ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הדוגמה המקובלת לכך בהלכה מתארת מצב של 'קידוש השם' בו עומד גוי המחזיק חרב בידיו ומאיים על יהודי: השתחווה לפסל - או תיהרג. לשם כך נאמרה המצווה "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ועניינה - ליהרג ולא להשתחוות. יש כאן "חלוקת עבודה" אופיינית בין הגוי ליהודי; תפקיד הגוי להעביר יהודים על דתם ולהורגם, ואילו תפקיד היהודי הוא לפשוט את צווארו לשחיטה. הרמב"ם (איגרת השמד) קורא על כך את הפסוק: "כי עליך הורגנו כל היום". חכמינו ז"ל הפליגו בקדושתם של מוסרי נפש אלו, באומרם (פסחים נ, א): "הרוגי מלכות - אין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם... כגון רבי עקיבא וחבריו".
קידוש השם זה אמור בשעת חרום. אך יש דרגה יקרה מזו הרצויה לפני ה', וזו דרגתו של מי שחי על קידוש השם, כלומר, אדם המקדש את השם כשהוא חי ונושם. דוגמא לדבר, מתתיהו הכהן ממודיעין, אשר נקרא על ידי המפקד היווני להקריב קורבן לעבודה זרה. במקום ליהרג על קידוש השם, קם מתתיהו על היווני והרגו. על קידוש השם זה, מהלל ומשבח עם ישראל בחג החנוכה זה למעלה מאלפיים שנה. כי "לא המתים יהללו י-ה", ואין ה' חפץ בעמו ישראל כשהם מתים, חלילה, אלא כשהם מקדשים את שמו בחיים. זה עיקר המצווה, ככתוב בתורה: "אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" ודרשו חז"ל (יומא פה, ב): "'וחי בהם' - ולא שימות בהם".
דוגמה אחרת של מי שקידש את עצמו בחיים מתוארת במסכת סוטה לז, א; כשעמדו ישראל על הים "קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה... באותה שעה היה משה מאריך בתפילה, אמר לו הקב"ה: ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפילה לפני?!... 'דבר אל בני ישראל וייסעו'... לפיכך זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל, שנאמר: 'היתה יהודה לקודשו ישראל ממשלותיו'". חז"ל מעלים על נס את המעשה של נחשון: זה קידוש השם שהקב"ה חפץ בו! כי מעשה זה כולו ביטחון בה', והביא גאולה וחיים לישראל. נחשון בן עמינדב הפך לסמל של קידוש השם בחיים, ולחלק משירת ההלל הקבועה לדורות.
רבי עקיבא נזכר בתלמוד כמי שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל, ויצאה נשמתו ב'אחד'. אך חז"ל מתארים צד חשוב אחר בחייו, המלמד על רוח של תחייה שפיעמה בו. היה זה בעומדו בהר הבית, והוא רואה שועל יוצא מבית קודשי הקודשים, ורבי עקיבא רואה בחזונו איך עם ישראל יוצא מחורבן לתקומה. חבריו בוכים אך רבי עקיבא משחק. יתרה מזו, כותב הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק יא): "רבי עקיבא... היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך... ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח", כלומר, התוכן העיקרי של חיי רבי עקיבא היה לחיות על קידוש השם ולהביא גאולה לעולם.
עם ישראל העמיד שורה ארוכה של מקדשי השם במהלך הדורות. מחד גיסא היו לעם 'הרוגי מלכות' לרוב, כגון בעת גזירות אדריאנוס, בעת מסעי הצלב והאינקוויזיציה עד לשואה האחרונה. מציאות זו של מסירות נפש אין לה אח ורע בשום עם ולשון. אך עם זאת, הקדוש ברוך הוא מצפה לראות את אלו המקדשים את שמו בחייהם, ומביאים את עם ישראל מחורבן לתחייה.
דורנו הוא דור שיש בו לא מעט צללים ואף מעשים שהם בגדר חילול השם. למרבה הצער, יש יהודים שהורסים יישובים בארץ, שמדכאים את תקומת התורה בארץ ומחבלים בתקומת ישראל. מאידך זכה דורנו להרבה אור, לחלוצים בתחום הגשמי והרוחני. אלה הם מקדשי השם, חלוצים הבונים את הארץ מול מהרסים מבית ומבחוץ. בונים קהילות, ישיבות ומרכזי תורה לתפארת, מול תרבות קלוקלת ומתירנית. מקדשי השם אלה נושאים על כתפיהם את גאולת ישראל, ועליהם נאמר: "ישראל אשר בך אתפאר".
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
