ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
לפי זה, " משנה " מתבאר מלשון חזרה, כפילות, זו גם שיטת הרמב"ן וכך מבאר בעל "מצודת דוד" את הפסוק : "וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (יהושע ח' לב) "ספר אלה הדברים קרוי משנה תורה כי בו נאמר שנית מה שנאמר בארבעת הספרים שלפניה".
לביאור זה יש סימוכין לכאורה מפסוק מפורש בפרשתנו : "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם" (דברים א' ג).
אבל דא עקא, אם נסקור את ספרנו, נגלה שהוא כולל מאה וכמה מצוות, ומתוכם שבעים מצוות חדשות שאינן כלולות בחומשים הקודמים. כמו כן כמעט ואין בספר דברים מצוות שנכתבו בחומש ויקרא כמו עניין הקורבנות ודיני טומאה וטהרה. לכן נראה שיש לחפש ביאור נוסף לביטוי "משנה תורה". זו הסיבה שהנצי"ב בהקדמתו לספרנו מבאר את הביטוי "משנה" מלשון שנון וחידוד. לשיטתו מגמת ספר דברים היא להזהיר על "עמל התורה", ולפרש הדקדוק במקראות "וזהו עניין התלמוד" ולכן "כל המוסר וריבוי דברים שהיה משה רבינו מוכיחם הכל בא לזה התכלית שיקבלו על עצמם עול התלמוד...משום הכי נקרא בשמו "משנה תורה" (עיי"ש בדבריו גם פרוש נוסף).
אם נתעקש לפרש בשיטת בעלי התוס' בשם הגאונים הרמב"ן והמצודות, יש לומר שמשה לפני מותו חזר על כל התורה כולה וביאר את כל מצוותיה "ככל אשר צוה ה' אותו אליהם" (דברים א' ג) מתוך החזרה הזאת נבחרו המצוות הכלולות בספר דברים. ספר זה כולל מצוות חדשות שנכתבו כאן לראשונה, והוא כולל גם חזרה על מצוות שנכתבו כבר בספרים הקודמים (עיין בסוף פירוש הרש"ר הירש לדברים א' ג).
התבוננות והעמקה מגלים שהקריטריון לבחירת המצוות המופיעות בספר הוא הכנת המנהיגים והציבור כפרטים לקראת המהפך של הכניסה לארץ ישראל.
לאחר מות משה יש להקים הנהגה לאומית, הכוללת, מלך, שופטים-סנהדרין גדולה ובתי דין מקומיים, שיפעילו מערכת משפטית, שתפעל על פי סדרי דין קבועים ותטפל בחריגים. הכניסה לארץ מחייבת התמודדות עם האומות הנמצאות בה ומצריכה שנון דיני ביעור עבודה זרה. הלכות מלחמה מצד אחד וצדק ותיקון חברתי מצד שני הופכים להיות רלוונטים. לכן, מצד אחד מופיעות הלכות צדקה, מעשר עני, ושמיטת כספים, ומצד שני הלכות פועלים. גם בנושא ג' הרגלים יש חזרה תוך הדגשה על הפן החקלאי של מועדים אלו.
ספר דברים מדגיש אפוא את המצוות המהוות את הבסיס להקמת מדינה יהודית, בעלת צבא המפעילה מערכת כלכלית יצרנית המבוססת על צדק ומוסר חברתיים. מערכת זו תנסה להגשים אידיאל אלוקי עוד לפני בנין בית הבחירה.
הבה נתפלל ונפעל כולנו להגשמת אידיאלים אלה גם בימי שיבת ציון ובנין מדינת ישראל המתחדשת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
