ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הרב אליעזר שנקולבסקי
המקרה
'חיים חלונות וסורגים' הוזמן ע"י משפחת דוד לתת הצעת מחיר להתקנת סורגים, רשתות ועבודות מתכת נוספות בביתם.
חיים הגיע, והפגישה נמשכה מספר שעות. הוא הציע הצעת מחיר, וכן העיר הערות משלו לשיפור העבודה הנדרשת.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
173 - לא בטוח שטעית
174 - חלון הזדמנויות
175 - שמיעת עד פסול בבית הדין
טען עוד
לאחר הסכמה עקרונית של הצדדים, הוא החל בעבודה, הכנת המסילות בחלונות. באותו מעמד, קיבל חיים צ'ק על סך של 10,000 ₪, אך הוא התבקש שלא להפקידו באותו יום, אלא למחרת.
למחרת התקשרו בני הזוג דוד אל חיים ובקשו לבטל את התקנת הסורגים, ולהשאיר על כנה את בקשתם להתקנת רשתות.
חיים הסכים לבצע את התקנת הרשתות אולם במחיר גבוה יותר, בטענה שהמחיר שנקב היה במסגרת הצעת מחיר רחבה הרבה יותר. על כן עת הגיעו הצדדים לבית הדין, לא היתה הסכמה גם על התקנת הרשתות.
תביעת התובע –
2,100 ₪, כדמי ביטול העסקה, וכתמורה על שעות הייעוץ המקצועי שנתן להם.
משפחת דוד טוענת שהתברר להם שהמחיר שנקב חיים גבוה באופן משמעותי מהמחיר המקובל – על כן זכותם לבטל את העסקה, והם תובעים סך של 1,500 ₪, עבור ביטול זמנם.
דיון
בפרשה זו יש לדון בשני היבטים:
האחד, האם התקיימו התנאים הבסיסיים כך שהעסקה היא המחייבת את שני הצדדים, או שבסך הכל נתנה כאן הצעת מחיר.
השני, האם משפחת דוד רשאית היתה לבטל את העסקה בטענת אונאה.
תוקף העסקה
אין חולק שחיים התחיל בעבודה, על פי הוראות משפחת דוד. התחל עבודה ע"י פועל נחשבת כקנין1 בדיני פועלים. אמנם בקבלן נחלקו הפוסקים אם קיים קנין זה – התחלת מלאכה2. ההבחנה בין השניים היא, שפועל הוא אדם השכור לאדם אחר בזמן מסויים, ואילו קבלן מתחייב לעבודה מסויימת, בלא שליטה של המזמין על זמן ביצוע העבודה. בעובדא דידן מסתבר שדינו של חיים אינו כקבלן בלבד אלא גם כפועל, משום שחיים, בידיעת משפחת דוד, התחייב לעבודה בזמן מסויים ושינה תוכניות אחרות לצורך כך.
בנוסף, גם נתינת הצ'ק היא כקנין כסף, ושכירות פועלים נקנית בכסף3.
על כן יש כאן קניין פועל של תחילת עבודה ושל קניין כסף.
טענת ההונאה במחיר שטענה משפחת דוד, נדחית מכמה סיבות.
א. לא הוכח שהמחיר שנקב התובע הוא גבוה בשיעור אונאה מהמחיר בשוק. הנתבעים הראו שקבלו הצעה זולה יותר, אך אין בכך הוכחה לטענתם, כיוון שפערי מחיר עשויים לנבוע מאיכות העבודה, ולא הוכח שהמחיר שנדרש שונה ממחיר השוק באופן כללי.
ב. בהסכם שסיכמו הצדדים לעיסקה המחיר הנקוב היה 21,000 ₪. ההצעה הנוספת שקיבלו היתה 19,000 ₪, וההפרש בין ההצעות אינו עולה לכדי שיעור אונאה שהוא שישית.
ג. אין דין אונאה בשכירות פועלים. אומנם בקבלן יש אונאה, אך בקבלן שעוסק בעבודות של בנייה אין הונאה4, כדין קרקע.
אשר על כן מתברר שלא היתה לנתבעים זכות לחזור בהם מהעיסקה.
שיעור הפיצוי
מזמין עבודה החוזר בו ללא הצדקה וגרם הפסד לפועל, שלא מצא עבודה אחרת, "הרי זה כדבר האבוד להם ונותן להם שכרם כפועל בטל"5. וע' ב"פתחי חושן"6 דבמקרה שלפנינו, שהתובע שינה את סדרי עבודתו במיוחד לצורך עבודה זו, אין לחלק בין פועל לקבלן.
לאור האמור, היה יכול התובע לדרוש את הרווח הצפוי, בניכוי עבודות אחרות שלקח במקום אותה עבודה. בפועל, ביטול העבודה לא אפשר לו עבודה אחרת. התובע דרש לקבל 2,100 ₪, וסכום זה אינו עולה על הסכום שזכותו לקבל.
החלטה
משפחת דוד תשלם לחיים 2,100 ₪ על ביטול העסקה.
_______________________________________________________________
שו"ע חו"מ סי' שלג' סעי' א' וסעי' ג' שם, ובסמ"ע סקי"ד ובש"ך שם סקי"ד בשם הריב"ש. ע' גם בשו"ת אבני נזר חלק חו"מ סי' נב' אותיות ז' – ט' שלושה הסברים לקנין זה "התחלת מלאכה".
2 לדעת הריב"ש (שם) תחילת עבודה היא קניין הוא אף בקבלן, ואילו לדעת המחנה אפרים בהל' שכירות פועלים סי ה' דייק מהגהות אשרי ב"מ עז' דלא מהני בקבלן [וע' בהגהות אשרי שנראה מדבריו דאף בפועל לא הווי קנין.
3 נתה"מ סי' שלג' סק"א וסי' רצא' סקי"ב ובשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' כט'. אמנם התשלום היה בצ'ק ולא במזומן אולם ק"ו ממש"כ הש"ך בסי' קצ' סק"א דממרני דינו ככסף ובקצוה"ח שם סק"ו.
4 שו"ע חו"מ סי' רכז' סעי' לג' לגבי פועל. ולעניין קרקע, ראו סעי' לד ולו' ובהערות רע"א על השו"ע שם. ולעניין קבלן לבנות בית ראה ערוך השולחן שם סוף סעי' לז' שדינו כקרקע שאין בו הונאה.
5 שו"ע חו"מ סי' שלג' סעי' ב'. אמנם נחלקו הפוסקים בטעם הדבר. הנתיבות (שם סק"ג) כתב דהוא תקנת חכמים מיוחדת בשכירות פועלים. וקצוה"ח (שם סק"ב וסק"ג) כ' דהוא מטעם גרמי ומדין שבת. אכן קצוה"ח הביא דלדעת הרמ"ה דאין חיוב גרמי בשבת, ולדעת מהר"ם דאין חיוב גרמי במניעת רווח, יהיה פטור בעה"ב כה"ג. וע"כ הסיק דאין מוציאין מהמוחזק בכה"ג. אולם בנידון דנן התובע הוא המוחזק, וא"כ אף לקצוה"ח חייבים לשלם. ורע"א כ' דחייב מדין ערב.
6 הל' שכירות פרק י' תחילת הע' ט'.

"בזאת התורה" - איזו תורה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך ללמוד גמרא?

חכמת התורה ומדעים

אנחנו קודש למענך

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הכוח המיוחד של שבת שובה

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















