ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מא. שורה 5 – מב. שורה 5)
חלק א – קדימות בברכות
הקדמה - שני סוגי קדימות בברכות (כאמור בדף לט):
- בברכות שוות, והשאלה על איזה לברך ולפטור את השני.
- ברכות לא שוות, ברור לכולם שמברך שתי ברכות, והשאלה היא איזה להקדים.
א. במשנה –
ר"י – מין שבעה, רבנן – חביב.
במה נחלקו:
- לפי כולם: נחלקו בברכות שוות
- האם נחלקו גם בברכות שונות:
עולא + ר אמי/רי"צ נפחא – לא נחלקו (אלא חביב עדיף),
ר' אמי/רי"צ נפחא – נחלקו:
ר"י – מה שבפסוק קודם,
כר' יוסף/ר' יצחק – שכל המוקדם בפסוק מוקדם לברכה,
וממילא – כל מה שבפסוק מוקדם ממה שלא.
ורבנן – חביב עדיף,
כר' חנן – שדורש את הפסוק לשיעורים.
(מא: 7+)
ב. גם ה"ארץ" השני קובע -
ולכן רב המנונא – תמר > רימון
ג. מאמרים מוסגרים:
- (מא. חצי ראשון) קושיה על שבברכות שונות מברך פעמיים,
והרי - ברייתא שגם בברכות שוות (צנון וזית) מברך על אחד ופוטר את השני,
תשובה – שם מדובר שאחד עיקר ופוטר את הטפל.
[ואמנם משמע שבסיפא ר"י חולק ואומר להקדים הזית, אך חסורי מחסרא ושם מדובר שאין עיקר (ולעולא – בברכות שוות)].
- (מא. שליש תחתון) הדרשות לשיעורין מ"ארץ חיטה" –
חיטה – מי שבא לבית טמא, בגדיו נטמאים רק אחרי זמן כדי אכילת פרס (חצי ככר) חיטים.
שעורה – עצם כשעורה מטמאת
גפן – רביעית יין לנזיר (גם למדידת מוצק כמו ענבים. ולא רביעית מים)
תאנה (יבשה (=גרוגרת)) להוצאת שבת
רימון – חור כרימון מבטל שם כלי
זית – רוב השיעורים
דבש (תמרים) – ככותבת הגסה ליו"כ.
חלק שני – ברכה על אוכל במהלך סעודת פת
א. תאנים וענבים – (לא באים ללפת הפת, שאז ודאי שלא מברך, אלא למתק את פיו.
מה שרב פפא מגדיר "שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה") –
|
| לפני | אחרי | הסבר |
| ר' חייא | לא | לא | פת/יין פוטרים כל מאכל/משקה |
| ר"ה ור"נ | כן | לא | לפני כן – כי אינה טפלה, |
| ר' ששת | כן | כן | רק פת הב"ב נפטרת מהלחם כי היא מזינה |
ב. רב פפא – והלכתא (צבענו בצהוב את המקרה של הסעיף הקודם)
לרש"י – פסק כרב ששת,
לתוס' – פסק כר"ה ור"נ:
|
| רש"י | תוס' | לפני | אחרי | הסבר |
| מחמת הסעודה בתוך הסעודה | ממש עם הפת (טפילה) | חלק עיקרי כמו בשר, אורז | לא | לא | טפלים ללחם |
| שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה | באים להשביע כמו כרוב | פירות וכד' | כן | לא | לפני כן – כי לא טפלים |
|
לאחר הסעודה |
פירות וכד', |
אוכל כמו פירות ויין ממש אחרי, אבל לפני ברכהמ"ז |
כן |
כן |
הם לא נחשבים מזון כלל |
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
