ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזקי שכנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש באפשרותי לקלוט אינטרנט אלחוטי במחשב ביתי (ברדיוס של 200 מטרים) מכל אחד מהשכנים המשתמשים ב"ראוטר אלחוטי" ע"י הוספת חלק ל-usb, שנמכר בכל חנות למחשבים באופן חוקי. שאלותיי הם:
א. מאחר והאנטנה קולטת את האינטרנט לתוך ביתי מאליה, ללא פריצת גדר שהיא, האם הדבר מוגדר כ"זה נהנה וזה לא חסר"?
ב. לגבי בקשת רשות שימוש מהשכן - אין באפשרותי לדעת מאיזה דייר מסיים אני מקבל את השירות, זאת מחמת ריבוי הדיירים בבניין.
ג. לגבי ל"רוחב פס" שהשכן 'ניזוק' בגללי – הלא באפשרותו לחסום את שימושם של זרים ברשת. ומאחר ואיננו עושה זאת, קרוב לודאי שהדבר איננו מפריע לו.
ד. האם הדין מוגדר כ"היזק שאינו נכר לא שמיה היזק"?
תשובה:
א. הכלל "זה נהנה וזה לא חסר" איננו תלוי במיקומך, אלא בשאלה האם נגרם חיסרון לחברך על ידך.
בנידון זה, כל גולש ברשת מקבל מן השרת 'פס' ברוחב מסוים. במידה ומישהו נוסף משתמש באותו הפס, הרי שמהירות הגלישה איטית יותר, והרי חיסרון, ומוגדר כ"זה נהנה וזה חסר".
אולם כל זה נכון רק כאשר השכן שלך אכן משתמש באותו זמן באינטרנט, אך בזמן שידוע שאינו משתמש, בהחלט ניתן להגדיר זאת "זה נהנה וזה לא חסר" (מסכת בבא קמא דף כ ע"א, שו"ע חו"מ סימן שס"ג סעיף ו').
ב. אף אם מחמת ריבוי הדיירים בבניין אינך יודע ממי אתה מקבל את השירות שיש ליטול רשות ממנו, אין בכך כדי להתיר את האיסור.
ג. הטענה שהעלית שהיות ולכל משתמש אפשרות לחסום שימוש זרים ברשת, ממילא מי שאינו עושה כן נחשב שמוחל על-כך, (ולפי-זה יש לברר שכל מי שלא חסם כן מודע לאפשרות החסימה וביצועה 2 ). אולם, לענ"ד יש להגביל זאת לשימוש לזמן קצר מאד, כי אף אם נאמר שמחל, יש להניח שלא על-דעת להינזק בדבר מחל.
ד. אף אם נגדיר את השימוש בפס האינטרנט של השכנים כ"היזק שאינו ניכר", הדין הוא שהיזק שאינו ניכר אסור לכתחילה, ואף בדיעבד קנסו חכמים לשלם הנזק אם לא שהיה שוגג או אנוס (ראה שו"ע חו"מ סימן שפ"ה סעיף א'), ובספר "ערוך השולחן" (שם סעיף א') משתמע שאף שבשוגג פטור - היינו דווקא בדיני אדם, אולם בדיני שמים חייב.
למעשה נראה שניתן להתיר שימוש בקליטת האינטרנט לזמן קצר, או לזמן ארוך במידה וברור בוודאות ש'בעל הפס' אינו משתמש, אך בשום אופן אין להתיר הורדת קבצים ותוכנות או צפייה בסרטים וכיוצא בהם.
אמנם ראיתי שהרה"ג דוב ליאור שליט"א כתב שלמרות שיתכן שמותר באופנים מסוימים, הרי שמוסרית אין הדבר טוב, ודומה הדבר לאדם שעולה על 'טרמפ' מבלי לבקש רשות מהנהג (והגם שיש מה להשיב על דבריו ולחלק, שב'טרמפ' מוסיף משקל ומחסרו בדלק, אולם מה שאין כן כאן שפעמים רבות אין מחסרו כלל כגון כשאינו בבית באותה שעה וכיוצא בזה), על-כן מהיות טוב ראוי לבקש רשות לדבר, ואפשר שאף על-ידי מודעה כללית הדבר יתאפשר. אולם מעיקר הדין נראה שבאופנים שנתבארו אין איסור בדבר.
^ 1.המושג "אינטרנט" חוזר על עצמו פעמים רבות לאורך הספר. השימוש באינטרנט טומן בחובו סכנות רבות, ושאלת היתר השימוש באינטרנט הונחה לפני גדולי ישראל, אולם בין כה וכה במציאות הציבור הרחב משתמש באינטרנט. אין להבין ח"ו מתוך דברינו שיש היתר גורף להשתמש באינטרנט, והרוצה להתחבר לרשת האינטרנט יעשה זאת ע"י ספק אינטרנט בפיקוח רבני.
^ 2.וידי"נ הרב חננאל פאטשינו הי"ו העיר שלפי זה יש לחלק בין מי שגר במקום בו הבניה רוויה, ומודע לכך שאחרים קולטים את הנתב שלו (ראוטר) ולמרות זאת אינו חוסם, לבין מי שגר בבית בודד ואינו חוסם מאחר וסבור שממילא אין אחרים קולטים באמצעותו.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
לקום מהתחתית של התחתית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
