ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
ננסה להסביר כמה נקודות בולטות בפרשיה זו באמצעות מענה לשאלות הבאות:
א. מדוע אברהם משביע את אליעזר דווקא בדרך של: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: וְאַשְׁבִּיעֲךָ ..."? (בראשית כ"ד ב-ג)
ב. מדוע אברהם כל כך מתנגד לחתונה של בנו עם אחת מבנות כנען?
ג. מדוע אברהם נוקט בלשון של התחלת פרשת 'לך לך' והציווי להתרחק מארצו ומולדתו ומבית אביו, כשהוא שולח את אליעזר לשם?
שני המקורות שווים בלשונם: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" מול "כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק... מִבֵּית אָבִי".
ד. מדוע אליעזר מעלה בדעתו רעיון שיצחק יחזור להתגורר בארץ שאברהם יצא ממנה: "הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם"? רעיון שאברהם דוחה מכל וכל.
ארץ כנען אליה נשלח אברהם בציווי 'לך לך', ניתנה במקור לצאצאיו של חם. אברהם הוא מצאצאיו של שם. ההבדל בין שני בניו של נח בא לידי ביטוי אחרי נפילתו של נח בפח השכרות. חם ובנו כנען ניצלו את ההזדמנות כדי לגלות את ערות האב והסב, נח (במדרש מוסבר מה כלל גילוי עריות זה). שם לעומתם נהג בצניעות. התוצאה הייתה: "וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן: וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן ... וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם" (שם, ט' כד-כז).
אברהם, צאצאו של שם, לימד את העולם כי הדרך לזכות בקשר עם השכינה הוא רק בחיים שמבוססים על התגברות על היצר בקדושה ובטהרה . כך יוכל הוא להפוך את ארץ כנען לארץ ישראל . כך יזכו בניו לחיות בסגנון חיים שמתאים ל "ארץ ישראל טהורה ומקוואותיה טהורים" (מקוואות פרק ח משנה א).
ההליכה ארצה כנען יש בה סיכון של היטמעות והיטמאות ב"תרבות הכנענית" ובעבודת הבעל, שמשמעותה הליכה בדרכי חם וכנען. הפתרון של אברהם הוא המשך בחירתן של האמהות של הדורות הבאים מצאצאי שם המבורכים. כך ימשיך הענן להיות קשור לאוהלן.
סמל ההתגברות על היצר הוא מצוות "ברית המילה". לכן, אברהם משביע את אליעזר דווקא שם, תחת ירכו.
אברהם נוקט באותה לשון של תחילת פרשת 'לך לך', כדי להדגיש ששליחתו של אליעזר היא פרק נוסף במילוי משימה זו - הפיכתה של ארץ כנען לארץ ישראל.
אליעזר הבין זאת בדרך אחרת, הוא חשש שאברהם, שנאלץ להתמודד עם השחיתות המינית של הכנענים, ויתר על ארץ כנען. הוא מעלה אפשרות שיצחק יחזור אל משפחת אביו כתוצאה של סירוב הכלה להמשיך ולהתמודד עם אתגר קשה זה, סירוב שבהחלט ניתן להצדיקו. לכן אברהם מדגיש כי בזכות מצוות ברית המילה יש לי ולזרעי את היכולת להתמודד ולזכות למימוש הברית על הארץ. השבועה שנשבע הקב"ה לאברהם לתת לזרעו את ארץ ישראל, היא הקובעת:
"יְקֹוָק אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת ... וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה" (שם,שם ז-ח).
אליעזר מבין את המסר, ונשבע לאברהם דווקא בדרך זו:
"וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה" (שם,שם ט).
הבה נתפלל כי נזכה לבנות כאן בארץ ישראל חברה שערכי הצניעות, בכל המובנים
(צניעות שבאה לידי ביטוי, לאו דווקא בהגבהת מחיצות ובנייתן במקום שאין הכרח הלכתי בכך) מהווים את בסיסה ובכך תתאפשר קשירת ענן מעל כל משפחה יהודית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













