ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ב. – ג. שורה 4)
זמן קריאת שמע של ערבית
א. משנה -
ממתי – אכילת הכהנים (צה"כ).
עד מתי – ר"א – אשמורה ראשונה, חכמים – חצות, ר"ג – עלות השחר.
[הוספות:
1. ר"ג – גם לפי חכמים מן הדין זה כל הלילה, אלא שגזרו כדי להרחיק. וכן במעשה שר"ג אמר לבניו לקרוא ק"ש.
2. יש עוד מצוות שמצוותן בלילה וחלות כל הלילה – הקטר חלבים, אכילת בשר הקרבן,
וגם בבשר הקרבן גזרו עד חצות].
ב. שאלות סגנוניות:
A. למה התנא – 1. התחיל באמצע נושא? 2. פתח בערבית?
תשובות:
- תשובה לשתיהן:
סמך על הפסוק "בשכבך ובקומך".
- תשובה לשנייה -
"ויהיה ערב ויהי בוקר".
אם כך, למה בברכות ק"ש פתח בשחרית?"
כיון שדיבר על שחרית מסיים ענייננו וחוזר לערבית.
B. למה לא כתב צאת הכוכבים?
מלמד בדרך אגב שהכהן טהור לאכילת תרומה כבר מהערב השמש, אפילו שעדיין מחוסר כפרה.
הבנת הפסוק - "ובא השמש וטהר, ואחר יאכל מן הקודשים"
שתי אפשרויות:
- בא השמש – שקיעה, טהר – נגמר היום – מספיק הערב שמש.
- בא השמש – זריחה, טהר – שהביא קרבנותיו – צריך כפרה.
שני דיונים מקבילים בלימוד הפסוק:
- ברייתא מביאה את אפשרות הערב שמש, הגמרא שואלת אולי הכוונה לאפשרות כפרה, ודוחה רבה בר"ש – אם הכוונה לאיש צריך לכתוב "ויטהר".
- במערבא – התלבטו בשתי האפשרויות, והכריעו כאפשרות הראשונה ממשנתנו (שיש ברייתא שמבארת שזה מצה"כ).
ג. זמנים שונים לתחילת הזמן
כאמור במשנה – משהכהן אוכל (צה"כ).
קשה מברייתא א –
משהעני נכנס לאכול.
תשובה - עני=כהן.
קושיות על "עני=כהן":
- ברייתא ב –
חכמים – משהכהן אוכל (צה"כ).
ר"מ – משבני אדם אוכלים בע"ש.
אם עני=בני אדם, אזי עני אינו ככהן.
תשובה – עני=כהן,
בני אדם לא כעני.
- 2. ברייתא ג –
ר"א – משקדש היום בערב שבת (שקיעה),
ר"מ – כהנים טובלים,
ר' יהושע – כהנים אוכלים,
ר' חנינא – עני אוכל
ר' אחאי – שרוב בני אדם נכנסים להסב.
B. הערות על הברייתות
בתוך ברייתא ב –
ראיה לחכמים שמצה"כ -
"ואנחנו עושים במלאכה... מעלות השחר ועד צאת הכוכבים".
וזה מוגדר כיום – "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה".
על ברייתא ג
- 1. מה מאוחר – עני או כהן?
עני מאוחר (כי לפני צה"כ יש רק שקיעה, ור"א כבר אמר שקיעה). - 2. דעת ר"מ – כשהכהנים טובלים.
בברייתא שואל ר' יהודה – והרי זה מבעוד יום? (אינו זמן שכיבה)
תשובת הגמרא – לדעתו הם טובלים סמוך לצה"כ.
[לפי כולם הם טובלים לפני בין השמשות.
לר"י ביה"ש מתחיל בשקיעה.
לר"מ, כרי"ס – מתחיל רגע לפני צה"כ.
סתירות
- 1. בדעת ר"מ – תרי תנאי אליבא דר"מ.
- 2. בדעת ר"א (במשנתנו לכאורה מסכים עם ת"ק) – 1. תרי תנאי. 2. לא מסכים עם ת"ק.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













