ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
התורה המדריכה אותנו קבעה לנו מצוות וחוקים המתאימים להווייתנו החדשה, שכך נאמר בתרגום לפסוק הראשון "ואלא המשפטים אשר תשים לפניהם" - "באילן דיניא די תסדר קדמיהון", מכאן ואילך סדר חדש של מדרגות ועדיפויות בחיינו. לא חיי גוף, הרכוש וחשיבותו עומדים במרכז, אלא עצמאותו של האדם קודמת לכל, זכות החופש של האדם ושלילת עבדותו הגופנית או הנפשית. לא ייתכן שאדם מישראל יאמר "אהבתי את אדוני" - אהבה וכפיפות עבד לאדון. גם במצוות אמה עברייה ראינו את המלצת התורה לא להשאיר אישה בעבדות אפילו בזמן קטנותה. התורה ממליצה לשאתה לאישה, להרים את כבודה ושאר המחויבויות שאדם מישראל מחויב לאשתו.
מעניין הדבר כי אין התורה כותבת בצורה מסודרת את החובות בין איש לאשתו, כאילו יש בזה עלבון לאיש ולאישה גם יחד. ציפייתנו הטבעית שכל אחד מבני הזוג יתמסר במידת יכולתו לטובת בן או בת זוגו מעבר למחויבות רשמית. גם בדיני נזיקין הזכירה התורה את ארבעת אבות הנזיקין: השור, הבור, המבעה והאש, ולא הזכירה אדם שמזיק, שלכאורה לא ייתכן שאדם מישראל ירים את ידו על חברו או יזלזל ויקלקל בידיים את עמלו ורכושו של אחד מבני עמו. רק בדרך של חוסר השגחה יכול להיות שתבוא תקלה, וגם עליה מחייבת התורה להיזהר ולשלם את כל הנזק היוצא במיטב התשלומים.
גם בסדר הנהגת הציבור קבעה התורה סדרים קבועים שאין לפרוץ אותם בטענות ומענות: "אחרי רבים להטות". השופטים בעצמם הוזהרו בכפל זהירות בשמירת הצדק וטהרתו, לא לקבל עד חמס, לא להטות את המשפט בגלל רחמים על העני, "מדבר שקר תרחק... ושוחד לא תיקח... וגר לא תילחץ". במקום לעסוק בדיני מזיק הרחיבה התורה בדיני השומרים, לאמור, גדולה אחריות להגן ולשמור על רכוש הזולת ולא להסתפק בזהירות מלהזיק ולחבל בעצמנו. בחיי הפרט ציוותה התורה להתנהג בקדושה, להימנע מבשר טריפה ומאכילת בשר בחלב על מנת שהתאווה למילוי הכרס לא תשפיל את אישיותנו.
עוד מצוות רבות קיבלנו בפרשת משפטים שכולן באות לבסס את חיי הצדק של אנשי קודש. לעומת שבע מצוות בני נח הפשוטות שהכרנו מקודם, אנו נדרשים כאן לדקדוקים מוסריים המיועדים לעם קדוש השופע חוכמה ובינה לעיני כל העמים. מתוך כך אנו זוכים לשמוע בסיום הפרשה את תיאור עלייתו של משה אל המרום להביא משם עדות נצח לאותו המעמד הנשגב, שתקבע בתוכנו לעולם את אור ה' ותורתו שתלוה אותנו לאורך ימים.
האור הגדול ששופע ממעל על נשמותינו מקבל כהד לעומתו את האור הנובע מתוכנו. כאשר אנו שומעים את ישראל אומרים את אותן מילות הגדולה והנצח "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע", כאן אנו מתכוננים לקראת קבלת דבר ה' הנכתב בלוחות הקדושים ולסדר הבניין והמערכת ששם ישכנו הלוחות ומשם יקרינו ויזהירו על ישראל ועל העולם כולו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
