ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התובע הנתבעת
פלוני תנועת נוער
א. תמצית עובדתית
התובע נשכר על ידי הנתבעת לשמש כרכז בקייטנה בחופשת הקיץ. על פי המוסכם בין הצדדים, התובע יעבור הכשרה של ירי באקדח, על מנת שישמש גם כמאבטח ויתווסף לו שכר של 50 ₪ ליום. שכרו עבור הזמן שישקיע בקורס הכשרה האבטחה, נקבע ל 500 ₪ נוספים.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
183 - מכירה "באוִיר"
184 - הקורס התבטל - אך ניתן שכר ראוי
185 - נהנה מבניה שעשה שכנו
טען עוד
ב. טענות התובע ותביעותיו
לתובע 4 תביעות:
1. לטענת התובע, יש לראות בקורס ההכשרה, לא רק אמצעי לכך שישמש כמאבטח, אלא גם כחלק מן השכר עצמו. עלות קורס האבטחה הוא 2000 ₪, ואילו היה מוכשר בקורס זה, היה יכול לעבוד כמאבטח בשכר למשך תקופה. לטענתו, לא הופיע ברשימות בשל רשלנות של הנתבעת.
התובע ביסס טענה זו בכמה דרכים. ראשית, חברים שלו שעברו את הקורס, אכן שימשו כמאבטחים לאחר המחנה במקומות נוספים. שנית, נקבעו סכומים נמוכים מאוד עבור הדרכות שביצע קודם למחנה (40 ₪ ). ברור שהסכים לסכומים פעוטים כאלה רק משום שראה את העבודה כולה כעסקת חבילה.
2. על פי חישוב השכר, מגיעים לו עוד 90 שקלים נוספים.
3. השכר שולם באיחור רב, ולאחר לחץ ותחנונים. על כן מגיע לו פיצוי על הלנת השכר.
4. הוצאות משפט, 200 ₪.
ג. טענות הנתבעת והתביעה הנגדית
לטענת הנתבעת, בעבודה זמנית בתנועת נוער יש אלמנט של התנדבות.
הם מצרים על כך שיש עיכוב בתשלום השכר. כך זה פעמים רבות בתנועות נוער, בשל אילוצים שונים. לדוגמה, במקרה זה, התשלום עוכב בשל העובדה שרכז המחנה (האחראי על הנתבע), ניתק קשר מייד עם סוף המחנה, ולקח זמן רב עד שהעביר דו"ח מפורט של העובדים ותקופות העבודה שלהם. כמו כן, לאחר מכן בתקופת הדיונים על השכר, האחראי היה במילואים, וכך נוצר העיכוב בתשלום.
ביחס לקורס ההכשרה, טוענים נציגי הנתבעת, שהם עשו הכל שהתובע יהיה גם מאבטח, שכן זה היה אינטרס כלכלי שלהם. אין לדעת מה גרם לכך שלא הופיע ברשימות.
נציגי הנתבעת טוענים ששילמו יותר משהיינו חייבים לשלם. שילמנו 500 ₪ כאילו עבר את ההכשרה וגם 50 ₪ נוספים ליום, בסך הכל 1000 ₪ מעבר לנדרש. ביחס לטענתו, שעל פי החישוב המלא, חסר 90 ₪ שהם עדיין צריכים לשלם, השיבו נציגי הנתבעת, שיתכן הדבר.
אך לטענתם, ה1000 ₪ שולמו בטעות, כי לא ידענו שיהיה דין תורה ועל דעת שיובילו אותם לבית דין, לא היו משלמים. כעת הם תובעים השבת 1000 ₪.
ד. דיון
עיכוב תשלום השכר
קודם קביעת עמדה בנדון דידן, חשוב לשים לב לחשיבות המיוחדת של מתן שכר שכיר בעיתו. עניין זה זכה להדגשה מיוחדת בתורה: "לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בוקר (ויקרא, יט, יג) וכן: "לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך, ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את-נפשו ולא יקרא עליך אל ה', והיה בך חטא." (דברים, כד, יד-טו). הנביא מלאכי (ג, ה) מתריע: "וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר-שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני אמר ה' צבאות'.
וכך היא לשון הרמב"ם בפרק י"א מהלכות שכירות הלכה ב:
כל הכובש שכר שכיר – כאילו נטל את נפשו ממנו, שנאמר 'ואליו הוא נושא את נפשו' (דברים כד, טו). ועובר בארבע אזהרות, ועשה: משום בל תעשוק, ומשום בל תגזול, ומשום 'לא תלין פעולת שכיר' (ויקרא יט, יג), ומשום 'לא תבוא עליו השמש' (דברים כד, טו), ומשום 'ביומו תיתן שכרו' (שם)....
על כן, אין הצדקה לעיכוב שכר עובדים מטעם זה או אחר, בוודאי לא כפרקטיקה קבועה.
בכפוף לאמירה העקרונית, לא ברור שבנדון דידן, העיכוב היה כה חמור, ולשאלת הפיצוי נתייחס להלן.
הקורס כשכר עבודה
אין חולק על כך, שתאריך הקורס היה כשבועיים לפני עיקר העבודה – מחנה הקיץ. לשאלת בית הדין, כיצד הגיב לביטול הקורס, ומדוע למרות זאת עבד במחנה, השיב התובע כי נאמר לו שהוא יפוצה על כך. לא נקבע פיצוי מסויים.
על כן, גם אילו היינו מקבלים את עמדת התובע, שהקורס הוא חלק מן התמורה, ברור שאין מקום לתמורה מלאה על אובדן הקורס. התובע החליט להמשיך בעבודה, למרות שלא ביצע את הקורס.
החיוב מעיקר הדין על ביטול הקורס:
התובעת שלחה את התובע לקורס, הוא הגיע, אך שם הודיעו לו שאינו נכלל ברשימת המשתתפים. נמצא, שהנתבעת גרמה לביטול יומו של התובע, ולהוצאות נסיעה וכד'. לכאורה יש מקום לפיצוי על כך כפי הדין המבואר שולחן ערוך חושן משפט סימן שלג סעיף א:
השוכר את הפועלים....הלכו החמרים ולא מצאו תבואה; פועלים ומצאו שדה כשהיא לחה; או ששכרם להשקות השדה ומצאוהו שנתמלא מים, אם ביקר בעל הבית מלאכתו מבערב ומצאה שצריכה פועלים, אין לפועלים כלום, ומה בידו לעשות; ואם לא ביקר, נותן להם שכרן כפועל
דהיינו, במצב בו התברר שאין במה להעסיק את הפועל, בוחנים את השאלה האם הדבר באחריות בעל הבית (המעסיק), או לא.
בנדון דידן, אם היה באפשרות הנתבעת למנוע את הגעת התובע לקורס ההכשרה (שאלה זו לא הובררה בפני בית הדין), היה עליה לשלם לו. נראה שהיה על הנתבעת לשלם רק עבור יום עבודה אחד, ולא יותר מכך. גם התשלום הוא רק כ'פועל בטל' (ראו נו"כ על שו"ע שם), ולא תשלום מלא.
השכר ליום עבודה
לגבי התשלום ליום עבודה במהלך המחנה טען התובע: שכרו אותי בסכום של 350 ליום, על מנת שאהיה מרכז ואיש אבטחה, אך ללא התניה שאשא עימי נשק. לעומת זאת, לטענת הנתבעת, 50 ₪ נוספים ניתנו דווקא למי שעסק גם באבטחה.
התובע ידע שישנן שתי מדרגות שכר, וששכרו עומד על 350 ₪ תמורת עבודתו כרכז וכמאבטח גם יחד. הוא ידע גם שלא יוכל לעסוק באבטחה, ובכל אופן בחר להגיע למחנה הקיץ. יתכן אולי שגם בזו סמך על ההבטחה שהוא יפוצה על ביטול הקורס, אך אין לראות את הדברים כאילו הובטחו לו 350 ₪ בלא תנאי.
נציין, שבמקום בו אין הסכמה מפורשת בין המעסיק והעובדים על שיעור השכר, הדין הוא "נותן להם בפחות שבפועלים" (רמ"א חו"מ סימן שלב, ד). דהיינו את השכר המינימאלי הנהוג לפועל.
תשלום 1000 ₪ - פיצוי הולם.
כאמור, התובעת שילמה גם 500 ₪ עבור ימי ההכשרה, וכן שכר מלא של 350 ₪ עבור כל יום עבודה.
התובעת מבקשת השבת ה-1000 ₪ שניתנו לטענתה בטעות. התובע מבקש 90 ₪ נוספים, וכן תמורה נוספת לכך שלא עבר קורס אבטחה.
כפי שעולה מהאמור לעיל, התובעת לא הייתה חייבת בסכום המלא ששילמה, אך יש בסיס לחיוב של סכום חלקי מתוכו, במיוחד אם אכן הובטח לתובע פיצוי.
לדעת בית הדין, פיצוי של כ910 ₪ (1000 פחות 90 ₪ שאין עליהם חולק) מהווה פיצוי הולם, על ביטול הקורס, וכן על העיכוב הלא ראוי בתשלום השכר.
בנסיבות אלו, שהיה מקום לפיצוי התובע, והתובעת שילמה סכום מסויים משיקולים שונים, אנו לא רואים מקום להשבת כל הסכום או אף חלקו, למרות שלאחר מכן, הגיעו הצדדיםל בית הדין.
למרות הנוהג של בית הדין לחלוקת אגרת בית הדין באופן שווה בין הצדדים, אנו לא רואים מקום להשתתפות של הנתבעת במקרה זה בתשלום האגרה, שכן דומה שלאחר תשלום השכר, היה ראוי לו לתובע למשוך את תביעתו.
ה. סיכום
הנתבעת רצתה שהתובע יעבור קורס אבטחה, אך קרתה תקלה. כיוון שהמחנה התחיל כשבועיים לאחר ביטול הקורס, התובע ידע שלא יעבור את הקורס, ובכל אופן בחר לעבוד במחנה. התובעת פיצתה את התובע לפנים משורת הדין, ועל נכון עשה התובע שניסה לתבוע מן הנתבעת סכומים נוספים.
התביעה נדחית.
ו. החלטה
1. התביעה והתביעה הנגדית נדחות.
2. אין צו להוצאות.
3. פסק הדין ניתן ביום ז' אדר תשע"ב 1 במרץ 2012.
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
מי צריך את הערבה?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
