ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מרים בת בת חן
אנו נמצאים בעיצומה של ספירת העומר, תקופת שבעת השבועות שבן חג הפסח לחג השבועות. במקור זאת היתה אמורה להיות והיתה תקופה של ציפייה שמחה. בחג השבועות היו בני ישראל עתידים לקבל את התורה על הר סיני, ולכן ההמתנה לאירוע מרעיש זה היתה ציפייה מלאה שמחה ואושר.
בני האדם, מטבעם מצפים לאירועים גדולים מתוך מחשבות שמחות ותחושה טובה. בנוסף, ספירת ימי העומר היא מצוות עשה, וכולנו יודעים שיש לנו חובה לקיים מצוות עשה בשמחה ובהתלהבות. לכן, בעולם מושלם של תוכניות, התקופה הזאת שבין פסח לשבועות הייתה צריכה להיות ימים של שמחה גדולה ושביעות רצון.
אולם, כידוע לכולנו, במציאות האווירה של הימים האלה היא ההיפך הגמור משמחה ושביעות רצון. כיום זאת תקופה שבה לא עורכים חתונות, לא מסתפרים או מתגלחים, והמוזיקה והבידור מוגבלים מאוד. האווירה הכללית בחברה שלנו היא אווירה של כובד ראש ואפילו עצבות. להוציא את הימים שלפני תשעה באב, ימי ספירת העומר הם התקופה העצובה ביותר בלוח השנה היהודי.
למצב הפרדוקסאלי הזה אחראית ההיסטוריה שהתערבה ושינתה את האופן שבו אנחנו תופסים את השבועות האלה. בעולם מושלם העם היהודי לא היה יוצא לגלות על כל האסונות הטראומטיים והאירועים והרצחניים שהתרחשו בה. אך בעולם האמיתי יצאנו לגלות ואירועים איומים התרחשו. כל תלמידיו של רבי עקיבא, 24 אלף איש, מתו בפרק זמן זה. מרד בר כוכבא ברומא העריצה נכשל בתקופה זו ובעקבותיו נהרג מספר עצום של יהודים. גם את הקהילות היהודיות העתיקות בשלושת הערים שפירא ורמיזה ומגנצא, אשר על נהר הריין, השמידו הנוצרים במסע הצלב הראשון בשנת ד'תתנ"ו (1096), בתקופה הזאת שבין פסח לשבועות. גם חלק גדול ממעשי הזוועה נגד קהילות יהודיות במלחמת הקוזקים-אוקראינים נגד הרשויות - פרעות ת"ח-ת"ט - התרחשו בעיקר באביב, בתקופה שבין פסח לשבועות. מלחמת העצמאות של ישראל, שעלתה לנו בלמעלה מששת אלפים הרוגים, החלה גם היא, והתנהלה ברובה, בימים שבין פסח ושבועות. בקיצור, תקופה זו בלוח השנה היהודי תמיד הייתה רחוקה מלהיות פרק זמן משמח ומשביע רצון.
כדי לציין את האירועים האלה בהיסטוריה היהודית, השתנה האופי של הימים האלה שבין פסח ושבועות והם הפכו לימי זיכרון עצובים.
מעניין לראות איך הערכים היהודיים וההלכה עצמה מתאימים את עצמם למציאות ההיסטורית ולאירועים. התורה היא ספר חיי האדם וסיפורו. משום כך כל מה שקורה בסיפור האנושי רלוונטי להבנה ולהערכה של התורה עצמה. כפי שהחיים מתערבים בתוכניות שלנו, כך גם ההיסטוריה של האירועים האנושיים מתערבת בחיים היהודיים הדתיים. בכך שאנחנו מתירים לציין אירועים בהיסטוריה היהודית בתוך המסגרת ההלכתית, ואפילו מניחים לאירועים אלה לשנות את האווירה ואת האופי המקורי של המצווה עצמה, היהדות מאפשרת לתורה להיות ספר האדם באמת ובתמים.
הבורות התהומית בתחום ההיסטוריה היהודית ואירועיה הוא אחת הרעות החולות שפוגעות בכל חברה יהודית בימינו. זה אחד הכישלונות שמונעים מאתנו להציג בפני העולם כולו את המאבק הצודק שלנו בצורה משכנעת. אם לא נבין איך ההיסטוריה שלנו התערבה ועיצבה את עולמנו היום, נעמוד חסרי אונים בפני השקרים והשנאה של אויבינו. בלי להכיר את הסיפור המלא של עברנו, לא נוכל לשים את אירועי המאה שחלפה, השואה והקמת מדינת ישראל, בפרספקטיבה היסטורית אמיתית. ההיסטוריה תמיד מתערבת ומשפיעה על חיינו, על מעשינו ועל מחשבותינו. בלי הבנה של עובדת היסוד הזאת של החיים האנושיים, אין ספק שנתקשה לחשוב ולפעול בתבונה במצבנו הנוכחי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














