ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
הקב"ה, הוא שקרא לאברהם והטיל עליו את התפקיד, "ויאמר ה' אל אברם...". פנים רבות לו לתפקיד, אך כולם סובבות והולכות סביב האמירה – עם זו יצרתי, תהילתי יספרו. החידוש הגדול של תפקידנו, הוא לגלות לעולם שה' מנהיג ומוביל אותו כל העת, לכן החידוש גנוז בכך שה' מתגלה ונוכח בעולם. עצם ההתגלות של ה' לאברהם היא גם התפקיד של אברהם.
מאז ההתגלות הראשונה, זוכה אברהם להתגלויות רבות. בפרשת לך לך יש ארבע התגלויות כאלה. אולם, מי שיבחן את כל ההתגלויות, יגלה נתון מפתיע: כולן מתרחשות בשעת משבר.
ההתגלות הראשונה מתרחשת בשכם. עליה נאמר – "ויעבור אברם בארץ... והכנעני אז בארץ. וירא ה' אל אברם.. לזרעך אתן את הארץ הזאת". אברהם, המנהיג הדגול שהחזיר בתשובה אלפים ורבבות בחרן, עוזב את מעמדו הנכבד, ומגיע אל הארץ הנכספת במאמץ גדול. והנה, כאן בארץ הוא מגלה, שהכנענים הולכים וכובשים את הארץ מידי בני שם. ובמילים אחרות, הוא מגלה שבארץ המובטחת אין לו עם מי לדבר. הארץ גם לא נשארה ריקה מאדם, כדי להמתין לבניו. עם ארור משתלט על המקום. אכזבה.
דווקא ברגע זה מתרחשת ההתגלות וההבטחה - לזרעך אתן את הארץ הזאת.
ההתגלות השניה מתרחשת לאחר היפרד לוט מעימו. זהו רגע קשה מאד לאברהם. בן המשפחה היחיד, שליווה אותו בדרכו מארץ מולדתו נוטש אותו. ולא זו בלבד, לוט חובר למתנגדיו הגדולים של אברהם, אנשי סדום מגרשי האורחים. לוט מפנה עורף לדרך החינוכית של דודו. נטישה זו ממחישה לאברהם את העובדה שאין לו ממשיכים. כעת, לוט הפך ממשיכו של אברהם למי שמעוניין להתחלק עימו בשליטה על הארץ – אם השמאל ואימינה וכו'.
באותה שעה מתגלה אליו ה' ומבטיחו נאמנה על ירושת הארץ, וריבוי זרעו כעפר הארץ.
ההתגלות השלישית היא בברית בין הבתרים. גם כאן טורחת התורה להדגיש – "אחר הדברים האלה". מפרש רש"י – אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים, והיה דואג ואומר שמא קיבלתי שכר על כל צדקותי. (הדגשת התורה – אחר הדברים האלה היא קשה מאוד, שהרי ברית בין הבתרים התרחשה כשאברהם היה בן 70, ואילו אברהם נכנס לארץ בן 75, כך שמלחמת המלכים התרחשה לאחר הברית. התירוץ של 'אין מוקדם ומאוחר בתורה', לא מיישב את ההדגשה – "אחר הדברים האלה". ואין כאן המקום להאריך בתירוץ).
ההתגלות הרביעית מתרחשת כשאברהם בן 99 שנה, וכולה כרוכה בקושי הגדול שלו על כך שלא זכה לבן משרה. קושי זה צף ועולה לאורך הפרשיה, ומקבל את פתרונו בציווי על ברית המילה, החלפת השמות לאברהם ושרה, וההבטחה על הולדת הבן.
נמצאנו למדים – הקשיים הם אלו אשר מזכים אותנו במפגש קרוב עם ה', ומכוונים אותנו אל תפקידנו. עת צרה היא ליעקב, וממנה – מתוכה יוושע. ונזכה בקרוב לגאולה השלמה, עת ההתגלות תבוא בשלום, במישור ובשמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
