ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
----------
הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א - ראש ישיבת בית אל ורב הישוב
בכל תחום שהתורה מדריכה את האדם והוא אינו יודע מה דעת התורה עליו לשאול רב. ונפרט: התורה מורה לקיים תרי"ג מצוות ובכל שאלה הלכתית שאדם אינו יודע מה הדין עליו לשאול רב.
התורה גם מורה לאדם להתנהג במידות טובות והמידות הם עיקרי תורה, גם בהם אם אדם אינו יודע מה הדרכת התורה עליו לשאול רב.
אין צריך לשאול רב איזה מפעל כלכלי להקים, אך יש לשאול רב בשאלות הנוגעות להלכה כגון הלכות ריבית או יורד לאומנות חברו וכדומה.
אין צריך לשאול רב היכן לקנות דירה, אך במידה שהדבר נוגע לענייני תורה, כגון מקום שבו יוכל לקבוע עיתים לתורה ולחנך את בניו לתורה ולמצוות, לעומת מעלות אחרות במקום אחר, כאן בוודאי צריך להתייעץ עם רב. שאלה זו חשובה יותר מאשר שאלות הלכתיות פרטיות, כי זה נוגע להנהגה הכללית על פי התורה.
ככל שאדם גדל יותר בתורה הרי הוא יכול להפעיל שיקול דעת עצמאי ואינו צריך לשאול. כמו כן, ככל שהשאלות יותר פרטיות,כך יש מקום להפעיל שיקול דעת עצמאי. כגון במקרה שיש לאדם עשר דקות ללמוד לפני התפלה, והוא מתלבט מה ילמד אמונה או הלכה, עדיף שיחליט לבד מאשר שישמע תשובה מרב, כי רב צריך לרדת לסוף דעתו מה יותר מתאים ומועיל לו. זו אינה שאלה עקרונית, והתשובה תהיה שונה מאדם לאדם.
גם בשאלות ציבוריות, בשאלות פוליטיות ומדיניות, התורה מדריכה את עם ישראל. בדרך כלל יש לשאלות הציבוריות השלכות הנוגעות לענייני תורה. ועל כן כאשר המלך שוקל לצאת למלחמה עליו להוועץ בסנהדרין. הסנהדרין לא יתנו הדרכה איך לנהל את הקרב אך יתנו חוות דעת על עצם ההחלטה באם לצאת למלחמה או לא, שכן הדבר נוגע לפיקוח נפש. כמו כן יתנו דעתם בשאלות מוסריות והלכתיות הקשורות למלחמה.
----------
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת ים
בשאלות מסוימות
בנושאים מסוימים חובה לשאול רב, בנושאים אחרים הרשות ביד השואל, וישנם שאלות שלא רצוי לשאול רב. ברור, שבכל ספק בשאלות הלכתיות חייב האדם להתייעץ עם רב ואסור לו להחליט לבדו, אם אינו בקי בהלכה. ואם השואל הוא תלמיד חכם עליו לשאול בתחומים בהם הוא נוגע בדבר, למשל: דיני ממונות, התרת נדרים שלו, של בני ביתו או קרובים ושותפים, שאלות איסור והיתר ועוד.
חשוב גם לשאול בנושאים שנוגעים ליצירת דרך חיים תורנית, כגון - האם לשאת אישה שמתאימה לאדם מבחינות רבות, אך מאידך יש חשש שאיננה מקפידה בעניינים תורניים, או שמשפחתה עלולה להתערב ולהזיק בענייני תורה או משפחה. דוגמא נפוצה נוספת - ענייני עסקים בהם יש חשש לנפילה באיסורי גזל, עריות וכדומה.
אולם יש גם נושאים שאין בהם שום שאלה שקשורה לתורה. בנושאים אלו - אם השאלה חשובה, ודרושה עצה שאינה מקצועית אלא אנושית - מוסרית וכדומה, אפשר להתייעץ עם תלמיד חכם. אך אם השאלה דורשת מומחיות מקצועית, לא תורנית, אין להטריד בה את הרב, ואם שואלים אותו אולי יש בכך חשש איסור "לפני עיור לא תיתן מכשול", שמא ייתן עצה שאינה טובה. כמובן, גם בשאלות אלו אפשר לבקש ברכה מהרב לאחר התייעצות עם מומחים.
חשוב להדגיש: רצוי לא להטריד את הרב בשאלה, אם מראש לא מוכנים לקבל כל תשובה שהרב יפסוק. ראשית, מפני שזמנו של הרב יקר ומוקדש למען הציבור, וזו גם פגיעה בכבודו של הרב. ושנית, מפני שהשואל עלול להיענש משמים ח"ו, אם לא ישמע לתשובה שיקבל. במקרה זה עדיף שיחליט לבד, ויבקש רחמי שמיים שלא יכשל.
----------
הרב בן ציון עמר שליט"א - רב הישוב 'שבות רחל'
תורת חיים
תורתנו היא תורת חיים ויעודה להשפיע על הבריאה כולה, לפיכך שאלה זו נוגעת לבסיס קיומה של היהדות.
בשלב א' התורה נבראה תתקע"ד שנה קודם בריאת העולם, וכלשון חז"ל: "הקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא" (הסתכל בתורה וברא את העולם). בשלב ב' ניתנה התורה לעם ישראל, כדי שיוכל לקיים את ייעודו - הפיכת העולם המעשי לעולם שמבטא את שם ה', וכדברי חז"ל במסכת אבות (פרק ג' א'): "חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתרה נודעת לו... חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חיבה יתרה נודעת להם... חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה, חיבה יתרה נודעת להם...". וכדברי הפסוק: "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי". אחריות גדולה רובצת על עם ישראל לקיומה של תורה, באופן טבעי גדולי תורה ותלמידי חכמים ששקדו ושוקדים על תורתם, הם העתידים להביא לקיומו של ייעוד זה.
לו זכינו היו הדברים מתקיימים במהרה - בית המקדש היה נבנה, והתורה בשלמותה הייתה מתגלית בחיינו. אלא שגלותנו ונטישתנו את ארצנו גרמו לביטול התורה והנבואה. אולם איננו אובדי עצות, שבנו עתה לארצנו להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב את התורה והנבואה על כנה. החכמים בעמלם בתורה מכוונים להוציא מן הכח אל הפועל את השפעת התורה על כל תחומי החיים, חלקם במעגלים המרכזיים כמו חינוך ומשפט, וחלקם במעגלים נושקים. אי לכך לא ניתן לקיים הרבה תחומים מחיי היום יום ללא הכוונה של תורה.
האם נסיק מכך שהתורה עוסקת בענייני העולם - רפואה, בחירת מקצוע, כלכלה וכו' עד הפרט האחרון? לא ולא! אך בכל זאת התורה היא "תורת חיים", ולתלמידי חכמים העוסקים בתורה, שדפוסי החשיבה שלהם יונקים מתורה יש סייעתא דשמיא, ובכוחם לכוון תחומים רבים מצד הקשר של אותו תחום לעולמה של תורה. רוח זו יונקים הם מרבותיהם, שאליהם השתלשלה התורה ממעמד הר סיני. לדוגמה: לו היתה יודעת מדינת ישראל כיצד חובק עולם הכשרות עולמות וחוצה גבולות, כאלה הנוגעים לנזקי נפשות, נזקי ממון, איכות הסביבה ועוד, הייתה ממנה שר לענייני כשרות בממשלתה. מתוך כך אנו מצווים לשאול תלמידי חכמים מה יש לתורה לומר בכל תחום שבו אנו עוסקים - פסיכולוגיה, חברה, חינוך, משפט, תרבות, ועוד. כך תאציל התורה מרוחה על הבריאה כולה, ונשיב את כל העולם לצור מחצבתו, בב"א.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
משמעות המילים והדיבור שלנו
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
