ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מטבע הדברים, ספירת בני אדם שונה מאוד מספירת כסף או כל חפץ דומם אחר. כל אדם שונה מרעהו. טביעות האצבעות והדנ"א של בני האדם הם ייחודיים לכל אדם כמו גם דעותיו, מחשבותיו, תכונות האופי ודפוסי ההתנהגות שלו. לכן חיוני שרק הקב"ה יצווה ויפקח על מפקדן בני ישראל, מפני שספירה אנושית סתם לא תגלה את כל המגוון ואת התכונות האנושיות הטמונות במספרים הקרים שניבטים אלינו מהדף המודפס של החומש.
אולי זה המסר שהמסורת היהודית מבקשת להעביר לנו כשהיא מזהירה אותנו שלא למנות בני אדם בצורה קרה ומספרית גרידא, שמא תפקוד אותם מגיפה, או תבואנה עליהם צרות בעקבות הספירה הזאת. ספירת אנשים כיצורים זהים והתייחסות אליהם בדרך זו תמיד גוררת אחריה צרות ואסונות שפוקדים את החיים האישיים של היהודים וגם את חיי היהודים כעם.
עושים עניין גדול מההבדלים בין מספר האנשים בשבטי ישראל השונים. כמה מהשבטים גדולים מאד במספרם, ואילו אחרים מונים מספר מועט יחסית של אנשים. ההסברים השטחיים והפשוטים לתופעה זו מתייחסים לדפוסים דמוגרפיים בתוך משפחות וקבוצות, אך חז"ל תמיד חיפשו סיבות רוחניות עמוקות יותר להבדלים האלה. אחת הסיבות שהם הציעו היא הקשיים שכל שבט ושבט סבל בשנות עבודת הפרך והרדיפה במצרים. שבט לוי כמעט לא סבל מהזוועות ומעבודת הפרך של שעבוד מצרים, ולכן ברכת התורה "כאשר יענו אותו, כן ירפה וכן יפרוץ" לא התקיימה בו. שבט שמעון הוסיף לסבול מהביקורת של יעקב על התנהגותו ותוקפנותו והמיותרת בפרשת שכם ובתקרית עם יוסף, ולכן מספרו תמיד היה קטן, והשבט כישות עצמאית כמעט חדל מלהתקיים אחרי שבני ישראל התבססו בארץ כנען. בזכות הברכות שברך יעקב את יוסף, המעמד המועדף של יוסף ועלייתו לגדולה בין אחיו, מנו שבטי מנשה ואפרים יחד יותר נפשות מכל שבט אחר משבטי ישראל. נראה שברכות רבות ולקחים רבים מסתתרים בתוך המספרים היבשים לכאורה שמוצגים לנו בפרשת השבוע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
