ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
"עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ: ס ְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל: לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה: לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ" (ישעיהו מ"ג כא-כד)
במבט ראשון נראה כי פסוקים אלה מבקרים את עבודת הקרבנות וטוענים כי הקב"ה לא ביקש מעם ישראל להקריב לו קרבנות מנחות וקטורת. ביקורת מסוג זה היא הרבה יותר חמורה עקרונית, מביקורת על תפיסה לא נכונה של תפקיד הקרבנות. רוב הביקורת של הנביאים כלפי הקרבנות מתעמתת עם התפיסה כי אפשר לחטוא ללא חשש אם מביאים אח"כ קרבן, שהרי כבר תמה שמואל הנביא:
"הַחֵפֶץ לַיקֹוָק בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל יְקֹוָק הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים" (שמואל א ט"ו כב)
אין בדבריו ביקורת על שמיעה בקול ד' יחד עם הקרבת קרבנות. כבר הוכיח ישעיה:
"שִׁמְעוּ דְבַר יְקֹוָק קְצִינֵי סְדֹם הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה: לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְקֹוָק שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי:... יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ" (א' י-טו)
כלומר, אל תקריבו לי כשאתם מתנהגים כמו אנשי סדום ועמורה. אבל מנין הרעיון כי הקב"ה לא ציוה על הקרבת קרבנות: "לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה"?
יש שרצו לתרץ בדוחק, כי בעשרת הדיברות אין זכר לקרבנות ויש שרצו לתרץ בדוחק, כי כוונת הנביא להוכיחם על כך שלא הקריבו קרבנות לד' אלא לעבודה זרה.
נביא השבוע את הסברו המבריק של המלבי"ם לפסוקים אלה.
המלבים טוען ובצדק, כי הקב"ה לא ציוה מעולם על הקרבת קרבנות מכפרים על חטא שנעשה במודע. כל הקרבנות שתפקידם לכפר על חטא, כמו חטאת ואשם, מובאים רק כאשר האדם חטא בשוגג. אי אפשר בשום פנים ואופן על פי ההלכה, לחטוא בכוונה מתוך תכנון כי אחרי החטא יבא קרבן ויכפר. ברגע שאדם מסוים חוטא במזיד ותוך תכנון, נשללת ממנו האפשרות של כפרה באמצעות קרבן. הקב"ה מעולם לא ציוה על כך. כמובן שיש גם קרבנות ציבור קבועים הם נקבעו , כי לא יתכן שציבור שלם לא יחטא ועוד נוסיף כי ברגע שציבור שלם חוטא, אפילו במזיד, מסיבות של חוסר ידיעה או חוסר הבנה, כיוון שמדובר בציבור, התורה מתייחסת לכך כחטא בשגגה כמו שנאמר:
"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה" (במדבר ט"ו כו)
עקרונות אלה חייבים להדריך אותנו בכל שאלה ציבורית.
שמירה על עקרונות מקודשים בעבודת ד', איננה תחליף לידים נקיות והקשבה לדבר ד'.
כאשר מדובר בציבור, גם אם הוא חוטא במזיד, היחס שלנו אליו תמיד יהיה כיחס אל מי ששגג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
