(ב. – ג. שורה 4)

זמן קריאת שמע של ערבית

א. משנה -
ממתי – אכילת  הכהנים (צה"כ).
עד מתי – ר"א – אשמורה ראשונה, חכמים – חצות, ר"ג – עלות השחר.

[הוספות:
1. ר"ג – גם לפי חכמים מן הדין זה כל הלילה, אלא שגזרו כדי להרחיק. וכן במעשה שר"ג אמר לבניו לקרוא ק"ש.
2. יש עוד מצוות שמצוותן בלילה וחלות כל הלילה – הקטר חלבים, אכילת בשר הקרבן,
וגם בבשר הקרבן גזרו עד חצות].

ב. שאלות סגנוניות:

A. למה התנא – 1. התחיל באמצע נושא? 2. פתח בערבית?

תשובות:

1. תשובה לשתיהן:

סמך על הפסוק "בשכבך ובקומך".

1. תשובה לשנייה -
   "ויהיה ערב ויהי בוקר".

אם כך, למה בברכות ק"ש פתח בשחרית?"
כיון שדיבר על שחרית מסיים ענייננו וחוזר לערבית.

B. למה לא כתב צאת הכוכבים?
מלמד בדרך אגב שהכהן טהור לאכילת תרומה כבר מהערב השמש, אפילו שעדיין מחוסר כפרה.

הבנת הפסוק - "ובא השמש וטהר, ואחר יאכל מן הקודשים"
שתי אפשרויות:

1. בא השמש – שקיעה, טהר – נגמר היום – מספיק הערב שמש.
2. בא השמש – זריחה, טהר – שהביא קרבנותיו – צריך כפרה.

שני דיונים מקבילים בלימוד הפסוק:

1. ברייתא מביאה את אפשרות הערב שמש, הגמרא שואלת אולי הכוונה לאפשרות כפרה, ודוחה רבה בר"ש – אם הכוונה לאיש צריך לכתוב "ויטהר".
2. במערבא – התלבטו בשתי האפשרויות, והכריעו כאפשרות הראשונה ממשנתנו (שיש ברייתא שמבארת שזה מצה"כ).

ג. זמנים שונים לתחילת הזמן

כאמור במשנה – משהכהן אוכל (צה"כ).
קשה מברייתא א –
משהעני נכנס לאכול.
תשובה - עני=כהן.

קושיות על "עני=כהן":

1. ברייתא ב –
   חכמים – משהכהן אוכל (צה"כ).
   ר"מ – משבני אדם אוכלים בע"ש.

אם עני=בני אדם, אזי עני אינו ככהן.
תשובה – עני=כהן,
בני אדם לא כעני.

1. 2. ברייתא ג –
   ר"א – משקדש היום בערב שבת (שקיעה),
   ר"מ – כהנים טובלים,
   ר' יהושע – כהנים אוכלים,
   ר' חנינא – עני אוכל
   ר' אחאי – שרוב בני אדם נכנסים להסב.
   
    

B. הערות על הברייתות

בתוך ברייתא ב –
ראיה לחכמים שמצה"כ -
"ואנחנו עושים במלאכה... מעלות השחר ועד צאת הכוכבים".
וזה מוגדר כיום – "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה".

על ברייתא ג

1. 1. מה מאוחר – עני או כהן?
   עני מאוחר (כי לפני צה"כ יש רק שקיעה, ור"א כבר אמר שקיעה). 
2. 2. דעת ר"מ – כשהכהנים טובלים.
   בברייתא שואל ר' יהודה – והרי זה מבעוד יום? (אינו זמן שכיבה) 

תשובת הגמרא – לדעתו הם טובלים סמוך לצה"כ.

[לפי כולם הם טובלים לפני בין השמשות.
לר"י ביה"ש מתחיל בשקיעה.
לר"מ, כרי"ס – מתחיל רגע לפני צה"כ.

סתירות

1. 1. בדעת ר"מ – תרי תנאי אליבא דר"מ. 
2. 2. בדעת ר"א (במשנתנו לכאורה מסכים עם ת"ק) – 1. תרי תנאי. 2. לא מסכים עם ת"ק.