ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- דיינים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
אדם שיש לו על חברו תביעה ממונית. האם מחובתו לתובעו בבית הדין או שזה רשות גרידא אולי עדיף בכלל למחול ולוותר?
תשובה:
א. כמובן שאין חובה לתבוע בבית-דין, וכל אדם רשאי למחול על ממון שחייבים לו. אולם אין עניין למחול בדיני ממונות ואין בזה מידת חסידות אלא אם כן מדובר בנתבע עני וכדו'.
באופן שגם התובע זקוק לכספו יש לו לתבוע, לפי שאמרה תורה "אפס כי לא יהיה בך אביון" ודרשו חז"ל (בבא מציעא ל' ע"א) "שלך, קודם לשל כל אדם".
הרמב"ם בפירושו למשנה (בבא מציעא ב', י"א) ביאר דרשה זו וז"ל:
"והרמז שהאדם עצמו קודם לזולתו יהיה מי שיהיה, אמרו יתעלה בממון אפס כי לא יהיה בך אביון, כאילו אמר שאין אתה חייב לסלק נזק מזולתך אלא בתנאי שלא יחול בך כאותו הנזק שסלקת ממנו, לפי שאם היית במצב שאם תתן לאביון די מחסורו תחזור אתה להיות אביון אינך חייב ליתן לו, והוא אמרם שלך קודם לשל כל אדם".
במסכת בבא מציעא שנינו (ל"ג ע"א) "אבדתו ואבדת אביו - אבדתו קודמת, אבדתו ואבדת רבו - שלו קודם". כמקור לדין מביאה הגמרא את הפסוק הנזכר ולומדת ממנו את הדין 'שלך קודם לשל כל אדם'. ודברים קל-וחומר, אם באבידה שלא ברור שימצאנה עם כל-זה אבדתו קודמת – אף שהדבר נעשה 'על-חשבון' הזולת, כל שכן בחוב גמור שחייבים לו.
ב. אמנם לכאורה נראה שלכתחילה אין לנהוג כך, שהרי נאמר שם "אמר רב יהודה אמר רב: כל המקיים בעצמו כך - סוף בא לידי כך", והשו"ע (חו"מ רס"ד, א') כך פסק: "מי שאבדה לו אבידה, ופגע באבידתו ובאבידת חבירו, אם יכול לחזור את שתיהן חייב להחזירם. ואם לא, יחזיר את שלו, שאבידתו קודמת אפילו לאבידת אביו ורבו, כדדרשינן מאפס לא יהיה בך אביון (דברים טו, ד), ואף על פי כן יש לו לאדם ליכנס לפנים משורת הדין ולא לדקדק ולומר: שלי קודם, אם לא בהפסד מוכח. ואם תמיד מדקדק, פורק ממנו עול גמילות חסדים וסוף שיצטרך לבריות ".
הסמ"ע מסביר (שם ס"ק ג') שטעם הדין שלא יקדים תמיד את שלו הוא משום שבזה נמצא "פורק ממנו עול מצוות, מפני שירא לנפשו פן יבוא בעסקו במצוה לידי הפסד ממון", ומובן שהדברים אמורים דווקא בהשבת אבידה שמצווה היא, ראוי לנהוג לפנים משורת הדין. אולם אם אדם חייב לחברו ממון אין מצווה לעשות עמו לפנים משורת הדין, ובוודאי שאינו 'פורק עול מצוות' בכך.
ג. לסיום, יש לדעת שישנה מצווה על הדיינים לדון הנידונים בפניהם, ודרכם מופיע דבר-ה' בעולם, ובמקום ישיבתם שרויה השכינה כמו שנאמר "אלוקים ניצב בעדת א-ל".
לפני בית הדין עומדות שתי משימות: השכנת שלום בין הצדדים, וכמו-כן הוראת משפט התורה 1 .
הר"ן בדרשותיו (דרוש י"א) מבאר כי במשפטי התורה מלבד הסדר המדיני-חברתי שהם יוצרים, אף "נמשך מהם חול השפע האלוקי באומתנו והדבקו עמנו" 2 .
כיוצא בזה כתב הראי"ה קוק זצ"ל (עולת ראיה ח"ב עמ' נ"ט) "המשפטים האלהיים, מתוך שהם נובעים ממקור האמת העליונה, אין מטרתם רק מטרה קרובה, ליישר סכסוכים ארעיים, ההווים בחיי בני-אדם, אלא הם הולכים להעלות את החיים ואת ההויה כולה... משרים את השכינה בעולם ומעלים ע"י השפעתם את האדם ואת העולם, מבירא עמיקתא, לאיגרא רמא, של אור הקדושה העליונה".
ולסיום אביא את דבריו הנפלאים של הרב חרל"פ זצ"ל (בית זבול חלק שישי, משפטי ה', שורש שרשם של משפטי ה'):
"הדינים והמשפטים שבין אדם לחברו, גם כן ירדו ונתגלו למטה עם כל שרשם ומקורם. ובל לדמות כי המשפטים שבין אדם לחברו הם כולם אך בעוה"ז לרגל סכסוכים, אלא שגם להם שורש ומקור למעלה. ורק מיסוד אותו השורש העליון מתהוים מאורעות דינים וסכסוכים, שזה מיסוד גילויים של תורה שבעל פה".
^ 1.מתוך דבריו של הרב משה צבי נריה זצ"ל (ענבי פתחיה עמ' 231) במאמרו "משפט הפשרה", שם ביאר על פי זה את מחלוקת התנאים (סנהדרין ו' ע"א) בייחס לעשיית פשרה אם מצווה היא או שמא איסור, והיינו שנחלקו מה היא המשימה העיקרית הניצבת לפני הדיינים; השכנת השלום או שמא דווקא הוראת משפטי התורה.
^ 2.עיין בחוברת "כתיבת משנה התורה ע"י מלך ישראל" לרב אוריה שחור (עמ' 19), שכתב לדון מתוך דברי הר"ן אלה בייחס חילוקי התפקידים של הסנהדרין עם מלך ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
