כטפל לחטאת).
(ע"ב 3+)
חלק ב - אוכל בשר שלא קרב על המזבח
1. מקריב בחוץ בשר שלא קרב בפנים (אלא נאכל לישראל/כהנים) - פטור, מקור - "אשר יעלה עולה או זבח".
2. מעשים שונים במקדש (יוצק, בולל, מקבל וכו') - פטור בחוץ - "אשר יעלה" - דווקא פעולה סופית כמו העלאה.
(וקצת צ"ע - בדף קז. אמרנו לגבי קבלת הדם וקמיצה שאינם כלולים בלאו מעצם זה שאין מקור שהם כן כלולים. אז למה צריך מקור לכל שאר הפעולות שאינן כלולים?).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












