ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כח: משנה שנייה – כט: 8-)
(כט: 8 מלמטה – ל: סוף פרק תפילת השחר)
חלק ראשון – תפילת הדרך, תפילה בדרך ולפני הדרך
כיון שדיברנו על המהלך במקום סכנה -
א. תפילת הדרך
A. מקור החיוב –
אליהו לרב יהודה – "המלך בקונך וצא", ר' יעקב- רב חסדא (ר"י-ר"ח) = תפילת הדרך.
וכן ר"י-ר"ח בפני עצמן.
B. הנוסח
גמרא – יהי רצון... שתוליכני לשלום...
אביי – בלשון רבים – שתוליכנו לשלום...
C. מתי?
1. ממתי – כשכבר הולך בדרך.
2. עד מתי? (בה"ג – מה המינימום של המרחק) – פרסה.
D. איך?
רב חסדא – מעומד,
רב ששת – מהלך (ומסופר שכשהיה עם רב חסדא – נעמד)
ב. הכיוון בתפילה
A. במשנה – צריך לרדת,
אם לא יכול - יחזיר פניו
אם לא יכול - יכוון ליבו לבית המקדש.
B. בברייתות:
- מי שיכול לרדת אבל עיכוב הדרך יפגע בכוונתו –
ת"ק – ירד, רבי – יתפלל על החמור - פירוט לגבי כיוון הפנים –
א"י – ירושלים – בית המקדש – קה"ק – הכפורת.
- מה עדיף – עמידה בתפילה או סמיכת גאולה?
- a. יוצא מוקדם לדרך על חמור –
בברייתא – אם יוצא לדרך בין עה"ש לזמן ק"ש, ובדרך לא יוכל לעמוד בתפילה –
ת"ק – עדיף לעמוד – ולכן יתפלל בבית, ובדרך יאמר ק"ש (וכך נהגו אבוה דשמואל, ולוי),
רשב"א – עדיף לסמוך – ולכן יקרא ויתפלל על החמור בישיבה.
- b. יוצא מוקדם להעביר שיעור –
בעיה דומה לרבנים שדרשו ממוקדם בבוקר -
מרימר ומר זוטרא – ארגנו להם מניין פרטי ואיחרו קצת את השיעור.
רב אשי –
לא רצה לאחר את השיעור ולעשות מניין,
ממילא הוא נשאר עם אותה התלבטות לגבי היוצא בחמור,
את הפיתרון של ת"ק ואבוה דשמואל ולוי לא קיבל (לא מצינו),
לכן התפלל תוך כדי השיעור (ואחר כך התפלל שוב).
חלק שלישי – חיוב מוסף
א. החיוב -
A. הדעות -
ראב"ע – רק במניין,
ר"י-ראב"ע – או במניין, או כשאין במקום מניין שמתפלל.
חכמים – בכל מקרה.
B. להלכה -
כר"י - ר' חייא בר רב, ר' חייא בר אבין (מעיד על שמואל), רב יצחק בר אבדימי-רב.
כחכמים – ר' ינאי לר' חנינא קרא, וכן מעיד רי"ח על ר' ינאי שהתפלל פעמיים (שחרית ומוסף, אפילו שהיה מניין אחר במקום),
(ל: שליש עליון)
C. כיוון שהזכרנו את ר' ינאי שהתפלל פעמיים –
a. ר' חייא בר אבא התפלל פעמיים. למה? ר' זירא מציע:
1. כי לא כיוון.
דחייה – מי שלא יוכל לכוון שלא יתפלל.
2. כי שכח יעלה ויבוא.
דחייה – הרי מי ששכח אינו חוזר כי יכול לאומרה בתפילה הבאה.
תשובה – יחיד ששכח – חוזר. שליח ציבור – אינו חוזר (הנ"ל + טרחא דציבורא).
(אגב, יחיד במניין ששכח, מן הדין גם אינו חוזר כי ישמע מהש"ץ, אבל הפוסקים כתבו שיחזור).
b. כשחוזר – שוהה בין תפילה לתפילה כדי שתתחונן/תתחולל עליו דעתו.
c. שכח יעלה ויבוא בלילה –
רב – לא חוזר, כי אין קידוש החודש בלילה.
אמימר – דווקא בלילה הראשון של חודש מלא. רב אשי – בכל מקרה (הרי הטעם הוא שאין קידוש בלילה!).

הלכות קבלת שבת מוקדמת

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

למה ללמוד גמרא?

איך זוכים לראות את אליהו הנביא?

דיני קדימה בברכות

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הלכות שטיפת כלים בשבת

אנחנו קודש למענך

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

קילוף פירות וירקות בשבת

חנוכה הכשרת כלי הזוגיות

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















