ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
הקב"ה, הוא שקרא לאברהם והטיל עליו את התפקיד, "ויאמר ה' אל אברם...". פנים רבות לו לתפקיד, אך כולם סובבות והולכות סביב האמירה – עם זו יצרתי, תהילתי יספרו. החידוש הגדול של תפקידנו, הוא לגלות לעולם שה' מנהיג ומוביל אותו כל העת, לכן החידוש גנוז בכך שה' מתגלה ונוכח בעולם. עצם ההתגלות של ה' לאברהם היא גם התפקיד של אברהם.
מאז ההתגלות הראשונה, זוכה אברהם להתגלויות רבות. בפרשת לך לך יש ארבע התגלויות כאלה. אולם, מי שיבחן את כל ההתגלויות, יגלה נתון מפתיע: כולן מתרחשות בשעת משבר.
ההתגלות הראשונה מתרחשת בשכם. עליה נאמר – "ויעבור אברם בארץ... והכנעני אז בארץ. וירא ה' אל אברם.. לזרעך אתן את הארץ הזאת". אברהם, המנהיג הדגול שהחזיר בתשובה אלפים ורבבות בחרן, עוזב את מעמדו הנכבד, ומגיע אל הארץ הנכספת במאמץ גדול. והנה, כאן בארץ הוא מגלה, שהכנענים הולכים וכובשים את הארץ מידי בני שם. ובמילים אחרות, הוא מגלה שבארץ המובטחת אין לו עם מי לדבר. הארץ גם לא נשארה ריקה מאדם, כדי להמתין לבניו. עם ארור משתלט על המקום. אכזבה.
דווקא ברגע זה מתרחשת ההתגלות וההבטחה - לזרעך אתן את הארץ הזאת.
ההתגלות השניה מתרחשת לאחר היפרד לוט מעימו. זהו רגע קשה מאד לאברהם. בן המשפחה היחיד, שליווה אותו בדרכו מארץ מולדתו נוטש אותו. ולא זו בלבד, לוט חובר למתנגדיו הגדולים של אברהם, אנשי סדום מגרשי האורחים. לוט מפנה עורף לדרך החינוכית של דודו. נטישה זו ממחישה לאברהם את העובדה שאין לו ממשיכים. כעת, לוט הפך ממשיכו של אברהם למי שמעוניין להתחלק עימו בשליטה על הארץ – אם השמאל ואימינה וכו'.
באותה שעה מתגלה אליו ה' ומבטיחו נאמנה על ירושת הארץ, וריבוי זרעו כעפר הארץ.
ההתגלות השלישית היא בברית בין הבתרים. גם כאן טורחת התורה להדגיש – "אחר הדברים האלה". מפרש רש"י – אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים, והיה דואג ואומר שמא קיבלתי שכר על כל צדקותי. (הדגשת התורה – אחר הדברים האלה היא קשה מאוד, שהרי ברית בין הבתרים התרחשה כשאברהם היה בן 70, ואילו אברהם נכנס לארץ בן 75, כך שמלחמת המלכים התרחשה לאחר הברית. התירוץ של 'אין מוקדם ומאוחר בתורה', לא מיישב את ההדגשה – "אחר הדברים האלה". ואין כאן המקום להאריך בתירוץ).
ההתגלות הרביעית מתרחשת כשאברהם בן 99 שנה, וכולה כרוכה בקושי הגדול שלו על כך שלא זכה לבן משרה. קושי זה צף ועולה לאורך הפרשיה, ומקבל את פתרונו בציווי על ברית המילה, החלפת השמות לאברהם ושרה, וההבטחה על הולדת הבן.
נמצאנו למדים – הקשיים הם אלו אשר מזכים אותנו במפגש קרוב עם ה', ומכוונים אותנו אל תפקידנו. עת צרה היא ליעקב, וממנה – מתוכה יוושע. ונזכה בקרוב לגאולה השלמה, עת ההתגלות תבוא בשלום, במישור ובשמחה!
איך ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כשר קצר ולעניין!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
דיני פלסטר בשבת
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
