ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה חיים בן שרה
"מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים. בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ" (תפילת ערבית)
שאלה
מדוע נקרא ליל הסדר בשם "ליל הסדר", הרי הוא הלילה הכי 'לא מסודר'. שכן כל הזמן משנים את סדרי הסעודה על מנת שישאלו הילדים?
יציאת מצרים לא לפי הסדר
מצד הסדר הרגיל בני ישראל לא היו ראויים לצאת ממצרים, כיוון שסדר הבריאה הוא שבעבור זכות זוכים במתנה, ועל חובה מקבלים עונש, כמו שמבואר בקריאת שמע,
"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי...וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ...הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם...וְחָרָה אַף יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם" (דברים יא, יג - יז).
ומכיוון ש"מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו במצרים" (הגדה של פסח) עצם גאולת ישראל והוצאתם מארץ מצרים, שהייתה בליל הסדר, היא עצמה דבר שהוא לא בָּסֶדֶר הנכון של הבריאה.
היווצרות עם ישראל אינה לפי הסדר
אם נעמיק בתהליך היווצרותו של עם ישראל נראה שכבר מן הראשית ישנן תופעות לא לפי הסדר הנכון. מצד ה'סדר', עם ישראל בכלל לא היה אמור לקום, שכן שרה אימנו הייתה עקרה, כפי שמבארת הגמרא, "אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: שרה אימנו איילונית (איילונית היא אישה שאין לה רחם) הייתה, שנאמר: "ותהי שרי עקרה אין לה ולד, אפילו בית ולד (רחם) אין לה" (יבמות סד:). וכן רחל ורבקה אימותינו אף הן היו עקרות. כך שמצד הסדר הטבעי עם ישראל בכלל לא היה אמור לקום.
אין מזל לישראל
אחד הכיוונים של סדר הבריאה הרגיל הוא המזל.
מקצוע האסטרולוגיה יודע לזהות על פי תנועת הכוכבים וסדר עמידתם בשמים את העתיד לקרות. אברהם אבינו היה אסטרולוג והיה מבין במדע האסטרולוגיה, וכשה' הבטיח לו זרע, אמר לו אברהם שלפי סדר הכוכבים הוא רואה שלא יהיה לו בן: "אמר (אברהם) לפניו (לפני הקב"ה): רבונו של עולם, נסתכלתי באיצטגנינות שלי (במזל שלי), ואיני ראוי להוליד בן. אמר ליה: צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל. מאי דעתיך (למה אתה חושב שלא יהיה לך בן) דקאי צדק במערב, (בגלל שראית את כוכב צדק בצד מערב), מהדרנא ומוקמינא ליה במזרח (אני, הקב"ה, אחזיר אותו למזרח)" (שבת קנו.). הגמרא מביאה סיפור זה לראיה שאין מזל לישראל, כלומר, עם ישראל הוא מעל הטבע.
מסדר את הכוכבים ברקיע כרצונו
את העניין הזה אנו מזכירים בכל ערב בתפילת ערבית בברכה הראשונה, ואנו אומרים שהקב"ה "מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים. בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ". כלומר שלמרות החוקיות הרגילה של הטבע, שעל ידי תנועת הכוכבים ניתן לזהות אותה, יש את הקב"ה שהוא מעל החוקיות הזו. הוא מחולל את החוקיות הזו ובידו לשנותה, שכן הוא "מְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים. בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ". ומכיוון שישראל מתפללים וקשורים אל הרצון של ה', אין מזל לישראל.
ליל הסדר
הסדר של עם ישראל הוא לא רגיל. אנחנו עם מיוחד עם סדר מיוחד, סדר אלוקי. כל האומות שהיו קיימים ביציאת מצרים נעלמו מעל במת ההיסטוריה. העם היחיד ששרד הוא עם ישראל שהוא מעל הסדר הטבעי. (כמו שמבואר הדבר בספר הכוזרי מאמר שני, אות לג).
לסיכום
בליל הסדר, בו אנו חוגגים את גאולתנו ומודים ליושב במרומים על השגחתו עלינו, אנו מבטאים בצורת הסעודה (הלא מסודרת שלנו) את העניין שעצם ההנהגה שלנו היא מעל הסדר. יש סדר טבעי לכל העמים ויש את "ליל הסדר!" לעם ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.

עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.

נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.

אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".

לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.

שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.

ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.









