ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ירושלים - מאחדת את עם ישראל

בית מדרש חגים וזמנים יום ירושלים שיחות ליום ירושלים Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (11 ד') הורד mp3
שלח לחבר צפה בשיעור (11 ד')

ליל כח' אייר התשע"ב

ירושלים - מאחדת את עם ישראל


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יוסף בן גרסיה

הישועה הגדולה
"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" (תהילים קיח, כד). זה עתה אמרנו בתפילה את הפסוק "זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו" (שם צח, ג). פסוק זה מבטא את מה שהיה בזמן מלחמת ששת הימים. כל העולם עמד נדהם לנוכח הניצחון הגדול על צבאות מצרים, ירדן וסוריה, ועל הכיבוש המהיר של סיני, רמת הגולן, יהודה ושומרון, ומעל הכול, העיר העתיקה והר הבית בירושלים. כל עם ישראל, בארץ ובתפוצות, הזיל דמעה של התרגשות בשומעו כי חזרנו להר הבית, למקום בית מקדשנו. גם כל הגויים בכל האומות ראו כי יד ה' עשתה זאת.
לפני מלחמת ששת הימים מדינת ישראל הייתה מדינה קטנה וחלשה, והתחושה בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים הייתה כל כך קשה עד שאנשים התלוצצו ואמרו שהאחרון שעוזב את המדינה לא ישכח לכבות את האור. פתאום פרצה המלחמה ומדינת ישראל הפכה למעצמה, בשלושה ימים כבש צבא ישראל את כל סיני ויהודה ושומרון וכבר התחיל לטפס לרמת הגולן. בתוך שישה ימים ניצחנו וכבשנו שלושה צבאות. אף צבא בעולם לא יכול היה לשער דבר כזה "ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו".
אבל מעל הכול, הדבר הגדול ביותר שקרה במלחמה היה המפגש עם הר הבית. אנשים התפעלו משמיעת הניצחונות וזה היה מרשים באופן יוצא מן הכלל, אבל הידיעה שהר הבית בידינו עלתה על הכול. היא הרעידה את כל הנפשות, גם אצל הרחוקים ביותר שאולי מעולם לא דיברו על הר הבית, שאולי אפילו היו להם התנגדויות לקודש. התגלה שיש ניצוץ של קודש בכל יהודי ויהודי בלי יוצא מן הכלל ושכאשר מופיע אור גדול, כאשר מאיר ברק של קודש, הוא חודר גם מעבר לכיסוי, מאיר את הלב ומלבה את הניצוץ הפנימי. אמנם אחרי זמן התכסו הלבבות, אבל הרישום נשאר, ומאז החל שינוי רוחני בעם כולו ותהליך של תשובה בישראל.
נפילת החומה
"אמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמיים" (ברכות לב, ב). החומה הזו לא הייתה רק חומה רוחנית, אלא גם חומה ממשית. בזמן הגלות עם ישראל לא יכול היה להיכנס לארץ ישראל, וכאילו חומה חצצה ומנעה מהם לשוב לארצם. במשך הדורות היו יחידים שעלו לארץ ישראל ובכך פרצו חורים בחומה. מאוחר יותר, החל זרם קצת יותר גדול של עליה לארץ ונוצרו סדקים בחומה, עד אשר בזמן הקמת מדינת ישראל נפלה החומה החיצונית המפסקת בין ארץ ישראל לעם ישראל, ועמה נפלה החומה הרוחנית שבין הקב"ה ובין ישראל. חומה אחת נפלה בזמן הקמת המדינה, אבל החומה השנייה שהבדילה בין עם ישראל לבין העיר העתיקה והר הבית עוד הייתה קיימת. החומה הפנימית שהפרידה בין ישראל לאביהם שבשמיים עדיין חצצה ביניהם. כשפרצה מלחמת ששת הימים וכבשנו בעזרת ה' את העיר העתיקה והר הבית נפלה גם חומה זו. עוד נשארו חומות קטנות - אנחנו עוד מוגבלים ולא יכולים להיכנס למקום הקודש בתוך ההר, אבל החומות הגדולות שהיו לפני כן נפלו. הטומאה שרבצה בעיר הקודש בגלל השליטה של הגויים הסתלקה, וכלל ישראל החל להתקשר אל הקודש. מאז, רבבות רבבות של עם ישראל הולכים ועולים אל סמוך למקום בית מקדשנו, מקום הכותל המערבי, ומתקרבים והולכים אל הקודש, כל אחד במדרגתו. ממלחמת ששת הימים החל תהליך של תשובה בישראל.
ירושלים המאחדת

גדול כוחה של ירושלים שהיא מחברת את ישראל לאביהם שבשמיים והיא מחברת את ישראל זה לזה. רק ירושלים עיר הקודש יכלה להביא לכינוס של רבני הציונות הדתית לגווניהם (כינוס שנערך מספר ימים לפני יום ירושלים תשע"ב). יום ירושלים, היום הגדול בו שבנו לירושלים מחבר את כל רבני הציונות הדתית בהכרת גודל עניינו של היום שהוא שלב חדש בערך גאולתנו. התודה הגדולה לריבונו של עולם שנאמרה ביחד, על ידי מאות רבות של תלמידי חכמים גדולי תורה, עולה למעלה ומביאה ברכה רבה. האמונה והביטחון בה' המוליך אותנו קוממיות לארצנו ובארצנו ממשיכה ברכה רבה לתהליך הגאולה. ועתה, מוטל עלינו להמשיך את המשימה לשלב נוסף של אחדות באיחוד כל רבני ישראל, כל ראשי הישיבות וכל עם ישראל כולו. אחדות כללית לעבודת ה', עמו, תורתו וארצו. אחדות בין גוונים שונים יכולה להיות בשני אופנים: או בדרך של טשטוש וויתורים, זו דרך לא רצויה ולא אפשרית, או בדרך של התעלות גדולה ליסוד המשותף שהוא מעל כל ההתפצלויות. לחיבור כזה אנחנו שואפים. לאחדות זו צריך גדלות ונדרש גם כוח חזק כדי שהשלום יהיה אמתי ונכון. "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (תהילים כט, יא), כלומר, בשביל לעשות שלום צריך עוז וכוח לחבר בין הנפרדים, עוז לנצח את ההסתכלות הקטנה, המפצלת, ולהבין שהעץ המושלם הוא מאוחד בשורש ומפוצל בענפים.
כדי להתאחד צריך שכל גוון ישתחרר מהחרדה פן האיחוד הזה יפגע בדרכו. צריך ביטחון בדרך ללא מורא, ומתוך ביטחון בדרך יכירו שאחדות בשורש תחזק כל גוון וגוון בצד הטוב שבו. שמא תאמר, אם אנו הולכים אחרי רוב אולי ניגרר לדברים לא טובים והאחדות תהיה לרועץ? זהו חוסר ביטחון! כל אחד צריך לדעת שהדרך שלו היא הדרך הנכונה ולא לפחד מגלישות או הרהורים. ושמא תאמר אם גם הדרכים האחרות מתחזקות איך אוכל לתמוך באחדות? תאמין ותבטח שהדרך שלך שהיא הנכונה להבנתך, היא מספיק חזקה ושהיא תתעצם יותר, והחיוב ינצח את השלילה. נשתחרר מהפחד שמא הדרך האחרת תתחזק יותר. צריך ביטחון בדרך ללא פחד להתמודד ישירות. נתרומם למידת הביטחון, ונבין שאחדות בשורש מחויבת והכרחית ועל ידה כבוד שמיים מתעלה באופן היותר גדול.
"'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו' (תהילים קכב, ג) - שעושה את כל ישראל חברים" (ירושלמי במסכת חגיגה ג, ו). פירוש המילה 'חברים' בלשון חז"ל היא אנשים השומרים על טהרה, שלא כעמי הארצות שלא הקפידו על כך. חכמים גזרו על החברים שלא לאכול יחד עם עמי הארצות, וכן בגדי עם הארץ וכליו טמאים לחברים. אבל בשעה ששבטי י-ה עולים לירושלים חכמים ביטלו את הגזרות על הטומאה כי בירושלים, מקום המקדש, כולם מתעלים למדרגה של חברים. פירוש אחד הוא משום שכולם מרגישים אחריות, מרגישים את הקרבה לקודש ומתנהגים כפי שצריך ופירוש שני הוא שהחברות והאחדות יותר חשובה מהדקדוק בפרטי הגזירות של חכמים. ולמרות שגם אם בירושלים לא כולם מדקדקים, חכמים ביטלו את הגזירות שלהם כדי שיהיו כולם ביחד (משנה למלך, הלכות טומאת אוכלין טז, י). "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו ששם עלו שבטי י-ה". שנזכה במהרה לגאולה שלמה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il