ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מא. שורה 5 – מב. שורה 5)
חלק א – קדימות בברכות
הקדמה - שני סוגי קדימות בברכות (כאמור בדף לט):
- בברכות שוות, והשאלה על איזה לברך ולפטור את השני.
- ברכות לא שוות, ברור לכולם שמברך שתי ברכות, והשאלה היא איזה להקדים.
א. במשנה –
ר"י – מין שבעה, רבנן – חביב.
במה נחלקו:
- לפי כולם: נחלקו בברכות שוות
- האם נחלקו גם בברכות שונות:
עולא + ר אמי/רי"צ נפחא – לא נחלקו (אלא חביב עדיף),
ר' אמי/רי"צ נפחא – נחלקו:
ר"י – מה שבפסוק קודם,
כר' יוסף/ר' יצחק – שכל המוקדם בפסוק מוקדם לברכה,
וממילא – כל מה שבפסוק מוקדם ממה שלא.
ורבנן – חביב עדיף,
כר' חנן – שדורש את הפסוק לשיעורים.
(מא: 7+)
ב. גם ה"ארץ" השני קובע -
ולכן רב המנונא – תמר > רימון
ג. מאמרים מוסגרים:
- (מא. חצי ראשון) קושיה על שבברכות שונות מברך פעמיים,
והרי - ברייתא שגם בברכות שוות (צנון וזית) מברך על אחד ופוטר את השני,
תשובה – שם מדובר שאחד עיקר ופוטר את הטפל.
[ואמנם משמע שבסיפא ר"י חולק ואומר להקדים הזית, אך חסורי מחסרא ושם מדובר שאין עיקר (ולעולא – בברכות שוות)].
- (מא. שליש תחתון) הדרשות לשיעורין מ"ארץ חיטה" –
חיטה – מי שבא לבית טמא, בגדיו נטמאים רק אחרי זמן כדי אכילת פרס (חצי ככר) חיטים.
שעורה – עצם כשעורה מטמאת
גפן – רביעית יין לנזיר (גם למדידת מוצק כמו ענבים. ולא רביעית מים)
תאנה (יבשה (=גרוגרת)) להוצאת שבת
רימון – חור כרימון מבטל שם כלי
זית – רוב השיעורים
דבש (תמרים) – ככותבת הגסה ליו"כ.
חלק שני – ברכה על אוכל במהלך סעודת פת
א. תאנים וענבים – (לא באים ללפת הפת, שאז ודאי שלא מברך, אלא למתק את פיו.
מה שרב פפא מגדיר "שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה") –
|
| לפני | אחרי | הסבר |
| ר' חייא | לא | לא | פת/יין פוטרים כל מאכל/משקה |
| ר"ה ור"נ | כן | לא | לפני כן – כי אינה טפלה, |
| ר' ששת | כן | כן | רק פת הב"ב נפטרת מהלחם כי היא מזינה |
ב. רב פפא – והלכתא (צבענו בצהוב את המקרה של הסעיף הקודם)
לרש"י – פסק כרב ששת,
לתוס' – פסק כר"ה ור"נ:
|
| רש"י | תוס' | לפני | אחרי | הסבר |
| מחמת הסעודה בתוך הסעודה | ממש עם הפת (טפילה) | חלק עיקרי כמו בשר, אורז | לא | לא | טפלים ללחם |
| שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה | באים להשביע כמו כרוב | פירות וכד' | כן | לא | לפני כן – כי לא טפלים |
|
לאחר הסעודה |
פירות וכד', |
אוכל כמו פירות ויין ממש אחרי, אבל לפני ברכהמ"ז |
כן |
כן |
הם לא נחשבים מזון כלל |

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?













