ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
לפי זה, " משנה " מתבאר מלשון חזרה, כפילות, זו גם שיטת הרמב"ן וכך מבאר בעל "מצודת דוד" את הפסוק : "וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (יהושע ח' לב) "ספר אלה הדברים קרוי משנה תורה כי בו נאמר שנית מה שנאמר בארבעת הספרים שלפניה".
לביאור זה יש סימוכין לכאורה מפסוק מפורש בפרשתנו : "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם" (דברים א' ג).
אבל דא עקא, אם נסקור את ספרנו, נגלה שהוא כולל מאה וכמה מצוות, ומתוכם שבעים מצוות חדשות שאינן כלולות בחומשים הקודמים. כמו כן כמעט ואין בספר דברים מצוות שנכתבו בחומש ויקרא כמו עניין הקורבנות ודיני טומאה וטהרה. לכן נראה שיש לחפש ביאור נוסף לביטוי "משנה תורה". זו הסיבה שהנצי"ב בהקדמתו לספרנו מבאר את הביטוי "משנה" מלשון שנון וחידוד. לשיטתו מגמת ספר דברים היא להזהיר על "עמל התורה", ולפרש הדקדוק במקראות "וזהו עניין התלמוד" ולכן "כל המוסר וריבוי דברים שהיה משה רבינו מוכיחם הכל בא לזה התכלית שיקבלו על עצמם עול התלמוד...משום הכי נקרא בשמו "משנה תורה" (עיי"ש בדבריו גם פרוש נוסף).
אם נתעקש לפרש בשיטת בעלי התוס' בשם הגאונים הרמב"ן והמצודות, יש לומר שמשה לפני מותו חזר על כל התורה כולה וביאר את כל מצוותיה "ככל אשר צוה ה' אותו אליהם" (דברים א' ג) מתוך החזרה הזאת נבחרו המצוות הכלולות בספר דברים. ספר זה כולל מצוות חדשות שנכתבו כאן לראשונה, והוא כולל גם חזרה על מצוות שנכתבו כבר בספרים הקודמים (עיין בסוף פירוש הרש"ר הירש לדברים א' ג).
התבוננות והעמקה מגלים שהקריטריון לבחירת המצוות המופיעות בספר הוא הכנת המנהיגים והציבור כפרטים לקראת המהפך של הכניסה לארץ ישראל.
לאחר מות משה יש להקים הנהגה לאומית, הכוללת, מלך, שופטים-סנהדרין גדולה ובתי דין מקומיים, שיפעילו מערכת משפטית, שתפעל על פי סדרי דין קבועים ותטפל בחריגים. הכניסה לארץ מחייבת התמודדות עם האומות הנמצאות בה ומצריכה שנון דיני ביעור עבודה זרה. הלכות מלחמה מצד אחד וצדק ותיקון חברתי מצד שני הופכים להיות רלוונטים. לכן, מצד אחד מופיעות הלכות צדקה, מעשר עני, ושמיטת כספים, ומצד שני הלכות פועלים. גם בנושא ג' הרגלים יש חזרה תוך הדגשה על הפן החקלאי של מועדים אלו.
ספר דברים מדגיש אפוא את המצוות המהוות את הבסיס להקמת מדינה יהודית, בעלת צבא המפעילה מערכת כלכלית יצרנית המבוססת על צדק ומוסר חברתיים. מערכת זו תנסה להגשים אידיאל אלוקי עוד לפני בנין בית הבחירה.
הבה נתפלל ונפעל כולנו להגשמת אידיאלים אלה גם בימי שיבת ציון ובנין מדינת ישראל המתחדשת.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
תורה מן השמים
כשר קצר ולעניין!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
