ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
כל האמצעים המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית ראויים להיות מוחשים באותו הגובה והנועם שעצם המגמה מורגשת בו" (אורות התשובה פ"ו ז).
התורה קדמה לעולם. התורה היא תכנית היעוד של הבריאה כפי שמובא במדרש: "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין, כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם " (בראשית רבה פ"א). כשעומדים לבנות בנין אין בונים אותו תחילה ורק אחר כך מחליטים מה תהא מטרתו, אלא תחילה קובעים את יעוד המבנה ובהתאם לכך מתכננים את צורתו ותכולתו ועל פי התרשימים הללו בונים את המבנה. כך נהג הקב"ה עם עולמו, תחילה קבע את מטרת הבריאה ויעודה, אותם רשם הקב"ה בתורתו, ועל פיה ברא את העולם. ממדרש זה אנו למדים שהיו שני שלבים בבריאה: א. שלב התכנית ("מביט בתורה") ב. שלב ההגשמה ("ובורא את העולם") נשאלת השאלה האם הבריאה בהתגשמותה תואמת את התכנית המקורית של הבריאה או שקיים פער בין התכנית להגשמה, כמאמר: "בתחילה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושיתפה למדת הדין" (רש"י בראשית א א).
אין זו הדוגמא היחידה לפער שבין התכנית המקורית של הבריאה להגשמתה בפועל. דוגמא נוספת לפער הזה בין התכנון להגשמה בבריאה הוא "טעם העץ וטעם פריו".שהרי מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות כטעם פריו (ככתוב: " עץ פרי עושה פרי ") והיא לא עשתה כן אלא "ותוצא הארץ עץ עושה פרי " ולא "עץ פרי". גם כאן אנו רואים שההגשמה אינה כמו התכנון. את הסיבה לפער הזה מסביר מרן הראי"ה בספרו "אורות התשובה" (פ"ו ז): "מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו. כל האמצעים (העץ) המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית ראויים היו להיות מוחשים באותו הגובה והנועם שעצם המגמה (הפרי) מורגשת בו כשאנו מצירים אותה (כך הייתה צריכה הבריאה להיות לפי התכנית הראשונה שלה). אבל טבע הארץ, התנודדות החיים ולאות הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של הפרי, של המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, מורגש הוא בנעמו והדרו, אבל העצים הנושאים עליהם את הפרי, עם כל נחיצותם לגידול הפרי, נתעבו ונתגשמו ואבדו את טעמם".
החלוקה הזו של אמצעים ומטרה אינה רק בעץ ובפריו, היא קיימת בכל תחומי החיים, ואנו מכירים אותה מקרוב גם בעונות השנה. התורה חילקה את עונות השנה: "כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקור וָחוֹם וְקַיִץ וָחוֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לא יִשְׁבּוֹתוּ" (בראשית ח כב) ובחלוקה הזו אנו מוצאים את האמצעים (החורף והזרע) והמטרה (הקיץ והפרי). תקופת החורף המתחילה בחודש מר-חשון היא התקופה בה אדם משקיע, חורש, זורע ומשקה מבלי שיקבל מיד תמורה לעמלו. בתקופה הזו זמן החושך מרובה מזמן האור, היום קצר והלילות ארוכים. נוסף להם הגשמים והרוחות, הסופות והקור מאלצים את האדם להסתגר בביתו, ולא לחינם אמר דוד מלכנו: "הזורעים בדמעה" מה שמחזיק את האדם היא האמונה, כמו שנאמר בירושלמי: "שמאמין בחי העולמים וזורע" (תוס' שבת לא א), והיטיב לתאר אותה ידידי הרב עוזי קלכהיים זצ"ל, בספרו "באר מגד ירחים" על חודש "מר-חשון": "הנה עברו ביעף החגים, וגם הקיץ כבר חלף עבר לו, ונכנסים אנו עתה אל החורף עם הצפיה הדרוכה לברכת הגשמים. בינתיים נושרים העלים אחד אחד, ונופלים שרועים על האדמה היבשה והצחיחה, וממעל - השמים האפורים, מתחברים ומתקשרים בעננים. הנה החושך אשר יכסה ארץ הולך ומתגבר בעקבות התקצרות הימים. תקופת הסתיו במעטה עלי השלכת מעוררת בנו את תחושת ההפסד והכליה... וכאן בא פתגמו של מרן הרב 'כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים' כדי לרוממנו ולהאיר את דרכנו". ואכן התקופה הזו היא תקופה רדומה ולא לחינם אין בה כל חג מן התורה. לעומת זאת בקיץ מתחילה עונת הקציר באה השמחה ככתוב: "ברנה יקצורו". עונה זו היא עונת הפרי ולכן בעונה הזו קבעה התורה את כל חגיה: בניסן - פסח חג הקציר, בסיון - שבועות חג הביכורים, בתשרי- סוכות חג האסיף.
זהו המצב הקיים היום אבל לעתיד לבוא ייסגר הפער הזה של העץ ופריו, כמו שכתב מרן הראי"ה: " כל פגם סופו לתיקון, על כן מובטחים אנו בברור שיבואו ימים שתשוב הבריאה לקדמותה וטעם העץ יהיה כטעם הפרי, ואורחות החיים המעשיים לא יהיו גורמים לחוץ (לשון חציצה) בעד הנועם של האור האידיאלי". מגמה זו אנו רואים גם בעונות השנה וגם במהלך ההיסטוריה שהחלו לזלוג חגים ומועדים גם לעונת החורף, חג החנוכה, ט"ו בשבט וחג הפורים. אמנם חודש מר-חשון נשאר עדיין "יתום" ואין בו כל אירוע של חגיגות, אבל בתיקון הכללי גם החודש הזה שזורעים בו בדמעה יהפך לששון ולשמחה ונסו יגון ואנחה.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
שופר
איך מותר להכין קפה בשבת?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
