ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
הרב משה ארנרייך, אב"ד ארץ חמדה- גזית
ערך: הרב סיני לוי
המקרה
משפחת בן ארי בנו ביישובם בית חדש. בן ארי סיכמו עם דוד בעליה חברת "החלון" על ייצור ואספקת חלונות לצורך ביתם החדש עד לפני חג הפסח. בן ארי הבהירו לנתבע, שחיוני להם שאספקת החלונות תהיה לפני תקופה זו, שכן הם מתכוונים להכנס לביתם בפסח.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
125 - אל תשליכנו
126 - חלון הזדמנויות, ב'
127 - תחרות צילום (ב)
טען עוד
בגליון הקודם דנו בהשטת עלויות החלונות הזמניים הפשוטים שהותקנו. בגליון זה נדון בתביעות נוספות שבסכסוך:
משפחת בן ארי תובעת את הנזקים שנגרמו עקב העיכוב בכניסה לבית:
קנס לקבלן שבנה את הבית על עיכוב מצידם לסיום העבודה.
העסקת שומרים זמן נוסף לשמירה על הפועלים במשך שבועיים.
הפסד ימי עבודה של התובע עקב הצורך להשגיח על הבניה תקופה נוספת.
דמי שכירות עבור התקופה בה התעכבו מלהכנס לבית.
פיצוי על עוגמת נפש.
דיון
תשלום עבור נזקים נוספים
הנימוקי יוסף1 דן בשאלה האם פועל המתחייב לעשות עבודה שהיא 'דבר האבד', מתחייב בנזקים כאשר לא ביצע את הפעולה, ואכן נגרם נזק. ולדעתו
ומיהו אם לא שכר עליהם אלא הפסיד בהמתנתם, אינם משלמים,
הסברא של הנימוקי יוסף היא, שבסופו של דבר הפועלים לא גרמו את הנזק בידיים, והזכות ל'שכור עליהם', היא מכח ההתחייבות שלהם להשלמת המלאכה.
לעומת זאת, בהגהות אשירי2 שכתב:
ואם דבר האבד שעל ידי גרמתו נעשית אבד נראה לי דחייבים לשלם כל הפסידו משום דינא דגרמי ...
השו"ע לא כתב מהו דין תשלום ההפסדים, אולם הרמ"א חו"מ (סימן שלג סעיף ו) פסק:
ואם לא שכר עליהם אחרים, אין הפועלים חייבים לשלם לו הזיקו (נ"י פרק האומנין)...ודוקא בדבר האבוד שאינו ממון, כגון מלמד או כדומה לזה, אבל בדבר האבוד של ממון, צריך לשלם לו כל הזיקו (תרומת הדשן סימן שכ"ט הגהת אשר"י)".
האחרונים נחלקו כיצד להבין את פסיקת הרמ"א:
הש"ך מכריע להלכה, שאין מחלוקת בין הראשונים, ובמקרה בו ניתן לשכור פועלים שיצמצמו את הנזק ולא עשה כן, איננו יכול לתבוע על הנזקים שנגרמו לו, אך במקרה בו לא הייתה אפשרות לפעול לביטול הנזק גם במחיר שכירות פועלים במחיר מופקע, על הפועל שלא הגיע לעבודתו לשלם על הנזקים שנגרמו לבעל הבית.
הגר"א3 כותב, שהנימוקי יוסף אכן חולק על מה שהביא הרמ"א, אך הרמ"א לא סבר כמוהו והעדיף לפסוק כהגהות אשיר"י ותרומת הדשן. לדעת נתיבות המשפט4 אין לשלם אף על נזק ממוני.
בנידון דידן, הייתה לתובעים אפשרות להזמין חלונות אחרים באופן מידי, אולם הם בחרו בשלב הראשון שלא לעשות זאת, ורק לאחר שנואשו מהנתבע החליטו לעשות זאת, על מנת למנוע את התמשכות הנזקים.
לסיכום, לאור המחלוקת בפסיקת ההלכה והספיקות הנוספים ביישום הדין בנדון דידן, הרי שמעיקר הדין לא ניתן לחייב את הנתבע בתשלום על הנזקים שנגרמו.
עם זאת, שני הצדדים חתמו על שטר בוררות המסמיך את בית הדין לדון הן לדין הן לפשרה. מכח סמכות זו של בית הדין גם לפשרה, בית הדין רשאי לתת מקום לכך שלדעת הגר"א, ולדעת אחד הדיינים גם לדעת הש"ך, סביר להניח שקיים חיוב גמור בפיצוי על הנזקים. כמו כן, גם למי שסובר שחיוב זה איננו קיים, הרי זה מכיוון שאיננו מגדיר את החיוב דינא דגרמי, אלא כגרמא בנזקין, ולהלכה גרמא בנזקין פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים5.
מנהגו של בית הדין מדין הפשרה, להמיר את החיוב בדיני שמיים בחיוב חלקי בדיני אדם.
עם זאת, כאשר באים לדון מכוח הפשרה, על בית הדין להתחשב גם בכך, שאף שאשמת העיכוב בעבודה הינה של הנתבע, הרי שלא ניתן לומר שהתובעים עשו את כל המאמצים על מנת להימנע מהעיכוב. מה עוד שבשעת מעשה הציע להם הנתבע לעשות שאלת רב באופן מיידי, והם דחו אותה. עובדה אלו אינן משמעותיות דיין כדי לשחרר את דוד מחובותיו שבדין, אך הן משמעותיות כאשר בית הדין מחייב את דוד מכח סמכותו הרחבה על פי הסכם הבוררות, כפשרה.
לאור זאת קובע בית הדין את החיוב בתביעות הבאות:
1. חיוב הקנס לקבלן – התובעים לא הביאו כל הוכחות לחיוב קנס זה, וכשמדובר על תקופה קצרה הדבר לא מקובל. לכן הרוב בבית הדין דוחה דרישה זו.
2. תשלום לשומרים – מדובר בתשלום ברור והכרחי. בית הדין חייב מתורת פשרה סכום של שני שליש מעלות השומרים ליום עבודה.
3. תשלום חידוש השכירות – בית הדין חייב את הנתבע במחצית השכירות הנוספת שנאלצו התובעים לשלם.
4. תשלום הפסד ימי עבודה של התובע – סעיף זה איננו סעיף של נזק שנגרם, אלא של מניעת רווח, ומדובר כאן בתביעת על תשלום "שבת". תשלום זה קיים באדם המזיק את חברו בידיים. בקצות החושן6 הוכיח, שכאשר מדובר בחיוב מדינא דגרמי, לא קיים חיוב שבת. מכיוון שבנידון דידן גם לשיטה הסוברת שקיים חיוב תשלומין מן הדין על נזקים, החיוב נובע מדינא דגרמי, עולה שבהפסד ימי עבודה אין חיוב לכל הדעות. בית הדין דחה את התביעה בסעיף זה.
5. תשלום על עגמת נפש –מעיקר הדין אין מקום לחייב על כך, אולם ניתן לפשר על כך על מנת לצאת ידי שמיים. בנדון דידן, לא היתה כוונת זדון במעשהו של דוד, ועל כן, אין מקום לחייב בעגמת נפש גם מדין הפשרה.
סיכום:
בית הדין חייב את דוד עבור החלונות הזמניים שהותקנו על ידי צד ג', ואפשר לו לקחת את החלונות עצמם.
בנוסף, מכח סמכותו שבהסכם הבוררות, חייב בית דוד גם בנזקים עקיפים, בהם יש חיוב בידי שמיים. בקביעת הסכום, התייחס בית הדין גם לאשמה החלקית שבהתנגות משפחת בן ארי.
_____________________________________________________
1 ב"מ מו ע"ב מדפי הרי"ף
2 ב"מ פ"ו סימן ב
3 שם ס"ק מ
4 שם ס"ק יד
5 בבא קמא נה ע"ב נו ע"א
6 סימן שח ס"ק ב וסימן שלג ס"ק ב
נס חנוכה בעולם שכלי ?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לפנות למקובלים?
הקשבה בזמן של פילוג
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
חכמת התורה וחכמות החול
איך עושים קידוש?
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
איך ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
