ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מי שגנב שני מחשבים ניידים ממקום עבודתו ורוצה להחזיר את שווים אך מקום עבודה זה אינו מקבל תרומות ולא מבין כלל מדוע אדם זה מציע כסף. יש חשש גם שהדבר כעת יתפרש כהצעת שוחד. האם מותר לו לתרום 2 מחשבים לארגון צדקה כלשהו? האם נחשב שהראשון כבר התייאש מן הגניבה שנעשתה לפני שנים רבות?
תשובה:
אפילו אם היינו יודעים שמקום העבודה התייאש מן הגניבה, עדיין ישנה חובת השבת הגזילה על הגזלן במידה והגזילה בידו. ייאוש בפני עצמו מועיל רק באבידה ולא בגניבה. לכן עליך לקיים מצות השבה.
לפניך שתי אפשרויות:
א. השבת המחשבים הניידים עצמם
ניתן לצאת ידי חובת ההשבה על ידי השבת המחשבים, במידה והם אינם מקולקלים ובמצב שימוש תקין לפחות כמו שהיו בשעת הגזילה, כלומר שהפונקציות לא השתנו, ושהחומרה במצב תקין ושמיש.
אם תבחר באופציה זו, כגון שתשאיר את המחשבים במקום העבודה ליד המחסן וכדו', נראה שבמידה והגניבה גרמה הפסד למקום העבודה עדיין יש עליך חיוב לצאת ידי שמים ולשלם למקום העבודה את ההפסד שנגרם להם (כדין גרמא, ועיין בביאורים לקמן). התשלום יהיה כגובה הנזק אך לא יעלה על ההפרש בין שווי המחשבים היום לערך שוויים בזמן הגזילה. למשל אתה יכול לעבוד שעות נוספות ולא לדווח עליהן.
ב. תשלום כספי
אמנם בדרך כלל על הגזלן להשיב את הגזילה עצמה אך כאן אנו אומדים דעתו של הנגזל שהיה מעדיף לקבל כסף בשווי המחשבים בשעת הגזילה ולא את המחשבים עצמם, לכן ישנה אפשרות לשלם את שווי המחשבים בשעת הגזילה ולהשאיר את המחשבים אצלך. אם המחשבים התקלקלו וכדו' ואינם עומדים בתקינות מצבם הראשון אין לך אפשרות להחזיר את המחשבים ואתה חייב להשיב בכסף את שוויים של המחשבים כפי שהיו בשעת הגזילה. ערכם בשעת הגזילה אינו המחיר שלהם כחדשים אלא בכמה שהיו נמכרים בשוק במצבם בשעת הגניבה.
הערה:
כאמור, כיוון שגזלת עליך להשיב את הגזילה עצמה או את שוויה, וכמובן שעדיף שהדבר יעשה בדרך שבה תיגרם לך כמה שפחות חוסר נעימות. למשל אתה יכול לעבוד שעות נוספות ולא לדווח עליהן. אם בכל זאת לא מצאת דרך שבה לא תתגלה, אז אין ברירה ועליך לומר תירוץ כגון זו אבידה שמצאתי וכו', ואף להעביר לחשבון הבנק של מקום העבודה מחשבונך אף אם יבדקו ויגלו זאת. (רק אם יש חשש שתפוטר ממקום העבודה עקב כך, יש מקום לומר שאין אדם מצווה לבזבז יותר מחומש ממונו לצורך קיום מצות עשה של השבת הגזילה).
ישר כח על הרצון לעשותך תשובה, והבא להיטהר מסייעין אותו מן השמים.
ביאורים ומקורות:
א. אם הנגזל התייאש אך הגזילה נמצאת עדיין בידי הגזלן, בכך ישנה מח' אמוראים בגמ' (ב"ק ס"ו ע"א) האם ייאוש לבדו מקנה את הגזילה לגנב. ונחלקו הראשונים האם לא קונה כלל (הג"א בשם ריא"ז), או קונה מדרבנן לחומרא (שם רא"ש ז', ב'), או קונה מדאורייתא לכל מילי חוץ מלדבר מצוה (מרדכי ב"ק ס"ט), והדעות מובאות בשלטי גיבורים (בדף כ"ז ע"א בדפי הרי"ף). אולם לכל הדעות ישנה חובת השבת גוף הגזילה על הגזלן, ולכך ייאוש אינו מועיל לפוטרו מחובת ההשבה כאשר הגזילה עדיין בידו. (ישנן נפ"מ בין השיטות, למשל האם מותר לאחר ייאוש לקנות מן הגנב מה שגזל, ואם הגנב קידש אשה בגזילה לאחר ייאוש האם צריכה גט מדרבנן).
ב. אם המחשבים התקלקלו הרי שנחשב שינוי בגוף הגזילה והגזלן קנאה לעצמו בשינוי זה, וחייב להחזיר בדמים את השווי של שעת הגזילה. מקור הדברים בגמרא בבא קמא (צ"ג ע"ב), וכך נפסק בשולחן ערוך (חושן משפט הלכות גזילה סימן שס"ב סעיף א'): "הגזילה שלא נשתנית, אלא הרי היא כמו שהייתה, אף על פי שנתייאשו הבעלים ממנה ואף על פי שמת הגזלן והרי היא ביד בניו, הרי זו חוזרת לבעליה בעצמה. ואם נשתנית ביד הגזלן, אף על פי שעדיין לא נתייאשו הבעלים ממנה, קנאה בשינוי, ומשלם דמיה כשעת הגזילה". שינוי נקרא אפילו לא חל קלקול ממש אלא בלאי והתיישנות של החפץ כך שישנו הבדל משמעותי ביכולת השימוש שלו כעת מאשר היה בשעת הגזילה. הדבר נילמד מהמשנה במסכת בבא קמא (פרק ט' משנה ב') לגבי מי שגנב בהמה והזקינה שהדין הוא שעליו לשלם כשעת הגזילה, ולא נפטר בהשבת הבהמה עצמה, וכן נפסק בשולחן ערוך חו"מ סימן שס"ג סעיף א'.
ג. חיוב בידי שמים: על פי האמור בסעיפים הקודמים אם לא היה שינוי בגוף הגזילה, הבא לצאת ידי חובה צריך להשיב רק את גוף הגזילה. אמנם זה נכון בבא לצאת בדיני אדם, אך עדיין ישנו חיוב בידי שמים לשלם את ההפסד שנגרם מדין גרמא. אם החברה נוהגת למכור את המחשבים הישנים הרי שע"י הגניבה הפסידו את רווח המכירה, והפרש זה הוא גרמא. כמו כן, אם כתוצאה מן הגניבה נאלצו לרכוש מחשבים חדשים כדי לעבוד גם נחשב שגרם להם הפסד, וצריך לשלם את ההפסד, אך ודאי שאין צריך לשלם יותר מערך המחשבים בשעת הגניבה, והיות ומדובר שמחזיר את המחשבים למקום העבודה, עליו לשלם לא יותר מן ההפרש בין השווי של המחשבים היום למה שהיה בשעת הגזילה. (במידה ואכן יש הפרש כזה, אני כותב זאת רק על סמך ההנחה ש"הגניבה נעשתה לפני שנים רבות" כלשון השאלה, וערך מחשב נייד מלפני כמה שנים בוודאי נמוך היום מאשר היה בתחילה). המקור לדברים הוא ספר אמרי בינה (חו"מ דיני דיינים סימן ל"ב), שכותב לגבי מי שגנב חמץ ונכנס הפסח ובא אחר ושרפו, שלמרות שיכול הגנב לומר לנגזל אחר הפסח הרי שלך לפניך, "מכל מקום בדיני שמים חייב הגזלן לשלם דמים מעליא, שהוי גרמא שהרי גרם לנגזל הפסד שיהיה חמצו נאסר".
יתכן לומר שבהיזק ברי ומוכח, כגון שודאי היו חייבים לרכוש מחשבים חדשים ולהוציא הוצאה חייב בדיני אדם מדין גרמי (וצ"ע בדבר), ומאידך אם לא היו צריכים לקנות מחשבים חדשים עקב הגזילה, וגם את הישנים אינם נוהגים למכור, הרי שלא נגרם להם הפסד כלל, ופטור אף בדיני שמים.
ד. אומדנא בדעת בעלים: בדרך כלל הגזלן מחזיר את הגזילה עצמה משום שאנו אומדים דעת הנגזל שחפץ בחפץ שלו יותר מקבלת דמיו (רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חברו, ב"מ ל"ח ע"א), או משום שלגזלן נוח יותר להחזיר החפץ ולהיפטר. אך אם ישנה אומדנא ברורה שהנגזל חפץ יותר בדמים יכול הגזלן להחזיר לו דמים. הדבר נלמד מן הגמ' בבבא קמא (ס' ע"ב) מן השאלה ששאל דוד המלך את חכמים "וקא מיבעיא להו: מהו ליטול גדישין של שעורין דישראל ליתן לפני בהמתו, על מנת לשלם גדישין של עדשים דפלשתים? שלחו ליה: (יחזקאל ל"ג) חבול ישיב רשע גזילה ישלם, אף על פי שגזילה משלם - רשע הוא". הרא"ש (שם ו', י"ב) כתב כך: "מהו לחלופי שעורים דישראל בעדשים דפלשתים כדי להאכיל לבהמתו. ושלחו ליה דאסור לגזול על מנת לשלם שנאמר חבול ישיב רשע גזילה ישלם. ויראה דמיירי שעדיין לא היו מזומנין. אלא רצו ליקח גדישים של שעורים דישראל ולכשיזדמן להם גדישים דעדשים דפלשתים יחזירו להם. אבל אם היו גדישין דעדשים מזומנין אפילו אין בעלי גדישין שעורים לפנינו מותר לזכות להן גדישין של עדשים על ידי אחר וליקח גדישין של שעורים דזכות הוא לו דעדשים עדיפי טפי. וכן משמע לישנא דקרא חבול ישיב רשע גזילה ישלם דמשלם אחר שכבר גזלו". הרא"ש כותב שמותר לגזול אם לגזלן יש מזומן בידו לשלם ערך הגזילה בדבר שנוח לנגזל לקבלו יותר מאשר הדבר הנגזל. אמנם האח' הגבילו את דין הרא"ש לדבר שהדרך להסתחר איתו שעומד להימכר בוודאי ולא לגנוב חפצי ביתו, משום שאז אין אומדנא שחפץ בשוויים יותר מאשר גופם. גם היש"ש תמה על הרא"ש ומקשה "וכי מותר להסתחר בממון חברו שלא מדעתו, דילמא שלו חביב עליו יותר?", ומתרץ שזכין לו רק כשאין שום צד חיסרון. בענייננו ישנה אומדנא ברורה, שודאי הנגזל מעדיף לקבל כסף ולא את המחשבים הישנים שאין לו מה לעשות איתם.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להתכונן לחגים?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
