ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
משפחת חזן מתגוררת בבניין משותף שהקומה הראשונה בו משמשת לצרכי מסחר. לחברת 'נכסים בע"מ' שבבעלותה שטחי מסחר, גם חניון תת קרקעי גדול וכיום היא משכירה בו שטחי חניה למנויים.
משפחת חזן רכשה מ'נכסים' מחסן בגודל של 60 מ"ר בחניון התת קרקעי, שהוצמד לדירה שבבעלותה. המחסן משמש לאחסון של ביגוד למכירה.
'נכסים', אינה מאפשרת למשפחת חזן, להכניס משאיות של ספקים לפריקת סחורה במחסן.
לטענת 'נכסים', הובהר למשפחת חזן שאם יבקשו להכניס רכבים, יהיה עליהם לשכור שטח חניה. הם מאפשרים לחזן להכניס סחורה באופן רגלי. לטענת חזן, נאמר להם רק שמכירת המחסן אינה כוללת שטח חניה קבוע. בתקופת הרכישה, נכסים לא מנעה מהם להכניס רכבים, שכן החניון בו נמצא המחסן, היה פתוח לכל דיכפין. רק משסגרה 'נכסים' את החניון והחלה להשכיר את החניות בו, התחילו השומרים למנוע מהם להכניס סחורה.
'נכסים', טוענת שאין הצדקה לכך שתינתן לחזן אפשרות לפריקת סחורה, כיוון שכלל אין אישור לבניית מחסן באותו מקום, והדבר הובהר בחוזה המכירה בו נכתב שהשטח "על פי היתר הבניה ביעוד לחניה בלבד". לטענת חזן, זה המצב החוקי, אך השטח נמכר להם תחום בקירות, סגור בדלת לשימוש כמחסן. 'נכסים' מודה שהשטח עם קירות ודלת, אך זה לא מקנה למשפחת חזן זכויות.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
145 - הפרת זכויות יוצרים ג'
146 - עין יפה
147 - נתיב תנועה
טען עוד
דיון
ההיבט החוקי – יש להבחין בין הזכויות המשפטיות כלפי 'כולי עלמא', לבין מערכת היחסים בין שני הצדדים. בניה הנוגדת חוק, אינה מזכה את הבונה בזכויות שאינן לו, שכן בסמכות בית העריה להרוס את אותה בניה 1 .
מן העבר השני, במצב הנתון בו המוכרת מכרה את הנכס הבנוי – כאשר דנים במערכת היחסים בינה ובין הקונים, אין היא יכולה לטעון כלפי הקונים שאין להם כל זכויות, אלא על פי החוק. שכן התמורה שקיבלה המוכרת התייחסה למציאות קיימת בה השטח משמש כמחסן מסחרי, ומנקודת מבט זו יש לדון את ההסכמות שבין 'נכסים', לבין משפחת חזן.
הדיון ההלכתי הוא, מהי אפשרות הגישה שניתנה למשפחת חזן – האם רק גישה רגלית, או גם גישה על ידי משאיות לצורכי פריקת סחורה.
בגמרא במסכת בבא בתרא, נחלקו תנאים, האם במקום ספק, יש לפרש את הכלול במכירה באופן רחב ולכלול במכירה גם את הדרך, או שיש לפרש אותה באופן צר.
במשנה במסכת בבא בתרא 2 , נחלקו רבי עקיבא וחכמים, מה הדין כאשר אדם מוכר לחבירו בור בתוך חצרו.
לדעת רבי עקיבא, מכירת הבור כוללת את הזכות להכנס לרשות חברו על מנת לדלות מים מן הבור. ואילו לדעת חכמים אם רוצה הקונה להגיע לבור: "צריך ליקח (=לקנות) לו דרך" וזכות זו אינה כלולה במכירה.
הגמרא 3 מסבירה את שורש מחלוקתם: "דרבי עקיבא סבר: מוכר בעין יפה מוכר, ורבנן סברי: **** מוכר בעין רעה מוכר". להלכה, נחלקו נפסק ברמב"ם ובשו"ע 4 כרבי עקיבא – שהמוכר בעין יפה הוא מוכר. לגבי השאלה איזו דרך ניתנה לקונה, יש לדון על פי סוג הנכס שנרכש בהתאם להנחה ש"בעין יפה הוא מוכר" 5 .
בענייננו, שמדובר במחסן שמתאים ונועד לצרכי מסחר, האופן הרגיל להשתמש במחסן כזה הוא על ידי הבאת הסחורה ברכבים. על כן, סתמן של דברים הוא שהמכירה כוללת את האפשרות להגיע למחסן באמצעות רכב מסחרי. 'נכסים', אשר טוענת שיש להגביל את הכניסה להליכה רגלית, צריכה להביא ראיה שעל דעת כן מכרה את המחסן.
פסק הדין
משפחת חזן רשאית להיכנס לחניון לצורך פריקת סחורה במחסן שרכשה מ'נכסים'.
^ 1.פד"ר כרך יב 3, 15
^ 2.דף סד ע"א
^ 3.דף ס"ד ע"ב
^ 4.שו"ע חו"מ סימן רי"ד סעיף א
^ 5.ראו גם שו"ת תורת חיים, ח"א סימן לא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
