ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בשיפוצים - א'

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים הלכה פסוקה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אייר תשע"א

בשיפוצים - א'

ערך הרב סיני לוי



מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
יוסף בן גרסיה

המקרה:
גב' וייס בקשה לערוך שיפוץ מקיף בדירתה. לצורך כך בקשה מספר הצעות מחיר מקבלנים שונים. לאחר ביקור קבלן השיפוצים - 'חיים הבנאי' בדירה, ולאחר שהראה לנתבעת עבודות אותן ביצע, נבחר חיים למשימה. קודם להתחלת העבודה, העביר חיים לגב' וייס הצעת מחיר בסיסית לעבודה בה פורטו השיפוצים והעלויות לפי סעיפים. הצעת המחיר זו לא נחתמה על ידי הגב' וייס מעולם.
חיים הבנאי, ביצע את מרבית השיפוצים בדירה, כאשר במהלך השיפוצים, היו הרבה שינויים מן המתוכנן.
לסכסוך היבטים רבים, ואנו נתייחס בגיליון זה לשניים מהם: בין הגב' וייס לחיים התגלע ויכוח נוקב ביחס לתשלום עבור תוספות שונות מעבר למתוכנן מראש, ובעקבותיו גם ויכוח ביחס למחויבותה להצעת המחיר הראשונית לפרטיה.
גב' וייס טוענת שלא חשבה שלתוספות אלו עלויות משמעותיות, ועל פי דרישתו של חיים, מדובר בעלות שחורגת במידה רבה מהעלות הכוללת המתוכננת. בנוסף, היא טוענת שכלל לא חתמה על הצעת המחיר והיא עשתה זאת במתכוון. לכן אין ללמוד ממנה דבר וחצי דבר ביחס לעלויות ובוודאי שלא ביחס לעלות התוספות המדוברות. על כן לבד מהויכוח על התוספות, ישנם גם כמה פריטים בהצעת המחיר שנקוב בעניינם עלויות מוגזמות, ואין סיבה שתשלם עבורם את המחיר הנקוב בהצעה, אלא את המחיר הממוצע בשוק למלאכות אלו.
לעומתה, לדעת חיים הקבלן, מסמך הצעת המחיר מחייב לגמרי, והוא לא מבין איך אפשר לערער על כך. ולגבי מה שלא קבעו מחיר, עליה לשלם לו את המחירים שהוא רגיל לקחת מלקוחות עבור אותן תוספות. הרי ברור שאין מתנות חינם, ואם רצתה היה עליה לברר את המחיר המדויק. משלא בררה, עליה לשלם כפי שהוא רגיל לקחת מלקוחות שונים, והוא מוכן להוכיח שאלו הם המחירים שהוא לוקח עבור אותן מלאכות. בנוסף לכך, חלק מהעבודות הן הרחבה של עבודות קיימות בהצעת המחיר, ועל כן גב' וייס ידעה בדיוק כמה תידרש לשלם בעבורן.

דיון
כאמור, טוענת גב' וייס, שהיות שלא חתמה על הצעת המחיר של התובע, אין הצעה זו מחייבת אותה.
על פי ההלכה, שכירות נקנית בתחילת העבודה של הפועל. הדבר מבואר בנמוקי יוסף1:
שכשם ששאר דברים נקנים בקנין, כך שכירות פועלים נקנה בהתחלת מלאכה.
קנין 'תחילת מלאכה' יוצר את המחוייבות ההדדית של שני הצדדים: השכיר מחוייב לסיום העבודה במקרה של עבודה קבלנית, ומזמין העבודה מתחייב להעסיק את הקבלן ולשלם כפי שקבעו ביניהם. בקצות החושן2 מתבטא בלשון ש:"דשכירות נקנה בדיבור", וכוונתו, שכיוון שדמי השכירות הן התמורה לעבודה, והחיוב על העבודה נוצר עם תחילה המלאכה, אין צורך בקניין עצמאי ביחס להתחייבות הכספית.
בנדון דידן, התובע הציג בפני הנתבעת הצעת מחיר, ולאחר מכן התחיל לעבוד. תחילת העבודה יוצרת קנין, המחייב את הנתבעת להעסיק את התובע עד תום העבודה, ולשלם לו, כפי שסוכם מראש.
אלא שטענת הנתבעת היא שהעובדה שלא חתמה על הצעת המחיר, מעידה על כך שלא הסכימה למחיר שהציע התובע.
בעניין דומה כתב הרמ"א בשו"ע3, שאם בא אדם וסיכם עם מלמד תינוקות שילמד ילד בסכום מסויים, ועשה זאת בנוכחות האב, ואבי הילד שתק, ולאחר מכן התחיל אותו מלמד ללמוד עם הבן בידיעת האב, האב אינו יכול להתנער מהסיכום הכספי. הוא מסביר שבהקשר כזה "שתיקה כהודאה דמיא; ואף על פי שלא דבר האב כלום, דהוי ליה לאב לאסוקי אדעתיה ולמחות."
בדומה, קובע נתיבות המשפט4, שאם: "אמר לחבירו הנני לוקח חפץ שלך בסך זה ואני מושכו לקנותו בסך זה, ומשכו בפני חברו ושתק, הוי כהודאה וריצוי".
דהיינו, ישנם מצבים שאי מחאה מהווה ביטוי להסכמה להצעת הצד השני. כך גם בפועל המציע הצעת מחיר, ומזמין העבודה מאפשר לפועל להתחיל את העבודה ללא ויכוח על הצעת המחיר, יש לראות בהתנהגות זו הסכמה להצעת המחיר כבסיס להעסקת הפועל. ובנדון דידן, אילו לא הסכימה גב' וייס לתנאים, היה עליה להודיע זאת מראש, לפני תחילת העבודה.
נוסיף, שלא קיים "מנהג" להתחיל עבודת שיפוצים ולקבל את תנאיה, דווקא לאחר חתימה על מסמך מוסכם. וכמו כן, הנתבעת מסרה ביד התובע את מפתח דירתה, דהיינו, יש במעשיה יותר מאשר הסכמה שבשתיקה. גם אם תטען שכוונתה הסובייקטיבית היתה שלא להתחייב, אין לדבר תוקף, שכן אלו הם "דברים שבלב", שאינם דברים.

לסיכום, להצעת המחיר שהוגשה לגב' וייס והיוותה את הבסיס לתחילת העבודה יש תוקף למרות שלא חתמה עליה, והיא אינה יכולה להתנער ממנה.
להכרעה זו השלכה גם על המשך הדיון שבגיליון הבא, בו נדון במחלוקת ביחס לתשלום עבור התוספות השונות.

____________________________________________________________

1 בבא מציעא מו: מדפי הרי"ף
2 שו"ע חו"מ סימן שלב סק"ו
3 חו"מ סימן פא סעיף ז
4 שם סק"ה בנתיבות.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il