(מו. שורה 1 – מז. שורה 11)

המשך ענייני זימון

א. מי בוצע ומי מזמן

בסעודת הודיה שר' אבהו ארגן לר' זירא,
בציעה -
ר' אבהו נתן לאורח (אולי כי הסעודה לכבודו, נחשב בעה"ב).
ר' זירא – בעה"ב בוצע (ע"פ רי"ח, כדי שיבצע בעין יפה (רשב"י)), ושכנע את ר' אבהו.

ברכה –
ר' אבהו – אורח (רי"ח – רשב"י, כדי שיברך את בעה"ב, והגמרא מביאה את נוסח הברכה).
ר' זירא – מי שבצע (רב הונא מבבל)

(מו. באמצע)

ב. עד היכן ברכת הזימון?
תוס' – יחיד שחיכה לשניים לזימון, עד איפה מחכה לפני שממשיך לאכול?

רב נחמן – זימון (זימון והזן ברכות נפרדות),
רב ששת – זימון + הזן (ברכה 1).

נימא כתנאי (לכמה חלקים (אנשים) ניתן לפצל את הברכה):

(מו. 6-)
אגב הנ"ל –

ג. ראיות שברכת הטוב ומטיב אינה דאורייתא

1. רב יוסף – שפועלים לא אומרים.

2. רב – מכך שפותחת בברוך (והרי בברייתא: ברכה הסמוכה לברכה קודמת אינה פותחת בברוך, אלא מכאן שנתקנה מאוחר יותר על שנקברו אנשי ביתר)

3. ר"נ בי"צ – שאין אומרים אותה בבית האבל אלא דיין האמת (ולת"ק – אומרים כרגיל),
   (ומר זוטרא שילב נוסח של דיין האמת באמצע הטוב והמטיב).

(מו: שליש עליון)

ד. להיכן חוזר?
(תוס' 2 – אחד שיצא לשוק ורק ענה להם לזימון והקשיב עד סוף ברכה ראשונה, כשיברך, מאיפה מברך?)
אביי – מההתחלה,
רבנן – מהארץ (וכן הלכה).

¬¬

ה. מנהגי הסעודה של הפרסיים וחז"ל

1. מי יושב איפה ומי מכובד

בשתי מיטות –
פרסים - החשוב מסב ראשון, והשני מסב לראשו (לשמאלו, ליד ראשו, שזה מכובד מרגליו, ולא מדברים אלא בתנועות ידיים),
רב ששת (ברייתא) – השני לרגליו (מימינו, וכך מדבר אתו בקלות)

שלוש מיטות -
השני למעלה ושלישי למטה.
(ואפילו שכך קשה לגדול לדבר עם השני, כבוד השני עדיף).

2. מים ראשונים –
הגדול (ומיד מביאים לו את השולחן שלא יחכה. וכן בברייתא, אך בראשונים – אם כולם מברכים יחד אז הגדול אחרון שלא יחכה).

3. מים אחרונים -
פרסיים – הגדול אחרון (ומשאירים לו את השולחן עד אז שימשיך לאכול),
הברייתא – הגדול תמיד 5 לפני הסוף (מצד אחד מעין ראשון – וכך גם יזמן (כדלעיל מג. רב, וכסיפור עם רבי ורב), מצד שני – לא ראשון ממש שלא יחכה לכולם, אלא ראשון מתוך חמישה).

וכן עוד ברייתא -
לא מכבדים את הגדול להיות ראשון במים אחרונים (אא"כ הם 5 ומטה).

[אגב, גם לא מכבדים בדרכים ובגשרים. ומסופר על אביי ורבין שהלכו בדרך, ורבין לא כיבדו בדרך אך כן בפתח בית הכנסת, והסביר על פי רי"ח שמכבדים רק בפתח הראוי למזוזה].