ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מרים בת בת-חן
רבות כתבו על שני הגורמים האלה ועל תפקידים בטקס הקדוש של יום הכיפורים. דומני שאחד הלקחים שאפשר ללמוד מהצורות השונות כל כך האלה של טקס קבלת מחילה על חטאים טמון בניגוד החריף בין שני הגורמים שמתווכים בינינו לבין הקב"ה בעניין זה. יש ניגוד חריף בין הכהן הגדול, האדם הקדוש והנעלה ביותר שלבוש בבגדים לבנים ומוקדש כולו לעבדות השם ולטהרה, לשעיר, בעל חיים, יצור שאין בו תבונה או רוח אנושית, שנבחר באקראי ובהגרלה לשמש כקורבן לכפר עלינו. מה נוכל ללמוד מההבדל הזה בין שני המתווכים בין האדם לאלקיו? אולי נוכל להבין מה תפקידו של הכהן הגדול בדרמה הרוחנית הזאת, אבל תפקידו של השעיר אפוף מסתורין ופליאה. אין ספק שהעניין כולו דורש מחשבה, ניתוח והסבר.
אני למד מזה שהכהן הגדול מביא לעם ישראל מחילה באמצעות החיים, בכך שהוא מנהל חיים של קדושה ושל שירות הציבור. הכהן הגדול מברך את העם ומודע לכך שהוא נושא באחריות להתנהגותו. תפקידו לשמש דוגמה ומופת לאחיו הכהנים ולעם ישראל בכלל. אין זה פשוט לחיות חיי קדושה ולשמש מנהיג רוחני ודוגמה ומופת לעם. לעתים קרובות נדמה לנו שקידוש השם הוא משימה שהיא מעבר לכוחותינו הדלים וליכולתנו. לא כך הוא. קידוש השם האמיתי, המאבק האמיתי להשגת קדושה ומחילה, מתבצע בחיי היומיום. הוא מושג ביחסינו לזולת ובמאבק המתמיד שלנו לשיפור עצמי.
הדרך השנייה לקבל מחילה, השלכת השעיר לעזאזל מהצוק, היא דרך של מוות למען המטרה. על אף שמוות על קידוש השם היה חלק בלתי נפרד, לצערנו, בקיום היהודי בכל הדורות, ברור שאין זאת השיטה המועדפת לקידוש שם שמים. כפי שהשואה הוכיחה לנו שוב ושוב, אין זו בחירה מחושבת ורצונית של האדם. כמו השעיר לעזאזל, לא פעם זאת בחירה כפויה ואילמת, בחירה אקראית שאחרים עושים בשבילך. אף שגם הבחירה הזאת מביאה מחילה לחטאיו של האדם ולחטאי זולתו, אין בה הגשמה אמיתית של החלק האנושי בבקשת מחילה. מבחינה מעשית, נראה שהשעיר לעזאזל הוא חלק מחיי העם היהודי, אבל השאיפה של כולנו צריכה להיות לנסות לפחות לחקות את הכהן הגדול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
