ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
במשך אלפיים שנות תוהו, נראה כי ארץ זו איננה תופסת מקום מרכזי בתורה ובתולדות האנושות. הדבר תמוה, שהרי אבן השתיה, עליה מושתת העולם, נמצאת שם, בירושלים, במקום אשר יבחר ד'. גם גן העדן הנכסף מצוי שם.
כך מפורש בדברי הרמב"ם: "המזבח מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר זה מזבח לעולה לישראל, ובמקדש נעקד יצחק אבינו שנאמר ולך לך אל ארץ המוריה ונאמר בדברי הימים ויחל שלמה לבנות את בית יי' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי. ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא, אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא"
(בית הבחירה פרק ב הלכה א הלכה ב).
עיון מעמיק בפרשת נח מגלה שארץ ישראל נמצאת במרכז העניינים גם בפרשתנו. נדגיש מספר נקודות.
החצי הראשון של הפרשה עוסק במבול. המבול לא כיסה את ארץ ישראל.
בסוגיא במסכת זבחים (קיג ע"א) מובאת דעתו של רבי יוחנן כי המבול לא ירד בארץ ישראל, זו גם דעת רבי לוי במדרש, וז"ל: "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ מהו טרף בפיה קטיל כמה דתימר (בראשית ח' לז) ...ומהיכן הביאה אותו, רבי לוי אמר משמטוטי ארץ ישראל הביאתו, הדא היא דאמרין בריתא ארץ ישראל לא לקת במוי דמבולא" (שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ד).
דעתם מבוססת על נבואת יחזקאל: "בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם" (כ"ב כד).
יש בדברי חז"ל מסר חשוב ועמוק. העובדה שהמבול לא ירד בארץ ישראל מלמדת אותנו על ייחודה של ארצנו ומבדילה בינה לבין כל שאר המקומות שהתנ"ך עוסק בהם.
החצי השני של הפרשה שם דגש מיוחד (ושלילי) דווקא על חם ובניו: כנען וכוש.
חם, בנו הקטן של נח (ט' כד) ובנו הקטן כנען (י' ו) ירדו לשפל המדרגה והכיעור, ולכן התגובה הייתה קשה "אָרוּר" (ט' כה) היא מתחברת לתגובה לחטאי הנחש, המתוארים בפרשת בראשית (ג' יד, יז).
כוש בנו הבכור של חם (י' ו), הוא אביו של נמרוד (י' ח) הכופר הגדול שמרד בבורא עולם. כך מפורש בדברי רש"י על הפסוקים: "וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ: הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי יְקֹוָק עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי יְקֹוָק" (שם ח-ט), "להמריד כל העולם על הקדוש ברוך הוא בעצת דור הפלגה, צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום, מתכוין להקניטו על פניו, על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע רבונו ומתכוין למרוד בו, יאמר זה כנמרוד גבור ציד".
צידון הוא בכורו של כנען (י' טו), עירו היא הגבול הצפון מערבי של ארץ כנען, והשפעתם המשחיתה של צאצאי כנען מגיעה עד ל"בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע" (י' יט, ערי הכיכר) שהפכו סמל שלילי לדורי דורות.
אם כך, פרשת נח היא מעין הקדמה לסיפורו של עם ישראל, צאצאי אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה.
מסעו של אברהם לארץ ישראל מתחיל בסוף פרשת נח.
החצי הראשון של פרשת נח מסביר למה דווקא לשם?
זהו המקום המיוחד שבו אפשר וצריך לחיות בקדושה ובטהרה, לכן לא היה צורך בטיהור על ידי המבול.
החצי השני של פרשת נח מסביר למה אברהם נשלח דווקא לשם?
זה היה המקום שדרש את התיקון לאחר המבול, בגלל קלקוליהם של צאצאי חם. עיינו גם בדברינו בחמדת ימים לפרשת נח, תשע"ה.
הבה נתפלל כי נזכה ללכת בדרכו של אברהם, דרך הצדקה והמשפט, לגלות את הפוטנציאל המיוחד של ארץ ישראל ולהוות אלטרנטיבה חיובית לתלמידיהם של חם, כנען, נמרוד ויושבי ערי הכיכר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
