ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
האמונה מצד החקירה, טובה למי שאמונתו קודמת לחקירתו, והחקירה באה רק לחזק אמונתו הקודמת ביתר שאת, ולהעמידה על בסיס חזק ואיתן, מבלי לערערה אפילו כחוט השערה, כי המאמין רק מצד החקירה לבד, לא נקרא מאמין אלא חוקר. לעומת זאת החקירה היא מסוכנת למדי, כי לא כל אדם מסוגל לצלול במים אדירים, לרדת לתהומות החקירה, ולעלות ממנה בריא ברוחו ואולי גם בגופו, מפאת עומק המושג וקוצר המשיג, ובפרט למי שאמונתו רופפת ותלויה על בלימה. בעוד שהסוג השני האמונה מצד הקבלה, הנו הדבר השוה לכל נפש, המנחה את האיש היהודי על מי מנוחות, ונוסך עליו מרגוע פלאי, ושלוה פנימית עילאית.
המאמין באמונה איתנה ומוחלטת כי יש מנהיג לבירה, וכל הפעולות הנסתרות והנגלות, הסיבות והמסובבות הן מאתו יתב"ש, הנו באופן טבעי מסוגל לעמוד כצור חלמיש מול התהפוכות והתמורות, תלאות ופגעי הזמן, פי כמה מהבלתי מאמין, אשר ברגע שקורה לו איזה דבר בלתי צפוי, או כל תזוזה שהיא במהלך חייו הסדירים והתקינים לפי דעתו, תכף כל החיים מאבדים את ערכם בעיניו, והוא עלול לההפך לחית טרף ולבצע כל מעשה נתעב ונאלח, אחרי שכל בנין חייו התמוטט בפתע פתאום.
הנה אין כאן המקום להוכיח במופתים חותכים על מציאות ה' יתב"ש, ואחדותו המוחלטת, ויכלתו המוחלטת והבלתי מוגבלת, והשגחתו על כל יצוריו. כי הרוצה בזה עליו לפנות לספרי החקירה האמתיים המלאים זיו ומפיקים נוגה, ובלי ספק שיבוא על סיפוקו. אולם נזכיר כאן דברים אחדים ופשוטים הנזכרים כבר בספרי רבותינו הקדושים אשר רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם, והמתעמק בהם ימצא מרגוע לנפשו הסוערת והבלתי יציבה.
א. דבר ידוע כי עדות של שני אנשים או יותר מתקבלת בכל מקום כעדות אמת, ומחייבים ומזכים על פיה.
ב. דבר שאתה בעצמך לא משוכנע בבטחון מוחלט שהוא צודק, ואילו מי שהוא אחר בטוח למעלה מכל ספק שהוא צודק, עליך לחשוב אולי באמת השני צודק ולא אתה.
ג. ברור הדבר כשמש שהאדם לא ברא את עצמו, והוא רק נברא.
הבה נסביר בקצרה את שלש נקודות הנ"ל אחת לאחת:
א. מקובל ומוסכם בכל העולם כי עדות של שני אנשים, ובפרט של מאה או אלף, מתקבלת כעדות אמת שאין להרהר אחריה, ומבצעים על פיה כל משפט בין לזכות בין לחובה. והנה את מעמד הר סיני הנשגב והנורא, מאשרים שש מאות אלף איש אשר ראו בעיניהם המחזה הקדוש והמלא הוד, ושמעו באזניהם את קול ה' הנאדר בקודש. היתכן לחשוב שכולם שגו ברואה? כולם הלכו שולל והנחילו טעותם לבניהם אחריהם לדורות עולם?
ב. הבלתי מאמין, עליו להודות שאין לו כל הוכחה וראיה המאשרת את אי-אמונתו, ורק הוא נסחף בזרם הזמן מתוך הרגל ונוחיות בבחינת עבדא בהפקירא ניחא ליה. ואם כי מצפונו נוקפו לעתים תכופות, הנהו משתדל להשקיטו ע"י יצירת תוכן מלאכותי הבא למלאות החלל הריק מתוכן האמיתי. ונוסף לכך לא נותן למצפונו מנוחה והתרכזות לשקול במאזני השכל את כל פעולותיו ומעלליו. ולכן מתאמץ למלאות כל דרישותיו גם הבלתי צודקות, ובלבד שמצפונו יתן לו מרגוע ולא יעיק לו.
לא כן המאמין, אין לו כל נקיפת מצפון, כי ברור לו שהוא הולך בנתיב היושר, ודרכו נכונה. א"כ ינסה נא הבלתי מאמין לשקול במאזני שכלו, אולי המאמין צודק, ולא הוא, כי במדה שהוא צודק, הצדק וההגיון מחייבים שלא מגיע שום עונש למאמין, כי כל רע לא עשה בזה. אולם אם המאמין הוא הצודק ולא הבלתי מאמין, יהיה נאלץ לבוא על ענשו על שהלך בשרירות לבו, ועל אי-אמונתו בבורא עולם יתב"ש לנצח נצחים. בקצרה, גם לפי השקפתו של הבלתי מאמין, עליו להביא בחשבון תמיד אולי המאמין הוא הצודק.
ג. ברור כשמש, שהאדם לא ברא את עצמו. תרחף בדמיונך מן המאוחר אל הקודם עד גבול יכולתך, בהכרח תגיע לנקודה המרכזית, כי גם האדם הראשון והאשה הראשונה, לא בראו את עצמם, אלא גם הם נבראים כמוך. ואם הם נבראים, הלוא מוכרח להיות בורא שברא אותם, והוא בורא עולם ה' יתב"ש לעד ולעולמי עולמים. אם תשקול היטב כל הדברים האמורים שהם בבחינת מעט המחזיק את המרובה, אין לך דרך אחרת אלא לחזור לצור מחצבתך, ולהאמין באמונה שלימה באלהי ישראל, ואל המעיין הנצחי של התורה הקדושה, אשר ממנו שאבו אבותיך ואבות אבותיך מאז היותם לגוי אחד בארץ עד עצם היום הזה. וזה עומק מאמרם ז"ל, בא חבקוק והעמידן [פי' כל תרי"ג מצות] על אחת, שנאמר וצדיק באמונתו יחיה (מכות כ"ד ע"א).
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
