ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בניין הכולל ובית הכנסת 'שערי שמים', נמצא בחלקה פנימית ביחס לרחוב הראשי שבעירו. הדרך להגיע למקום היא על ידי מעבר דרך השטח שבבעלות מר רחמים. השביל המוביל אל החנות של רחמים, מוביל בהמשכו לבניין 'שערי שמים'.
זכות המעבר, ברוחב של מטר אחד רשומה בטאבו כזיקת הנאה, ואין עליה כל מחלוקת.
מזה שנים, המעבר היה מקורה בחלקו בקירוי מחומר פלסטי, שקוף למחצה. לאור נזילות בגג חנותו, יצק מר רחמים גג חדש לחנות, והמשיך את הגג אל עבר אזור המעבר, והחליף את גג הפלסטיק, ביציקה יציבה באורך של כחמישה מטרים וברוחב משתנה שבין מטר למטר וחצי.
נציגי 'שערי שמים', טוענים שהיציקה היתה שלא כדין, היא פוגעת בזכות המעבר הקנויה להם, והם התריעו על כך קודם לביצוע העבודות. הפגיעה היא מכמה היבטים: הקירוי אטום - יש פגיעה בכמות האור וכן בזרימת האוויר במעבר, הקירוי נמוך מהגג הקודם - על כן נמנעת אפשרות העברת חפצים גבוהים, ובנוסף המעבר האטום יוצר פגיעה בצניעות, שכן כעת שהייה באזור המעבר של גבר ואשה יחדיו אינה צנועה וקשה לראות ממרחק שאישה נמצאת במעבר.
הנתבע טוען שהיציקה נעשתה משיקולים בטיחותיים, והיא אינה פוגעת בתובעים. קירוי זה מהווה גם קירוי לכניסה לחנות שבבעלותו, וכן כך יוכל להניח חפצים על הגג.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
149 - שלי - שלך?
150 - דרך המלך
151 - שכר טרחה, חלק א'
טען עוד
בנוסף לדיון בבית הדין, ביקרו הדיינים במקום המריבה על מנת להתרשם מטענות הצדדים.
מסיורו של בית הדין במקום התבררו הדברים הבאים: הקירוי החדש נמוך מהקירוי הישן בסנטימטרים בודדים והוא עדיין בגובה סטנדרטי למעבר. ישנה מעט החשכה של המעבר. בית הדין לא חווה תחושה של דחק וחוסר אויר, למרות שמסתבר שכאשר קירות צדדיים לא הגיעו עד לקירוי (כפי שעל פי העדויות היה המצב בעבר), היתה תנועה טובה עוד יותר של אויר.
דיון
כאמור, הערכת בית הדין היא, שאין פגיעה באפשרות המעבר. עם זאת, יש פגיעה קלה באיכות המעבר. להלן נדון האם פגיעה כזו באיכות המעבר היא עילה להתנגדות של בעל זכות מעבר.
המשנה במסכת בבא בתרא (דף צט ע"ב) עוסקת באדם שגינתו נמצאת מעבר לגינת חברו ודרכו אל גינתו עוברת דרך גינת חבירו. המשנה מבחינה בין שני מצבים - כאשר המעבר הוא בצד השדה - "נתנו לו דרך מן הצד מדעת שניהן - נכנס בשעה שהוא רוצה ויוצא בשעה שרוצה, ומכניס לתוכה תגרין, ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת, זה וזה אינן רשאים לזורעה". ובמצב בו המעבר הוא באמצע השדה: "נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסים, ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין, ואינו מכניס לתוכה תגרין... והחיצון זורע את הדרך".
ניתן להסיק מהאמור במשנה, שזכות מעבר אינה הופכת את בעל זכות המעבר להיות כבעלים של השטח. כאשר הדרך היא באמצע גינתו, בעל השטח אף רשאי לזרוע את השטח ובכך להקשות באופן משמעותי על נוחות המעבר של בעל הגינה הפנימית. מדברי הרשב"ם (שם ד"ה והחיצון וד"ה מן הצד), וביתר פירוט מדברי הסמ"ע (חו"מ סימן קסט ס"ק ה) עולה, שההבחנה בין דרך בצד לבין דרך באמצע היא שכיוון שהפגיעה בבעל הגינה, אם יידרש שלא לזרוע באמצע גינתו היא גדולה, לכן מסתבר שלא על דעת כן נתן לבעל זכות המעבר את האפשרות לעבור. כללם של דברים - זכות המעבר אינה אמורה לפגוע בזכותו של בעל הנכס פגיעה משמעותית. נציין שבענייננו, גם מר רחמים ולקוחותיו עושים שימוש במעבר, על מנת להגיע לחנותו שלו - דבר המוכיח שהפגיעה אינה חמורה.
נדגיש, שלמרות שהמדובר אצלנו בדרך בקצה החלקה, לא באנו ללמוד מהמשנה את ההלכה באופן ישיר, אלא להסיק ממנה עקרון, על פיו, זכות המעבר אינה מפקיעה את בעלותו של בעל הנכס, ויישומה צריך להיות במידה כזו שלא תהיה פגיעה משמעותית בבעל הקרקע. אם נשווה את האמור במשנה, ניתן להסיק שפגיעה קלה באיכות המעבר, אינה סיבה לפגיעה משמעותית בשימוש הבעלים: בעוד שאפשרות הזריעה על שטח המעבר פוגעת באופן משמעותי בנוחות המעבר, קירוי המעבר אינו פוגע באופן משמעותי ביכולת המעבר (ויש לו אף יתרונות), ומאידך - צמצום האפשרות לבנות היא פגיעה משמעותית בנתבע שהוא בעל הנכס. על כן הפגיעה הקלה באיכות המעבר מוצדקת גם בקצה החלקה.
הפחתת האור: מדברי השו"ע והרמ"א (חו"מ סימן קנד סעיף כב-כז) המתייחסים לבניה מול חלונות שכן, עולה שרק האפלה משמעותית נחשבת לנזק והיא אסורה, אולם האפלה קטנה אינה נחשבת כלל להיזק. בענייננו, הבניה לכל היותר מצמצמת את התאורה אך לא מונעת אותה.
פסק הדין
אין בסיס לתביעה להריסת הקירוי שנבנה.
במהלך הדיון מר רחמים הביע את נכונותו לפתוח חלונות בתוספת הקיר שיצק, וכן הציע לשפץ וליפות את המעבר ל'שערי שמים' על חשבונו.
מצד כבודה של תורה, ומצד "האמת והשלום אהבו" מצפה בית הדין מן הנתבע לשפץ את המעבר כראוי, להוסיף בו חלונות או להוסיף בו תאורה, ובכך תצטמצם עוד יותר הפגיעה הקלה שנגרמה עקב מעשיו.
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
