ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מו. שורה 1 – מז. שורה 11)
המשך ענייני זימון
א. מי בוצע ומי מזמן
בסעודת הודיה שר' אבהו ארגן לר' זירא,
בציעה -
ר' אבהו נתן לאורח (אולי כי הסעודה לכבודו, נחשב בעה"ב).
ר' זירא – בעה"ב בוצע (ע"פ רי"ח, כדי שיבצע בעין יפה (רשב"י)), ושכנע את ר' אבהו.
ברכה –
ר' אבהו – אורח (רי"ח – רשב"י, כדי שיברך את בעה"ב, והגמרא מביאה את נוסח הברכה).
ר' זירא – מי שבצע (רב הונא מבבל)
(מו. באמצע)
ב. עד היכן ברכת הזימון?
תוס' – יחיד שחיכה לשניים לזימון, עד איפה מחכה לפני שממשיך לאכול?
רב נחמן – זימון (זימון והזן ברכות נפרדות),
רב ששת – זימון + הזן (ברכה 1).
נימא כתנאי (לכמה חלקים (אנשים) ניתן לפצל את הברכה):
|
|
| זימון | הזן | הארץ | ירושלים | הטוב והמטיב |
|
| נימא כתנאי | ברייתא א | 1 | 2 | 3 |
| זימון והזן הולכים ביחד – כרב ששת | |
| ברייתא ב | 1 | 2 | 3 | 4 |
| זימון והזן נפרדים כר"נ | |
| הדחייה | ברייתא א | 1 | 2 | 3 |
| פועלים מחברים את הארץ וירושלים | |
|
| ברייתא ב - | 1 | 2 | 3 | 4 | כדעה שהטו"מ דאורייתא | |
(מו. 6-)
אגב הנ"ל –
ג. ראיות שברכת הטוב ומטיב אינה דאורייתא
-
רב יוסף – שפועלים לא אומרים.
-
רב – מכך שפותחת בברוך (והרי בברייתא: ברכה הסמוכה לברכה קודמת אינה פותחת בברוך, אלא מכאן שנתקנה מאוחר יותר על שנקברו אנשי ביתר)
-
ר"נ בי"צ – שאין אומרים אותה בבית האבל אלא דיין האמת (ולת"ק – אומרים כרגיל),
(ומר זוטרא שילב נוסח של דיין האמת באמצע הטוב והמטיב).
(מו: שליש עליון)
ד. להיכן חוזר?
(תוס' 2 – אחד שיצא לשוק ורק ענה להם לזימון והקשיב עד סוף ברכה ראשונה, כשיברך, מאיפה מברך?)
אביי – מההתחלה,
רבנן – מהארץ (וכן הלכה).
¬¬
ה. מנהגי הסעודה של הפרסיים וחז"ל
1. מי יושב איפה ומי מכובד
בשתי מיטות –
פרסים - החשוב מסב ראשון, והשני מסב לראשו (לשמאלו, ליד ראשו, שזה מכובד מרגליו, ולא מדברים אלא בתנועות ידיים),
רב ששת (ברייתא) – השני לרגליו (מימינו, וכך מדבר אתו בקלות)
שלוש מיטות -
השני למעלה ושלישי למטה.
(ואפילו שכך קשה לגדול לדבר עם השני, כבוד השני עדיף).
2. מים ראשונים –
הגדול (ומיד מביאים לו את השולחן שלא יחכה. וכן בברייתא, אך בראשונים – אם כולם מברכים יחד אז הגדול אחרון שלא יחכה).
3. מים אחרונים -
פרסיים – הגדול אחרון (ומשאירים לו את השולחן עד אז שימשיך לאכול),
הברייתא – הגדול תמיד 5 לפני הסוף (מצד אחד מעין ראשון – וכך גם יזמן (כדלעיל מג. רב, וכסיפור עם רבי ורב), מצד שני – לא ראשון ממש שלא יחכה לכולם, אלא ראשון מתוך חמישה).
וכן עוד ברייתא -
לא מכבדים את הגדול להיות ראשון במים אחרונים (אא"כ הם 5 ומטה).
[אגב, גם לא מכבדים בדרכים ובגשרים. ומסופר על אביי ורבין שהלכו בדרך, ורבין לא כיבדו בדרך אך כן בפתח בית הכנסת, והסביר על פי רי"ח שמכבדים רק בפתח הראוי למזוזה].
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לקום מהתחתית של התחתית
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
