ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
והנה, יום אחד התגלה אליו ה' ואמר לו – דע לך, ישיבתך ותנועתך הם מפעלים גדולים, חשובים ויקרים. אולם, הם עתידים ברבות השנים להתפורר ולהיעלם. המפעל הנצחי שלך, שבמהלך הדורות יפיץ את חידושך בעולם ויהיה לברכה הוא... להוליד בן בארץ ישראל.
הרב הזה הוא... אברהם אבינו.
בשעה שמגיע אברהם אבינו לעיר הברית שכם, מתגלה אליו ה' ומבטיח לו – "לזרעך אתן את הארץ הזאת", ומיד מודה אברהם לה', בונה מזבח ומקריב קרבנות. מבאר רש"י, שהתודה המיוחדת לה' היא על שתי בשורות – בשורת הזרע ובשורת ארץ ישראל.
מיד צפה ועולה שאלה עצומה – הרי בבשורות אלו התבשר אברהם עוד לפני שנכנס לארצנו הקדושה, בעת שנאמר לו עוד בחוץ לארץ – "לך לך... אל הארץ אשר אראך, ואעשך לגוי גדול...", שם כבר נתבשר על הארץ ועל הילדים, ומה התחדש לו בשכם?
התשובה נעוצה בנתון חשוב, שנמצא בפסוקים שבין שתי ההבטחות. נתון זה גרם לאברהם לפרש את הבטחת ה' בחוץ לארץ באופן שונה מהתובנה שהתחדשה לו בשכם. הנתון הוא – "הנפש אשר עשו בחרן".
רגילים אנו לתאר את אברהם ההולך מאור כשדים לארצנו הקדושה כאיש בודד ההולך עם משפחתו המצומצמת. בודד מול כל העולם. ואף חיזוק יש לנו מהמדרש המבאר שאברהם נקרא עברי, כי כל העולם מעבר אחד והוא מהעבר השני. אך האמת היא, שאברהם מגיע בראש תנועה גדולה ועצומה, "הנפש אשר עשו בחרן", "אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים", 318 תלמידים מנתה ישיבתו של אברהם אבינו.
ממילא, כשהבטיח ה' לאברהם – "ואעשך לגוי גדול", אמר אברהם לעצמו – העם הגדול יצא מתלמידי, שהרי זרע אין לי. (כיוון חשיבה זה מלווה את אברהם באמירות נוספות – האמירה בברית בין הבתרים שאליעזר עבדו יירשנו, מחשבת עבדי לוט שלוט יירשנו). כך גם בקשר לארץ ישראל – ה' אומר לו ללכת לארץ, הוא לא מבטיח לו שהארץ תהיה שלו. ייתכן, שהוא צריך ללכת לארץ כי שם ירבה בהפצת התורה ויאסוף תלמידים רבים, שיהפכו לגוי גדול.
כל המחשבות והחלומות הללו מתנפצים בשכם. בשכם מגלה אברהם, ש"הכנעני אז בארץ". וכפי שמסביר רש"י – במקור ניתנה הארץ לזרעו של שכם, וכעת היה הכנעני הולך וכובש אותה מזרע שם. שם היה צדיק, ואילו זרע כנען היו מקולקלים ורשעים. למעשה, בשכם מגלה אברהם שהוא הגיע למקום פחות מתאים להפצת תורה והגדלת התנועה הרוחנית שלו.
בעת משבר זו, כשכל חלומותיו מתנפצים, מתגלה אליו ה' ומגלה לו את המטרה האמיתית של הליכתו לארץ – "לזרעך אתן את הארץ הזו". התנועה שלך יפה וחשובה, אך לא זה עיקר העניין. העיקר, שיהיה לך בן ושתנחל את הארץ. ובאמת – מכל התנועה של מתגיירי חרן לא נשאר לדורות זכר, ואילו זרעו של אברהם נוחלים את הארץ, ומכאן מפיצים את האמונה בשם ה'.
יש כאן אמירה רוחנית יסודית ועמוקה (המתבארת בתחילת ספר 'אורות') – היסוד של התגלות ה' בעולם מגיע דווקא מעם ישראל בארץ ישראל. עם ישראל הוא המרכז. ארץ ישראל היא המרכז. כאן מצוי המעיין היסודי, וכל העניינים האחרים הם נחלים הנובעים ממעיין זה.
יתכן שבחוץ לארץ, אברהם ינהיג תנועה גדולה. אך דווקא כשהוא עולה לארץ וניגש לבנות את נקודת המרכז, הופך אברהם ל'עברי', הוא מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני. בהמשך, לאחר שהמרכז נבנה, בכוחו להזריח קרני אור סביבו ושוב הופך אברם לאברהם, אב המון גויים, מאור לכל העולם.
בימים אלו, עת אויבינו – אויבי ה' שבים ומזכירים לנו בהפגזותיהם על ערי הדרום, שהם חשים שנקודת הופעת ה' בעולם מצויה בעובדה שעם ישראל מצוי בארץ ישראל. עלינו להיאחז בארץ ישראל ביתר שאת, ליישבה בכל מקום בישובים ומאחזים, ודווקא אחיזה חזקה זו בארץ תביא בסוף לכך שהגויים יודו באור ה' וישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
