ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"ותבנה בית המקדש במהרה בימינו - ההכרה באה, שכל הקלקולים הפרטיים באה רק מחסרונה של הארת החיים הכלליים. חורבן בית המקדש שנטל כבוד מבית חיינו, הוא הוא הגורם שעולמנו נחשך, והנשמות סובלות מצרים ומחשכים... על כן מוכרחת הנשמה הישראלית לבקש את תיקונה בשורשה, יוחזר כבוד ה' על מכונו..." {עולת ראי"ה חלק א עמ' קכז }.
לחשוב ציבורית
מאז חרב בית המקדש חווה עם ישראל לא מעט חיי חושך. צרות וסבל אישי וציבורי, נדודים ורדיפות, מחלות ו"סתם" קשיים כאלה ואחרים. צרות אלה באות מפני שאדם לא רואה נכון את החיים ואת הסובב אותו וממילא הוא פועל ועושה דברים המסובבים חסרון וקשיים. מדוע אדם לא רואה נכון את חייו? מדוע קשה לו להיות בבחינת "חכם הרואה את הנולד"? מדוע אדם נוהג בחוסר זהירות למרות הידיעה על הסכנות והקטל בדרכים?
הגורם לכך הוא חוסר הארת חיים כלליים. כשחיי האדם הם אישיים ופרטיים וכוח ראיית החיים נמצאת בד' אמותיו של האדם אין הוא יכול לחיות חיים נכונים. מנקודת חיים נמוכה ומצומצמת נראה העולם באופן מעוות וחלקי.
אנו זקוקים להארת חיים כללית בכדי לגרש את החושך כדי למנוע גישה מוטעית לחיים.
עולם היחיד מוגבל ומצומצם ואין הקב"ה מאיר לאדם את החיים למענו בלבד. העולם נברא למען הכלל ולא למען היחיד. "אין השם יתברך מייחד שמו על הפרטי, כי הפרטי בלא צירוף הכללי אינו תכליתי כלל." (משך חכמה פרשת אחרי מות).
בית המקדש היה המקום דרכו הקב"ה האיר לנו הארת חיים כלליים. בית המקדש היה מקום, דרכו עוברת עבודת העם כציבור והשראת השכינה על עם ישראל. חורבן הבית שנבע משנאת חינם, מהתכנסות בקונכייה האישית והתעסקות פרטית, הביא להפסקת הארת חיים כללית ולריבוי החושך והצרות בעולמנו.
אנו מתפללים לבורא העולם שיבנה את בית המקדש ויחזיר את הארת החיים הכללית לחיינו אבל עלינו מוטלת החובה לשנות את מרכז כובד חיינו מהחשיבה האישית והפרטית לחשיבה ציבורית.
בברכת האורח שבברכת המזון אנו אומרים "שיהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר". מה כוונת הברכה? האם היא באה לדאוג לנוחיותו האישית של האדם, לאמור, יהיה מקום עבודתך קרוב למגוריך ולא תאלץ לבזבז זמן ולהיתקע בפקקים בדרכך לעבודתך ?
הרב קוק מאיר את עינינו בהבנת הברכה. אם האדם שקוע רק בעצמו ובצרכיו הוא, הרי שחייו אינם חיים. כל אחד מאיתנו הוא חלק מהציבור כולו, ורק מתוך היותו קשור לציבור ופועל למענו יש משמעות אמיתית לחייו. " כי היחיד בקרב הציבור הוא כאבר יחיד בכללות הגוף " (ריה"ל)
לכן, חשוב מאד "שלא ישים למרכז חייו רק עניינו הפרטי". אל לו לאדם להיות שקוע וטרוד כל הזמן בצרכיו ונכסיו האישיים. הכרח הוא, "שענייני הציבור והכלל יהיו קרובים אל לבו". שישים מבטו כל הזמן גם אל צרכי הציבור ויהיה נכון לעזור ולסייע בכדי לקדם את הציבור כולו.
נכסינו האישיים צריכים להיות "קרובים לעיר". העיר מציינת את מקום חיי הציבור. לא מדובר בתיאור גאוגרפי גרידא, כי אם במשמעות מקום העיר שהוא מקום חיי הציבור.
זוהי הברכה לשלמות חיי האדם. שיהיו עיסוקיו האישיים נעשים כל הזמן מתוך קרבה נפשית ומעשית לצרכי הכלל. גם בית המקדש מקום עבודת הציבור והכלל, ייבנה ויתקיים בשעה שחיינו האישיים יהיו דבוקים ומחוברים בחיי הציבור.
החלוקה בעם ישראל לפרטים ולמחנות, הפיצולים הרבים, מביאים לחשוב ב"קטן", באופן מאד פרטי ומצומצם. אני עסוק בישיבה שלי, אני דואג לפרנסה שלי, לישוב שלי וכדומה. אווירה זו מרחיקה אותנו מהארת חיים כללים ומבניית בית המקדש השלישי.
"התשוקה היותר גדולה שממלאת את לב הגדולים שבבני אדם, השלמים והצדיקים היא להיות תמיד עובד עבודת הכלל. להיטיב כפי כוחו אל הכלל כולו כפי אשר תשיג ידו, שזוהי עבודת ה' התמימה במובנה האמיתי... אם כן, לא רק השעות שבהן הוא מתייחד בפועל בעבודת הכלל הן מלאות מתעודת חייו, כי אם כל שלשלת חייו, כל צרכי השלמתו, בין הרוחנית בין החומרית כולם יהיו לתועלת להגדיל טוב הכלל". (עין איה שבת י סימן ט).
אנו מתפללים שבמהרה נצא מחיים "בגובה העיניים". אנו רוצים חיים מאירים אור הרבה יותר גבוה. אור אמת אשר יסלק כל עיוות וחושך מחיינו. אנו רוצים שהשינוי ייעשה במהרה ולא באיטיות.
"השאיפה למהירות הבנין נותנת מעוף של קדושה מברקת בנשמתנו, והשקיקה, שהמהירות הזאת תהיה בימינו, מקשרת את כל מהות החיים שלנו, גם בצורתם הזמנית, ליסוד הקדושה השלמה העליונה, שכל הארץ תאיר מכבודה, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו" (עולת ראי"ה שם).
האם מותר לפנות למקובלים?
סודו החינוכי של חודש שבט
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תיקון ימי השובבי"ם
איך ללמוד אמונה?
מי אתה עם ישראל?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
