ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
לפי זה, " משנה " מתבאר מלשון חזרה, כפילות, זו גם שיטת הרמב"ן וכך מבאר בעל "מצודת דוד" את הפסוק : "וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (יהושע ח' לב) "ספר אלה הדברים קרוי משנה תורה כי בו נאמר שנית מה שנאמר בארבעת הספרים שלפניה".
לביאור זה יש סימוכין לכאורה מפסוק מפורש בפרשתנו : "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם" (דברים א' ג).
אבל דא עקא, אם נסקור את ספרנו, נגלה שהוא כולל מאה וכמה מצוות, ומתוכם שבעים מצוות חדשות שאינן כלולות בחומשים הקודמים. כמו כן כמעט ואין בספר דברים מצוות שנכתבו בחומש ויקרא כמו עניין הקורבנות ודיני טומאה וטהרה. לכן נראה שיש לחפש ביאור נוסף לביטוי "משנה תורה". זו הסיבה שהנצי"ב בהקדמתו לספרנו מבאר את הביטוי "משנה" מלשון שנון וחידוד. לשיטתו מגמת ספר דברים היא להזהיר על "עמל התורה", ולפרש הדקדוק במקראות "וזהו עניין התלמוד" ולכן "כל המוסר וריבוי דברים שהיה משה רבינו מוכיחם הכל בא לזה התכלית שיקבלו על עצמם עול התלמוד...משום הכי נקרא בשמו "משנה תורה" (עיי"ש בדבריו גם פרוש נוסף).
אם נתעקש לפרש בשיטת בעלי התוס' בשם הגאונים הרמב"ן והמצודות, יש לומר שמשה לפני מותו חזר על כל התורה כולה וביאר את כל מצוותיה "ככל אשר צוה ה' אותו אליהם" (דברים א' ג) מתוך החזרה הזאת נבחרו המצוות הכלולות בספר דברים. ספר זה כולל מצוות חדשות שנכתבו כאן לראשונה, והוא כולל גם חזרה על מצוות שנכתבו כבר בספרים הקודמים (עיין בסוף פירוש הרש"ר הירש לדברים א' ג).
התבוננות והעמקה מגלים שהקריטריון לבחירת המצוות המופיעות בספר הוא הכנת המנהיגים והציבור כפרטים לקראת המהפך של הכניסה לארץ ישראל.
לאחר מות משה יש להקים הנהגה לאומית, הכוללת, מלך, שופטים-סנהדרין גדולה ובתי דין מקומיים, שיפעילו מערכת משפטית, שתפעל על פי סדרי דין קבועים ותטפל בחריגים. הכניסה לארץ מחייבת התמודדות עם האומות הנמצאות בה ומצריכה שנון דיני ביעור עבודה זרה. הלכות מלחמה מצד אחד וצדק ותיקון חברתי מצד שני הופכים להיות רלוונטים. לכן, מצד אחד מופיעות הלכות צדקה, מעשר עני, ושמיטת כספים, ומצד שני הלכות פועלים. גם בנושא ג' הרגלים יש חזרה תוך הדגשה על הפן החקלאי של מועדים אלו.
ספר דברים מדגיש אפוא את המצוות המהוות את הבסיס להקמת מדינה יהודית, בעלת צבא המפעילה מערכת כלכלית יצרנית המבוססת על צדק ומוסר חברתיים. מערכת זו תנסה להגשים אידיאל אלוקי עוד לפני בנין בית הבחירה.
הבה נתפלל ונפעל כולנו להגשמת אידיאלים אלה גם בימי שיבת ציון ובנין מדינת ישראל המתחדשת.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
