ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ח: רבע תחתון – ט: במשנה)
חלק א - סוף זמן ק"ש של ערבית
א. ר"ג – ק"ש עד שיעלה עמוד השחר.
ר"י-שמואל – הלכה כר"ג.
ב. דעה מקלה יותר –
שתי דעות לגבי הזמן בין עלות השחר לנץ החמה:
- רשב"י - זה לילה.
וניתן לקרוא בו ק"ש של בוקר, כי יש שכבר קמים. - רשב"י-ר"ע - זה יום.
וניתן עדיין לקרוא ק"ש של לילה, כי יש שעדיין ישנים
(ר' זירא – אך לא יאמר השכיבנו).
פסיקה -
על אחת הדעות אמר רב אחא ב"ח-ריב"ל שהלכה כמותו.
[לא אמר בפירוש, אלא שכך פסק ריב"ל שכדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק].
(ט. רבע עליון)
ג. המעשה בבניו של ר"ג
A. כיצד בניו לא ידעו את דעת ר"ג?
תשובה – שאלה האם רבנן חולקים עליו או שרק גוזרים, וענה להם שגוזרים.
B. למה הביא דוגמא שאינו מסכים איתה?
הדוגמא רק לדעת רבנן (לר"ג לא גוזרים).
(ט. באמצע)
חלק ב – הדוגמאות של ר"ג (הקטר חלבים, כל הנאכלים)
למה לא הזכיר אכילת פסח? שגם היא עד עה"ש.
רב יוסף - סובר כר"א ב"ע שזה עד חצות מן הדין.
| הדעות | ר"ע – עה"ש | ר"א ב"ע – חצות |
| הלימודים: | 1. בלילה – שאינו נאכל ביום שלפני (בניגוד לשאר קודשים). 2. הזה – שנאכל רק לילה אחד (ולא לילה-יום-לילה). | בלילה הזה – בלילה הזה |
| ילמד מ"לא תותירו עד בוקר" – והכוונה לבוקר הראשון. | ||
| ואכלתם אותו בחיפזון | בחיפזון – עד שעת חיפזון (של ישראל – היציאה) | ר' אבא (בהמשך הגמרא) – עד שעת החיפזון של מצרים (חצות) (וכן ברייתא שהגאולה התחילה כבר בערב בחצות). |
[מחלוקת ר"ע ור"א ב"ע –
מחלוקת מקבילה – ר' יהושע ור"א:
| הדעות | ר' יהושע – עה"ש | ר"א – חצות |
| הלימודים: |
| |
| שם תזבח את הפסח בערב | יום י"ד | יום י"ד |
| כבוא השמש | אוכל בלילה עד מועד צאתך | אוכל בלילה עד חצות |
| מועד צאתך מארץ מצרים | שורף בבוקר את מה שנשאר | |
חלק ג – דרשות על שליחות משה ויציאת מצרים ברכוש גדול
א. יציאה ברכוש גדול
A. "דבר נא... וישאלו... כלי כסף..." – בבקשה, כדי שלא יאמר אברהם שה' קיים רק את העבדות ולא את היציאה ברכוש גדול.
B. תגובת בנ"י – עזוב כסף, רק שנצא כבר.
C. "וישאלום" – ר' אמי – בעל כרחם (1. של מצרים. 2. של ישראל).
D. "וינצלו את מצרים" – עשאוה 1. כמצודה ללא דגן. 2. כמצולה ללא דגים.
ב. אהי-ה אשר אהי-ה
ה' – אהיה עמכם עכשיו וגם בשעבודים הבאים.
משה – דיה לצרה בשעתה (וה' הסכים ואכן אמר אהי-ה שלחני אליכם).
ג. נספח לדף ו: -ראינו שאליהו נענה במנחה,
ושם פירשנו את התפילה הכפולה: "ענני ה' ענני" –
ענני – שתרד אש, ענני – שלא יאמרו מעשה כשפים. עכשיו מבארים יותר – שה' יסיח דעתם מלחשוב שזה מעשה כשפים.
רבנים בבית המדרש
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
