ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(פו. במשנה – פז. במשנה)
חלק א – שחיטת חרש שוטה וקטן
א. המשנה
ר"מ – פסולה, חכמים – ספק,
ממילא:
1. רישא - כיסוי הדם – ר"מ פוטר מלכסות, (רבנן מחייבים (למסקנת הגמרא)).
2. סיפא - אותו ואת בנו – ר"מ מתיר, חכמים אוסרים.
ב. דעת חכמים בכיסוי הדם
למה רבנן לא חלקו גם בכיסוי הדם (שיאמרו שצריך)?
- שלא יטעו אנשים ויחשבו שהשחיטה טובה.
דחייה –
למה בסיפא לא חוששים שיטעו? כי יחשבו שסתם לא צריך עוד בהמה.
אז גם ברישא – יחשבו שסתם רוצה לנקות חצרו מהדם? החשש ברישא כששוחט באשפה/כשבא לשאול בפירוש.
אז גם בסיפא – יש חשש כשבא לשאול?
- אכן חולקים גם ברישא (ורק חיכו שר"מ יסיים דבריו).
ג. סברות (פו. רבע תחתון)
A. רבנן – באותם מקרים זה ספק שחיטה, וספק דאורייתא לחומרא.
B. ר"מ – ר' אמי – זה ודאי לא טוב, כי רוב מעשיהם מקולקלים,
ולכן זה גם לחומרא (שחיטתם נבילה ולוקים על אכילה) וגם לקולא (אין כיסוי ואותו ואת בנו).
למה צריך רוב? הרי ר"מ חושש למיעוט + חזקת איסור?
[מקור – תינוק (רובם טמאים) שנגע בעיסה (חזקת טהרה), חכמים מטמאים (רוב), ור"נ מטהר (מיעוט + חזקה).
דחייה – לר"מ זה ספק שקול,
בספק טומאה מקל, כי זה ספק בדבר שאין בו דעת להישאל
אך אצלנו בספק איסור אולי יחמיר (באו"ב וכיסוי הדם), לכן צריך רוב.
ד. פסיקת רבי (פו: 3+)
פעם כר"מ ופעם כחכמים.
מה היה אחרון?
ר' זירא הצטער שלא שאל את ר' אבא (שהיה שומע מאביו וכו' – מר' יוחנן)
ר' אלעזר – כר"מ.
חלק ב – כיסוי דם קבוצתי
א. המשנה -
לפי כולם ניתן לכסות הרבה חיות בבת אחת והרבה עופות בבת אחת.
האם ניתן לערב בין חיות לעופות – רבנן – כן, ר"י – לא.
ב. מקור המחלוקת
ת"ר (בתוספת ביאור הגמרא) -
הדין הבסיסי – חיה/עוף – משמע מין החיה והעוף, כלומר גם הרבה.
רבנן סוברים שזה גם בערבוב שניהם, אך ר"י – "חיה או עוף" – דווקא בנפרד.
תגובת רבנן – "או" נצרך לחלק.
ר"י – ללחק נלמד מ"דמו" בפסוק הבא "כי נפש כלבשר דמו בנפשו הוא", רבנן – שם זה רבים "כי נפש כל בשר...".
ג. האם צריך לברך שוב במעבר בין חיה לעוף?
(רש"י – לגבי ברכת השחיטה, ראשונים – גם לגבי ברכת הכיסוי)
- ר' חנינא – (אפילו לר"י) לא צריך.
תשובה – כיסוי הדם אינו מסיים, כי יכול ביד אחת לכסות וביד השנייה לשחוט עוד.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

איך ללמוד גמרא?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

אנחנו קודש למענך

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך נהנים כשעובדים קשה?

איך עושים קידוש?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















