ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
ננסה השבוע להבין יותר את המשמעות הרוחנית של חודש אלול מתוך התבוננות בשני הפסוקים האחרונים של "לְדָוִד יְקֹוָק אוֹרִי וְיִשְׁעִי", המזמור של תקופה זו.
המזמור מסתיים כך:
"לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְקֹוָק בְּאֶרֶץ חַיִּים: קַוֵּה אֶל יְקֹוָק חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְקֹוָק"(תהלים כ"ז יג-יד)
צריך להבין מה פשר הביטוי "לוּלֵא". כמו כן, צריך להבין מה פשר הכפילות והחזרה על "קַוֵּה אֶל יְקֹוָק".
הביטוי "לוּלֵא" מופיע בתנ"ך בשתי משמעויות:
הראשונה, המקובלת יותר היא, כאילו נכתב לוּ (בשורוק) לֹא (בחולם) ומשמעותו "אם לא". כך צריך להבין את הפסוק הבא:
"כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם" (בראשית מ"ג י).
כאשר זו המשמעות, הביטוי מופיע לרוב בצורה הבאה "לוּלֵי". נדגים זאת באמצעות הפסוק הבא:
"לוּלֵי אֱ-לֹהֵי אָבִי אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱ-לֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ" (בראשית ל"א מב).
חז"ל והראשונים משתמשים בביטוי זה, רק במשמעות זו של "אם לא", במקביל לביטוי "אלמלא", כמו למשל בביטוי "לולא דמיסתפינא" (אם לא הייתי חושש).
המשמעות השניה היא כאילו נכתב "לוּ" (בשורוק). כך צריך להבין את הפסוק הבא:
"וַיֹּאמֶר יוֹאָב חַי הָאֱ-לֹהִים כִּי לוּלֵא דִּבַּרְתָּ כִּי אָז מֵהַבֹּקֶר נַעֲלָה הָעָם אִישׁ מֵאַחֲרֵי אָחִיו" (שמואל ב ב' כז).
כך גם פירש רש"י: "לולא דברת - אם דברת כן" (לולא כמו לוּ).
לפי זה משמעותו הלוואי (בארמית במקור, ובעברית של ימינו).
כבר הזכרנו בעבר, בשמו של בעל ה"שפת אמת", כי "לולא" אותיות אלול והם שילוב של "לו, לא".
שילוב מעין זה אנו מוצאים גם במזמור לתודה:
"דְּעוּ כִּי יְקֹוָק הוּא אֱל-ֹהִים הוּא עָשָׂנוּ ולא (קרי) וְלוֹ (כתיב) אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ" (תהלים ק' ג).
השילוב של הקרי והכתיב נדרש במדרש: "רבי יהודה בר סימון אמר דעו כי ד' הוא האלקים הוא עשנו ולא אנחנו בראנו את נפשנו, ... ורבי אחא אמר דעו כי ד' הוא האלקים הוא עשנו ולו אנו משלימים את נפשותינו"
(בראשית רבה פרשת ויחי פרשה ק).
אם כך, השילוב של הקרי עם הכתיב נותן את הביטוי "אלול" והוא מבטא את הרעיון של עבודת ד' בחודש זה מתוך הבנה כי אנו ברואיו של הקב"ה ולכן אנו מקדישים את חיינו לעבודתו.
עכשיו ברור גם הסיום של הפרק "לולא" במשמעות של הלוואי ברבים. דוד המלך משתוקק שהאמונה בטוב ד' וההשתוקקות לחזות -"לִרְאוֹת בְּטוּב יְקֹוָק בְּאֶרֶץ חַיִּים" היא זו שתלווה אותו תמיד.
כיוון שהלשון היא ברבים, ברורה גם החזרה הכפולה על "קַוֵּה אֶל יְקֹוָק".
מי יתן ותחושה זו של:
"לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְקֹוָק בְּאֶרֶץ חַיִּים: קַוֵּה אֶל יְקֹוָק חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְקֹוָק",
תלווה אותנו כולנו, תלמידיו של דוד המלך, שהורה דרך תשובה,
לא רק בחודש אלול ובימי הרחמים והסליחות
אלא לכל אורכה של השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
מתוך כך נזכה גם שיתקיימו בנו דברי התורה בפרשתנו:
"לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ" (דברים ל' כ).
הדלקה וכיבוי ביום טוב
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
ארבע כוסות ושלוש מצות
מה אכפת לך?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אי אפשר לבד!
מהפרי ועד הגאולה
נס חנוכה בעולם שכלי ?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
