- מדורים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
מייסד המזרחי - הרב ריינס זצ"ל
שיעור לזכר הרב יצחק יעקב ריינס שנפטר ב-י' אלול ה'תרע"ה. הצטיינותו כעילוי וכשקדן; עלייתו במעלות ההנהגה הרוחנית של עם ישראל והתמנותו להנהגת קהילת לידא; מפעליו הכבירים - הקמת תנועת המזרחי והישיבה הגדולה בלידא; נכונותו להמעיט בכבודו למען כבוד שמיים.
הרב ריינס זצ"ל
יום הסתלקותו של מייסד 'המזרחי', הגאון הרב יצחק יעקב ריינס זצ"ל, חל ב-י' אלול תרע"ה. הרב ריינס נולד בשנת ת"ר. מנעוריו הצטיין כעילוי ושקדן, ועוד לפני הגיעו לגיל עשרים כבר היה בקיא בשני התלמודים. בגיל עשרים וחמש התמנה לרבנותו הראשונה, ובגיל ארבעים וארבע התמנה לרב בלידא, שם כיהן עד סוף ימיו.
רגישותו ודאגתו לסבלם של ישראל הייתה עצומה. הוא ניתח את מצבם הקשה של יהודי מזרח אירופה, את האנטישמיות והרדיפות שגברו, והכיר בסכנה הנשקפת לקיומם. הוא חש כי מוכרחים למצוא דרך הצלה. וכך בהיותו בגיל ששים ושתיים, אחרי שכבר התפרסם כאחד מגאוני הדור, נטל על עצמו את העול הכבד של הקמת תנועת 'המזרחי' במסגרת התנועה הציונית. הזהירו אותו שמעמדו כתלמיד חכם יפגע, אבל הוא בעוז רוחו הכיר בגודל המצווה של הצלת ישראל, וייסד את התנועה הדתית-לאומית למרות הכל. מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה מציין כי את 'המזרחי' הקימו תלמידי חכמים גאונים, ואילו את 'אגודת ישראל' הקימו 'בעלי-בתים'.
בנוסף לכך, מתוך התבוננות במצב הדור, הכריע כי צריך להקים ישיבה שמשלבים בה במשך שלוש שעות בכל יום לימודי שפות ומדעים, כדי שתהיה ליהודים הדתיים פרנסה בכבוד, וכדי שתלמידי חכמים יתמצאו בהוויות העולם. בהיותו בן ששים וחמש הקים את הישיבה הגדולה בלידא, שתוך שנים ספורות גדלה עד שהכילה שלוש מאות תלמידים. באגרת הסבר כתב הרב ריינס מדוע דווקא הוא נטל על עצמו משימה כבדה ושנויה במחלוקת זו: "כי הרב שיפתח ישיבה כזאת, שילמדו בה גם לימודים כלליים, יימצאו מי שירננו עליו, ובכל אופן יתחילו להטיל ספק בצדקתו. וספק גדול הוא אם רב כזה יזכה לשם צדיק, ומעטים מעטים המה הרבנים שיתרצו מרצונם הטוב להסתלק משם צדיק...".
אבל הוא, למען טובתם של ישראל היה מוכן לזאת. יהי זכר צדקותו לברכה.
מתוך פינת "רביבים" של העיתון "בשבע".
יום הסתלקותו של מייסד 'המזרחי', הגאון הרב יצחק יעקב ריינס זצ"ל, חל ב-י' אלול תרע"ה. הרב ריינס נולד בשנת ת"ר. מנעוריו הצטיין כעילוי ושקדן, ועוד לפני הגיעו לגיל עשרים כבר היה בקיא בשני התלמודים. בגיל עשרים וחמש התמנה לרבנותו הראשונה, ובגיל ארבעים וארבע התמנה לרב בלידא, שם כיהן עד סוף ימיו.
רגישותו ודאגתו לסבלם של ישראל הייתה עצומה. הוא ניתח את מצבם הקשה של יהודי מזרח אירופה, את האנטישמיות והרדיפות שגברו, והכיר בסכנה הנשקפת לקיומם. הוא חש כי מוכרחים למצוא דרך הצלה. וכך בהיותו בגיל ששים ושתיים, אחרי שכבר התפרסם כאחד מגאוני הדור, נטל על עצמו את העול הכבד של הקמת תנועת 'המזרחי' במסגרת התנועה הציונית. הזהירו אותו שמעמדו כתלמיד חכם יפגע, אבל הוא בעוז רוחו הכיר בגודל המצווה של הצלת ישראל, וייסד את התנועה הדתית-לאומית למרות הכל. מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה מציין כי את 'המזרחי' הקימו תלמידי חכמים גאונים, ואילו את 'אגודת ישראל' הקימו 'בעלי-בתים'.
בנוסף לכך, מתוך התבוננות במצב הדור, הכריע כי צריך להקים ישיבה שמשלבים בה במשך שלוש שעות בכל יום לימודי שפות ומדעים, כדי שתהיה ליהודים הדתיים פרנסה בכבוד, וכדי שתלמידי חכמים יתמצאו בהוויות העולם. בהיותו בן ששים וחמש הקים את הישיבה הגדולה בלידא, שתוך שנים ספורות גדלה עד שהכילה שלוש מאות תלמידים. באגרת הסבר כתב הרב ריינס מדוע דווקא הוא נטל על עצמו משימה כבדה ושנויה במחלוקת זו: "כי הרב שיפתח ישיבה כזאת, שילמדו בה גם לימודים כלליים, יימצאו מי שירננו עליו, ובכל אופן יתחילו להטיל ספק בצדקתו. וספק גדול הוא אם רב כזה יזכה לשם צדיק, ומעטים מעטים המה הרבנים שיתרצו מרצונם הטוב להסתלק משם צדיק...".
אבל הוא, למען טובתם של ישראל היה מוכן לזאת. יהי זכר צדקותו לברכה.
מתוך פינת "רביבים" של העיתון "בשבע".
עזות קדושה – סיפור לשבת
עודד מזרחי | תמוז תשע"ט
ארי עלה מקנדה
ראיון עם הרב נחום רבינוביץ ממעלה אדומים
ר' ידידיה הכהן | כ"ז אדר ב' התשס"ג
מידת המלכות של ר' אורי זוהר
הרב ישעיה שטיינברגר | סיון תשפ"ב
דברים לזכרו של הרב גדעון פרל זצ"ל
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ב
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך המזוזה שומרת עלינו?
הלכלוך הקדוש
איך להתכונן לחגים?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
איך יוצרים את השבת ?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך מגדירים כללי מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?