ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
1. ר"ח (שם בשם יש מפרשים): הוראה זו ייחודית לצדקה בלבד ולא לשאר המצוות. נראה שסובר שעיקר מצוות הצדקה היא בתועלת היוצאת ממנה למקבל, ולא במחשבת הנותן.
2. רש"י (פסחים ח ע"ב): כאשר מכוון לשני הדברים - גם לשם שמיים וגם להנאת עצמו, הדבר מותר. הבעיה היא רק כשעושה את המצווה לטובת עצמו בלבד. ולכן הגמרא (שם) אומרת, שאם בבדיקת חמץ אדם מחפש גם אחרי מחט שאבדה לו, עדיין שייך לגביו העניין של "שלוחי מצווה אינן ניזוקים", והוא נחשב כעוסק במצווה (ראה משנה ברורה ס' תלג ס"ק לו).
3. מהרמב"ם (הקדמה לפרק חלק) עולה כיוון נוסף - "התירו להמון שיישארו על אמונתם מעשיית
הטובות לתקוות הגמול וההתרחקות מהרעות ליראת העונש, ויזורזו על זה, ויחוזקו רצונותיהם בו, עד שישיג המשיג, וידע האמת והאופן השלם מה הוא". כלומר מדובר בשלב זמני, והאדם יטפס בהדרגתיות בסולם, עד שיגיע לעבודה לשמה. וזו כוונת הגמרא (פסחים נ ע"ב) "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה".
4. התוספות (שם) בארו, שהבעיה היא רק כשהאדם מתחרט על המצווה שעשה במקרה שמשאלתו לא התממשה, אך אם אינו מתחרט נחשב שעשה מצווה, ואף לשון הגמרא היא שנחשב 'צדיק גמור'!
מה משמעותה וחשיבותה של מצווה הנעשית 'שלא לשמה'?
א. עצם נקודת האמונה (רבי פנחס הורוויץ, תלמיד המגיד ממזריטש ורבו של החתם סופר, בספרו "פנים יפות" שמות כה,ב) – כשאדם אומר שעושה מצווה לשם תועלת וכדומה, הוא מראה ומביע בכך את אמונתו בהשגחתו של הקב"ה בעולם, שמשלם שכר לעושי רצונו. ומחמת אמונה זו הוא נחשב צדיק, לאור דברי הגמרא (מכות כד ע"א) המתארת שבתחילה נאמרו למשה תרי"ג מצוות (613), אך במהלך הדורות "בא דוד והעמידן על אחת עשרה...בא ישעיהו והעמידן על שש...", עד שלבסוף "בא חבקוק והעמידן על אחת - וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק,ב,ד).
ב. הוספת טוב - עצם הקיום של מעשה המצווה, יש בו תועלת וטוב, שכן נאמר על המצוות שהם "חוקים ומשפטים צדיקים" (דברים ד,ח), והם מעשים ראויים מצד עצמם, ומוסיפים ברכה בעולם, אף שהכוונה עדיין אינה מושלמת, וזאת מלבד העובדה שהוא מרגיל את עצמו בעשיית מעשה מצווה.
ג. קיום רצון ה' – הקב"ה רוצה בטובת ישראל, ואף אותו אדם שמקיים המצווה כדי להשיג טובה לעצמו, עצם הגעת טובה לישראל היא תכלית ראויה, בוודאי כשעושה זאת כדי שיחיה בנו, או כדי שיהיה בן עולם הבא שרצונו של הקב"ה באלו. וזו כוונת הגמרא 'צדיק גמור' – כלומר מקיים את המצווה בלי חיסרון ובלי תוספת חסידות (מהר"ל דרך החיים א,ג).
ד. שיתוף כל הכוחות בעבודת השם – הרב קוק (קובץ ה,יא) מציין שיש לפעמים תועלת בכך "שתחילת עסק התורה הוא שלא לשמה, שכך גם כוחות הגוף והדמיון גם משתתפים ברצון ללימוד, ואחר כך כשאדם מתקדש ועוסק בתורה לשמה "הכול עולה עמו" – גם הכוחות החומריים והגופניים שלו. ובאופן זה, ההתקדמות לא נשארת רק ברמה המחשבתית והרוחנית, אלא בכל צדדי האדם. דוגמא לדבר היא בפיתוח הרצון. רצונותיו של ילד קטן, הם בתחילה נמוכים ופרטיים, אולם ככל שגדל ומתחנך, רצונותיו ושאיפותיו מתגדלות ומתרחבות, והוא נפתח לעולמות נוספים עד שמגיע אף לרצון להיטיב לסביבתו, והוא יעשה זאת מרצונו החופשי והטבעי. אך אם נדכא ונתעלם מרצונותיו בעודו קטן, קיים החשש שהוא יישאר רק ברמה של עשיית הדברים ללא מעורבות של רצונו שלו בהם, והוא יתחבר אליהם רק ברמה חיצונית של עשיית מעשים ומלמול מילים, מתוך הרגל בלבד. וכך גם בשאר הכוחות והרגשות השליליים, ע"י חינוך ועיבוד, יכולים להביא אותם לצורתם הנכונה.
סיכום: נאמר בגמרא (ראש השנה ד ע"א) "האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני, ובשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא - הרי זה צדיק גמור". מאידך, מצאנו במשנה (אבות א,ג) הדרכה הפוכה – "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס.
חכמי ישראל בארו את דברי הגמרא בכמה כיוונים:
1. מדובר רק במצוות צדקה (ר"ח בשם יש מפרשים).
2. מותר כשעושה גם לשם עצמו (רש"י פסחים ח ע"א).
3. מדובר בשלב זמני עד שיגיע לעבודה לשמה (רמב"ם הקדמה לפרק חלק).
4. כל עוד אדם לא מתחרט על המצווה במידה ובקשתו לא התקבלה, המצווה נחשבת, וכאמור נחשב אף 'צדיק גמור' (תוספות שם).
מה משמעותה וחשיבותה של עשיית מצווה לא לשמה?
א. מביע בכך את אמונתו בהשגחת ה' בעולם, שמשלם שכר לעושי רצונו (רבי פנחס הורוויץ בעל ספר 'ההפלאה' ורבו של החתם סופר בספרו "פנים יפות" שמות כה,ב).
ב. מוסיף עשיית מעשים טובים וראויים בעולם, ומרגיל את עצמו בעשיית מעשה מצווה.
ג. קיום רצון השם – הקב"ה רוצה בטובת ישראל, ולכן אף שאדם עושה מצווה לצורך השגת טובה, הוא גם חלק ממגמה זו (מהר"ל אבות א,ג).
ד. שיתוף הכוחות הנמוכים בעבודת השם, ובניית בסיס טבעי ואמתי בנפש לעבודת השם (הרב קוק קובץ ה,יא).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













