ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש פתגם שאומר שלא מראים חצי עבודה. זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בספרים. ספר שלא עבר עריכה מקצועית ולא נבדק בקפדנות על ידי אדם שאיננו הסופר עצמו הוא בדרך כלל חצי עבודה. יצירות רבות שיכולות היו להיות חשובות ובעלות משמעות נפגעו בשל היעדר עריכה טובה או עריכה בכלל.
בעולם היהודי העריכה היא תופעה מאוחרת יחסית, בוודאי בעולם הפסיקה ההלכתית. שם, חוץ מיכולת העריכה העצמית של הפוסק עצמו, לא נהוג לעשות שום עריכה רצינית. ולכן, לא פעם, כוונת המחבר והפוסק איננה ברורה וקשה להבין מה רצה לומר. לכן התפתחה תת-דיסציפלינה שלמה של פרשנים שכל מטרתם הייתה להבין ולהבהיר את הפסיקה המקורית.
ביצירות של הרבנים הגדולים של ימי הביניים - הראשונים - כל מילה כתובה נבחנה על ידי דורות מאוחרים יותר של תלמידי חכמים - האחרונים - וקיבלה מהם פרשנות. כל ניואנס אפשרי של כל מילה על כל צורותיה נבחן ונבדק. השאלה שהם שאלו כל הזמן הייתה מדוע מילה מסוימת נבחרה, או מדוע לא עשה המחבר שימוש במילה אחרת, נרדפת לכאורה. זה אמנם נכון לגבי הרבה מכתבי הראשונים, הרשב"א (רבנו שלמה בן אדרת), הריטב"א (רבנו יום טוב בן אברהם אשבילי), הרמב"ן (רבנו משה בן נחמן) ועוד, אך זה נכון שבעתיים לגבי כתבי הרמב"ם (רבנו משה בן מיימון). הקודקס ההלכתי הגדול שלו, משנה תורה, עבר בחינה מדוקדקת על ידי דורות של תלמידי חכמים במשך מאות שנים. מדברי בנו של הרמב"ם, רבי אברהם בן הרמב"ם, עולה שהרמב"ם היה העורך של עצמו והוא היה זה שתיקן את הכתבים שלו אינספור פעמים לפני שהם נשלחו למעתיקים להפצה לציבור.
פעמים רבות תיקנו המחברים את הטיוטות המקוריות שלהם בעקבות הערות שבאו מן המעתיקים של יצירותיהם. לכן היו לעתים תכופות גרסאות שונות של אותה היצירה עצמה, מה שהוביל לדיון, ולעתים גם לבלבול, בשאלה איזו היא הגרסה "הנכונה" שאליה המחבר התכוון.
הפירוש הגדול של רש"י לתלמוד הופיע בשלוש גרסאות ערוכות. נראה שרש"י עצמו היה העורך או לפחות האיש שפיקח על העריכה שלהן. העריכה של רש"י למהדורה השלישית מעולם לא הושלמה על ידו, ולכן פירושים אחרים שחיברו הרשב"ם (רבנו שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י), הר"ן (רבנו ניסים בן ראובן מספרד) ואחרים תפסו את מקומו בגרסה המודפסת שלנו לתלמוד לאותם חלקים שבהם לא היתה עריכה סופית של רש"י עצמו.
תהליך העריכה והתיקון של הטקסט בתלמוד ובמפרשים הנלווים לו נמשכה לאורך הדורות. אחרי פרסום מהדורת ראם של התלמוד בדפוס וילנה לפני כמאה ועשרים שנה, עורכיו של המפעל העצום הזה גילו 12 אלף שגיאות שהתגנבו לכרכים המודפסים. הם ערכו רשימה קפדנית של כל הטעויות ותכננו לתקן אותן במהדורה שהייתה אמורה להידפס בשנת ה'תרע"ה. אך בהפצצת וילנה על ידי הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, דפוס ראם נהרס, לפני שאותן 12 אלף טעויות תוקנו בדפי התלמוד של וילנה.
זה רק מצביע על הטענה שהצגתי קודם שכל ספר דורש עריכה טובה ויסודית. וכפי שהמילה הכתובה דורשת עריכה לפני פרסום, נחוצה עריכה גם במילה המדוברת. פעם עמד על שולחני שלט שנכתב עליו "אל תפעיל את הפה לפני שהמוח נכנס להילוך". יש הרבה אמת במילים האלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
