ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בגלל ההבדל היסודי הזה בהשקפה בעניין חיי הנצח - גן עדן או גיהינום - מתגלעת מחלוקת גם בעניין המרת דת ופעילות מיסיונרית שמטרתה להביא אנשים מבחוץ לחיק הדת. גם הנצרות וגם האיסלם, מפני שהן מאמינות בבלעדיות שלהן בכל הנוגע לחיי נצח, פועלות לצרף אנשים מבחוץ לנצרות או לאיסלם. לפי תפיסתן, דתות אלה הן עושות לבני הדתות האחרות טובה עצומה כשהם מצרפים אותם אליהן, מפני שאחרי שיתנצרו או יתאסלמו, הם יהיו זכאים לחיי נצח ולעולם הבא, בעוד שאם יניחו להם לנפשם, לפי תפיסתן, הן בעצם ידונו אותם לאבדון. לכן אפילו המרת דת בכפייה, כפי שנהגו לעשות גם בנצרות וגם באיסלם לאורך ההיסטוריה, היא דבר מותר ואפילו רצוי וחיוני בסופו של דבר.
ההטבלה הכפויה של אלפי ילדים יהודים לנצרות שביצעו מוסדות קתוליים באירופה במלחמת העולם השנייה כדי להציל אותם ממכונת המוות הגרמנית, נתפסה על ידי הכנסייה כמעשה של חסד כלפי אותם ילדים, ולא כהפרה גסה של זכותם האישית ושל האמונה המסורתית של משפחתם. זאת התשובה שקיבל הרב הראשי הרב הרצוג זצ"ל מהאפיפיור פיוס ה-12 כשהרב הפציר בו, לשווא, להשיב את הילדים האלה לעם היהודי, בתום המלחמה.
היהדות כדת לא רואה בגיור כפוי צעד נחוץ או אפילו תקף. למעשה, היהדות, במידה רבה, לא מחפשת גרים. היא מתירה לגרים בפוטנציה לחפש את היהדות. מסיבה זו לא מעודדים ביהדות גיור באופן ישיר ובתחילה אפילו לא מקבלים בברכה אנשים שמבקשים להתגייר. ביהדות נהוג להדגיש בפני האדם שמבקש להתגייר את "החסרונות" שמהם יסבול בהיותו יהודי בעולם עוין ורווי שנאה. נהוג גם לציין בפניו שגם אם לא יתגייר, נשמתו תזכה לחיי נצח ויהיה לה חלק בעולם הבא.
את הגישה הזאת ניתן לראות בצורה דרמטית בשיחה שמתנהלת בין נעמי ורות. נעמי מנסה להניא את רות מלקשור את גורלה בגורל היהדות וללכת אחריה לארץ-ישראל ולעיר בית-לחם. אך רות אינה מוותרת וממשיכה במאמציה להיות חלק מהעם היהודי. "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי". וכאשר העקשנות והנחישות של רות להתגייר מתבררות וכך גם כנות כוונותיה, מפסיקה נעמי להתנגד לרצונה, ורות מתגיירת בבית דין יהודי בבית לחם.
סיפורה של רות הוא הדוגמה לכל הלכות הגיור בכל הדורות. גרים שמבקשים להיות יהודים בגלל מניעים זרים בעליל אינם רצויים, מפני שאינם מועילים לעצמם או למטרותיה של הדת היהודית.
אחת הסיבות העיקריות לקרע שהוביל למלחמת האזרחים בתקופת בית שני בין מלכי החשמונאים למנהיגים הדתיים של התקופה, היה הגיור שכפו מלכי בית חשמונאי על האדומים, הליך גיור שהרבנים התנגדו לו מאד וסירבו להכיר בו בתקפותו הדתית. בסופו של דבר, באמצעות התככים של אנטיפטרוס האדומי וצאצאיו, כמו הורדוס, עלו ה"יהודים" האלה לשלטון במדינה היהודית ושירתו בו את אדוניהם הרומאים, ולא את נתיניהם היהודים. על אף שהיום נחשב מקובל ונבון, מבחינה פוליטית, לא להזכיר את הפיל בחדר כשדנים בפומבי בסוגיות רגישות כמו גיורים המוניים, זכר אותה תקרית בת אלף שנים בהיסטוריה היהודית משפיע על הוויכוח בנושא הגיור שמתקיים בקרבנו גם היום, בתקופה המודרנית.
התורה מזהירה אותנו 36 פעמים שעלינו לנהוג בגרים בכבוד. לכן ברור שזה עניין עדין ביותר, עניין שדורש הרבה שיקול דעת ותבונה מכל הנוגעים בדבר, עניין שאין לו מקום בסחר-מכר הפוליטי שמתקיים בחברה שסועה כשלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
