ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
הרבה מגדולי החסידות תמכו בנפוליאון, מפני שהוא הפיץ בעולם אידיאולוגיה של חירות וחופש, שהם רעיונות אמיתיים הנוגעים לגאולת העולם, עד שאמרו: 'אחרי נפוליאון צועד המשיח'. לעומתם, התיירא בעל התניא מהכפירה שמביא נפוליאון בכנפיו, התנגד לו, ותמך ברוסים.
נמנו וגמרו שני הצדדים, שהצדיק שיתקע ראשון בשופר בראש השנה, תוכרע המציאות בעולם הגשמי כמותו, והמועמד שלו יגבר. לפיכך, בראש השנה קמו הגדולים התומכים בנפוליאון מוקדם בבוקר, התפללו את תפילת שחרית, הזדרזו לתקוע, והיו בטוחים שידם גברה.
ולא ידעו... שבעל התניא, השכים בבוקר, וכשהאיר היום... תקע לפני התפילה...
סיפור זה הוא גם משל עמוק למתרחש בכל שנה מחדש בראש השנה. אנו יודעים שבכל חג חוזר ובא המאורע שבגינו נקבע החג. למשל, בפסח נאמר: "בכול דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, לפי שיציאת מצריים מתחדשת עתה שוב.
וכך בראש השנה, יום בריאת האדם והעולם, העולם שב ונברא מחדש, כלומר - העולם שב ומקבל כוחות חיים חדשים לשנה זו. בכניסת היום, כל כוחות החיים של העולם חוזרים ונאספים חזרה לשורשם והעולם שרוי בתרדמה, ובשעת תקיעת שופר ה' שב ובורא ומעניק כוחות לעולם לשנה זו (תניא, אגרות הקודש יד).
קול השופר נוצר מנשיפה של אוויר – 'נפיחה', ואף בריאת האדם הייתה ע"י נפיחה, "ויפח באפיו נשמת חיים", ללמדנו שזמן תקיעת שופר הוא הזמן בו אנו מקבלים מחדש את נשמתנו וחיינו.
כמו בכל מצב בו ניתנים כוחות, מתחיל מיד בירור ומאבק – לאן יופנו כוחות אלו – לטוב או לרע, כששיא המאבק והבירור הוא בין ישראל לאומות העולם. ראש השנה הוא חג של העולם כולו, ולא רק של עם ישראל, שהרי המאורע אותו אנו מציינים (בשונה מפסח, יום כיפור ושאר החגים) הוא בריאת העולם, מאורע כלל עולמי שאינו מיוחד דווקא לישראל. 'כל באי העולם עוברים לפניך כבני מרון', העולם כולו נידון ומקבל חיים, והגויים רוצים לקבל את החיים לעצמם.
מאבק זה מוכרע רק ביום כיפור, שהוא יום שבו נמחלים עוונותיהם של ישראל, ואז בעת שישראל יוצאים ולולביהם בידיהם, דומה הדבר לשרביט מנצחים, והניצחון ברור (מדרש). ורמוז הדבר במפגש ובמאבק בין יעקב לעשיו, המסתיים בהכרעה – 'ויעקב נסע סוכותה'.
אולם במדרש (ויקרא כט, ד) נאמר, שבאמת המאבק הוכרע קודם. המנצח הוא התוקע בשופר. לכל אומות העולם יש קרניים ותקיעות, אך רק ישראל הם יודעי תרועה בראש השנה. יעקב הקדים ובא לפני עשיו, וכשבא עשיו, התברר שקול יעקב כבר השיג את הברכות. וכך בבריאת העמים, ישראל נבראו אחרונים, אך הם עלו במחשבה להיברא עוד לפני בריאת העולם.
וכמו בסיפור בו פתחנו, מי שזוכה לשמוע קול שופר ראשון ולקבל את כוחות החיים החדשים, הרי שכל כוחות העולם בידיו, וההכרעה כמותו.
ויהי רצון, שנשמע קול שופרו של משיח, והקול הראשון של המקדימים לתקוע יהפוך עוד השנה לקול הניצחון, קול שופר גדול המבשר את הגאולה השלימה. שנה טובה לכל בית ישראל!
איך ללמוד גמרא?
אי אפשר לבד!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
