ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כח: משנה שנייה – כט: 8-)
(כט: 8 מלמטה – ל: סוף פרק תפילת השחר)
חלק ראשון – תפילת הדרך, תפילה בדרך ולפני הדרך
כיון שדיברנו על המהלך במקום סכנה -
א. תפילת הדרך
A. מקור החיוב –
אליהו לרב יהודה – "המלך בקונך וצא", ר' יעקב- רב חסדא (ר"י-ר"ח) = תפילת הדרך.
וכן ר"י-ר"ח בפני עצמן.
B. הנוסח
גמרא – יהי רצון... שתוליכני לשלום...
אביי – בלשון רבים – שתוליכנו לשלום...
C. מתי?
1. ממתי – כשכבר הולך בדרך.
2. עד מתי? (בה"ג – מה המינימום של המרחק) – פרסה.
D. איך?
רב חסדא – מעומד,
רב ששת – מהלך (ומסופר שכשהיה עם רב חסדא – נעמד)
ב. הכיוון בתפילה
A. במשנה – צריך לרדת,
אם לא יכול - יחזיר פניו
אם לא יכול - יכוון ליבו לבית המקדש.
B. בברייתות:
- מי שיכול לרדת אבל עיכוב הדרך יפגע בכוונתו –
ת"ק – ירד, רבי – יתפלל על החמור - פירוט לגבי כיוון הפנים –
א"י – ירושלים – בית המקדש – קה"ק – הכפורת.
- מה עדיף – עמידה בתפילה או סמיכת גאולה?
- a. יוצא מוקדם לדרך על חמור –
בברייתא – אם יוצא לדרך בין עה"ש לזמן ק"ש, ובדרך לא יוכל לעמוד בתפילה –
ת"ק – עדיף לעמוד – ולכן יתפלל בבית, ובדרך יאמר ק"ש (וכך נהגו אבוה דשמואל, ולוי),
רשב"א – עדיף לסמוך – ולכן יקרא ויתפלל על החמור בישיבה.
- b. יוצא מוקדם להעביר שיעור –
בעיה דומה לרבנים שדרשו ממוקדם בבוקר -
מרימר ומר זוטרא – ארגנו להם מניין פרטי ואיחרו קצת את השיעור.
רב אשי –
לא רצה לאחר את השיעור ולעשות מניין,
ממילא הוא נשאר עם אותה התלבטות לגבי היוצא בחמור,
את הפיתרון של ת"ק ואבוה דשמואל ולוי לא קיבל (לא מצינו),
לכן התפלל תוך כדי השיעור (ואחר כך התפלל שוב).
חלק שלישי – חיוב מוסף
א. החיוב -
A. הדעות -
ראב"ע – רק במניין,
ר"י-ראב"ע – או במניין, או כשאין במקום מניין שמתפלל.
חכמים – בכל מקרה.
B. להלכה -
כר"י - ר' חייא בר רב, ר' חייא בר אבין (מעיד על שמואל), רב יצחק בר אבדימי-רב.
כחכמים – ר' ינאי לר' חנינא קרא, וכן מעיד רי"ח על ר' ינאי שהתפלל פעמיים (שחרית ומוסף, אפילו שהיה מניין אחר במקום),
(ל: שליש עליון)
C. כיוון שהזכרנו את ר' ינאי שהתפלל פעמיים –
a. ר' חייא בר אבא התפלל פעמיים. למה? ר' זירא מציע:
1. כי לא כיוון.
דחייה – מי שלא יוכל לכוון שלא יתפלל.
2. כי שכח יעלה ויבוא.
דחייה – הרי מי ששכח אינו חוזר כי יכול לאומרה בתפילה הבאה.
תשובה – יחיד ששכח – חוזר. שליח ציבור – אינו חוזר (הנ"ל + טרחא דציבורא).
(אגב, יחיד במניין ששכח, מן הדין גם אינו חוזר כי ישמע מהש"ץ, אבל הפוסקים כתבו שיחזור).
b. כשחוזר – שוהה בין תפילה לתפילה כדי שתתחונן/תתחולל עליו דעתו.
c. שכח יעלה ויבוא בלילה –
רב – לא חוזר, כי אין קידוש החודש בלילה.
אמימר – דווקא בלילה הראשון של חודש מלא. רב אשי – בכל מקרה (הרי הטעם הוא שאין קידוש בלילה!).

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












