ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בגלל ההבדל היסודי הזה בהשקפה בעניין חיי הנצח - גן עדן או גיהינום - מתגלעת מחלוקת גם בעניין המרת דת ופעילות מיסיונרית שמטרתה להביא אנשים מבחוץ לחיק הדת. גם הנצרות וגם האיסלם, מפני שהן מאמינות בבלעדיות שלהן בכל הנוגע לחיי נצח, פועלות לצרף אנשים מבחוץ לנצרות או לאיסלם. לפי תפיסתן, דתות אלה הן עושות לבני הדתות האחרות טובה עצומה כשהם מצרפים אותם אליהן, מפני שאחרי שיתנצרו או יתאסלמו, הם יהיו זכאים לחיי נצח ולעולם הבא, בעוד שאם יניחו להם לנפשם, לפי תפיסתן, הן בעצם ידונו אותם לאבדון. לכן אפילו המרת דת בכפייה, כפי שנהגו לעשות גם בנצרות וגם באיסלם לאורך ההיסטוריה, היא דבר מותר ואפילו רצוי וחיוני בסופו של דבר.
ההטבלה הכפויה של אלפי ילדים יהודים לנצרות שביצעו מוסדות קתוליים באירופה במלחמת העולם השנייה כדי להציל אותם ממכונת המוות הגרמנית, נתפסה על ידי הכנסייה כמעשה של חסד כלפי אותם ילדים, ולא כהפרה גסה של זכותם האישית ושל האמונה המסורתית של משפחתם. זאת התשובה שקיבל הרב הראשי הרב הרצוג זצ"ל מהאפיפיור פיוס ה-12 כשהרב הפציר בו, לשווא, להשיב את הילדים האלה לעם היהודי, בתום המלחמה.
היהדות כדת לא רואה בגיור כפוי צעד נחוץ או אפילו תקף. למעשה, היהדות, במידה רבה, לא מחפשת גרים. היא מתירה לגרים בפוטנציה לחפש את היהדות. מסיבה זו לא מעודדים ביהדות גיור באופן ישיר ובתחילה אפילו לא מקבלים בברכה אנשים שמבקשים להתגייר. ביהדות נהוג להדגיש בפני האדם שמבקש להתגייר את "החסרונות" שמהם יסבול בהיותו יהודי בעולם עוין ורווי שנאה. נהוג גם לציין בפניו שגם אם לא יתגייר, נשמתו תזכה לחיי נצח ויהיה לה חלק בעולם הבא.
את הגישה הזאת ניתן לראות בצורה דרמטית בשיחה שמתנהלת בין נעמי ורות. נעמי מנסה להניא את רות מלקשור את גורלה בגורל היהדות וללכת אחריה לארץ-ישראל ולעיר בית-לחם. אך רות אינה מוותרת וממשיכה במאמציה להיות חלק מהעם היהודי. "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי". וכאשר העקשנות והנחישות של רות להתגייר מתבררות וכך גם כנות כוונותיה, מפסיקה נעמי להתנגד לרצונה, ורות מתגיירת בבית דין יהודי בבית לחם.
סיפורה של רות הוא הדוגמה לכל הלכות הגיור בכל הדורות. גרים שמבקשים להיות יהודים בגלל מניעים זרים בעליל אינם רצויים, מפני שאינם מועילים לעצמם או למטרותיה של הדת היהודית.
אחת הסיבות העיקריות לקרע שהוביל למלחמת האזרחים בתקופת בית שני בין מלכי החשמונאים למנהיגים הדתיים של התקופה, היה הגיור שכפו מלכי בית חשמונאי על האדומים, הליך גיור שהרבנים התנגדו לו מאד וסירבו להכיר בו בתקפותו הדתית. בסופו של דבר, באמצעות התככים של אנטיפטרוס האדומי וצאצאיו, כמו הורדוס, עלו ה"יהודים" האלה לשלטון במדינה היהודית ושירתו בו את אדוניהם הרומאים, ולא את נתיניהם היהודים. על אף שהיום נחשב מקובל ונבון, מבחינה פוליטית, לא להזכיר את הפיל בחדר כשדנים בפומבי בסוגיות רגישות כמו גיורים המוניים, זכר אותה תקרית בת אלף שנים בהיסטוריה היהודית משפיע על הוויכוח בנושא הגיור שמתקיים בקרבנו גם היום, בתקופה המודרנית.
התורה מזהירה אותנו 36 פעמים שעלינו לנהוג בגרים בכבוד. לכן ברור שזה עניין עדין ביותר, עניין שדורש הרבה שיקול דעת ותבונה מכל הנוגעים בדבר, עניין שאין לו מקום בסחר-מכר הפוליטי שמתקיים בחברה שסועה כשלנו.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
