ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
ננסה השבוע להבין יותר את המשמעות הרוחנית של חודש אלול מתוך התבוננות בשני הפסוקים האחרונים של "לְדָוִד יְקֹוָק אוֹרִי וְיִשְׁעִי", המזמור של תקופה זו.
המזמור מסתיים כך:
"לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְקֹוָק בְּאֶרֶץ חַיִּים: קַוֵּה אֶל יְקֹוָק חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְקֹוָק"(תהלים כ"ז יג-יד)
צריך להבין מה פשר הביטוי "לוּלֵא". כמו כן, צריך להבין מה פשר הכפילות והחזרה על "קַוֵּה אֶל יְקֹוָק".
הביטוי "לוּלֵא" מופיע בתנ"ך בשתי משמעויות:
הראשונה, המקובלת יותר היא, כאילו נכתב לוּ (בשורוק) לֹא (בחולם) ומשמעותו "אם לא". כך צריך להבין את הפסוק הבא:
"כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם" (בראשית מ"ג י).
כאשר זו המשמעות, הביטוי מופיע לרוב בצורה הבאה "לוּלֵי". נדגים זאת באמצעות הפסוק הבא:
"לוּלֵי אֱ-לֹהֵי אָבִי אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱ-לֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ" (בראשית ל"א מב).
חז"ל והראשונים משתמשים בביטוי זה, רק במשמעות זו של "אם לא", במקביל לביטוי "אלמלא", כמו למשל בביטוי "לולא דמיסתפינא" (אם לא הייתי חושש).
המשמעות השניה היא כאילו נכתב "לוּ" (בשורוק). כך צריך להבין את הפסוק הבא:
"וַיֹּאמֶר יוֹאָב חַי הָאֱ-לֹהִים כִּי לוּלֵא דִּבַּרְתָּ כִּי אָז מֵהַבֹּקֶר נַעֲלָה הָעָם אִישׁ מֵאַחֲרֵי אָחִיו" (שמואל ב ב' כז).
כך גם פירש רש"י: "לולא דברת - אם דברת כן" (לולא כמו לוּ).
לפי זה משמעותו הלוואי (בארמית במקור, ובעברית של ימינו).
כבר הזכרנו בעבר, בשמו של בעל ה"שפת אמת", כי "לולא" אותיות אלול והם שילוב של "לו, לא".
שילוב מעין זה אנו מוצאים גם במזמור לתודה:
"דְּעוּ כִּי יְקֹוָק הוּא אֱל-ֹהִים הוּא עָשָׂנוּ ולא (קרי) וְלוֹ (כתיב) אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ" (תהלים ק' ג).
השילוב של הקרי והכתיב נדרש במדרש: "רבי יהודה בר סימון אמר דעו כי ד' הוא האלקים הוא עשנו ולא אנחנו בראנו את נפשנו, ... ורבי אחא אמר דעו כי ד' הוא האלקים הוא עשנו ולו אנו משלימים את נפשותינו"
(בראשית רבה פרשת ויחי פרשה ק).
אם כך, השילוב של הקרי עם הכתיב נותן את הביטוי "אלול" והוא מבטא את הרעיון של עבודת ד' בחודש זה מתוך הבנה כי אנו ברואיו של הקב"ה ולכן אנו מקדישים את חיינו לעבודתו.
עכשיו ברור גם הסיום של הפרק "לולא" במשמעות של הלוואי ברבים. דוד המלך משתוקק שהאמונה בטוב ד' וההשתוקקות לחזות -"לִרְאוֹת בְּטוּב יְקֹוָק בְּאֶרֶץ חַיִּים" היא זו שתלווה אותו תמיד.
כיוון שהלשון היא ברבים, ברורה גם החזרה הכפולה על "קַוֵּה אֶל יְקֹוָק".
מי יתן ותחושה זו של:
"לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְקֹוָק בְּאֶרֶץ חַיִּים: קַוֵּה אֶל יְקֹוָק חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְקֹוָק",
תלווה אותנו כולנו, תלמידיו של דוד המלך, שהורה דרך תשובה,
לא רק בחודש אלול ובימי הרחמים והסליחות
אלא לכל אורכה של השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
מתוך כך נזכה גם שיתקיימו בנו דברי התורה בפרשתנו:
"לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ" (דברים ל' כ).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
