ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
הקב"ה, הוא שקרא לאברהם והטיל עליו את התפקיד, "ויאמר ה' אל אברם...". פנים רבות לו לתפקיד, אך כולם סובבות והולכות סביב האמירה – עם זו יצרתי, תהילתי יספרו. החידוש הגדול של תפקידנו, הוא לגלות לעולם שה' מנהיג ומוביל אותו כל העת, לכן החידוש גנוז בכך שה' מתגלה ונוכח בעולם. עצם ההתגלות של ה' לאברהם היא גם התפקיד של אברהם.
מאז ההתגלות הראשונה, זוכה אברהם להתגלויות רבות. בפרשת לך לך יש ארבע התגלויות כאלה. אולם, מי שיבחן את כל ההתגלויות, יגלה נתון מפתיע: כולן מתרחשות בשעת משבר.
ההתגלות הראשונה מתרחשת בשכם. עליה נאמר – "ויעבור אברם בארץ... והכנעני אז בארץ. וירא ה' אל אברם.. לזרעך אתן את הארץ הזאת". אברהם, המנהיג הדגול שהחזיר בתשובה אלפים ורבבות בחרן, עוזב את מעמדו הנכבד, ומגיע אל הארץ הנכספת במאמץ גדול. והנה, כאן בארץ הוא מגלה, שהכנענים הולכים וכובשים את הארץ מידי בני שם. ובמילים אחרות, הוא מגלה שבארץ המובטחת אין לו עם מי לדבר. הארץ גם לא נשארה ריקה מאדם, כדי להמתין לבניו. עם ארור משתלט על המקום. אכזבה.
דווקא ברגע זה מתרחשת ההתגלות וההבטחה - לזרעך אתן את הארץ הזאת.
ההתגלות השניה מתרחשת לאחר היפרד לוט מעימו. זהו רגע קשה מאד לאברהם. בן המשפחה היחיד, שליווה אותו בדרכו מארץ מולדתו נוטש אותו. ולא זו בלבד, לוט חובר למתנגדיו הגדולים של אברהם, אנשי סדום מגרשי האורחים. לוט מפנה עורף לדרך החינוכית של דודו. נטישה זו ממחישה לאברהם את העובדה שאין לו ממשיכים. כעת, לוט הפך ממשיכו של אברהם למי שמעוניין להתחלק עימו בשליטה על הארץ – אם השמאל ואימינה וכו'.
באותה שעה מתגלה אליו ה' ומבטיחו נאמנה על ירושת הארץ, וריבוי זרעו כעפר הארץ.
ההתגלות השלישית היא בברית בין הבתרים. גם כאן טורחת התורה להדגיש – "אחר הדברים האלה". מפרש רש"י – אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים, והיה דואג ואומר שמא קיבלתי שכר על כל צדקותי. (הדגשת התורה – אחר הדברים האלה היא קשה מאוד, שהרי ברית בין הבתרים התרחשה כשאברהם היה בן 70, ואילו אברהם נכנס לארץ בן 75, כך שמלחמת המלכים התרחשה לאחר הברית. התירוץ של 'אין מוקדם ומאוחר בתורה', לא מיישב את ההדגשה – "אחר הדברים האלה". ואין כאן המקום להאריך בתירוץ).
ההתגלות הרביעית מתרחשת כשאברהם בן 99 שנה, וכולה כרוכה בקושי הגדול שלו על כך שלא זכה לבן משרה. קושי זה צף ועולה לאורך הפרשיה, ומקבל את פתרונו בציווי על ברית המילה, החלפת השמות לאברהם ושרה, וההבטחה על הולדת הבן.
נמצאנו למדים – הקשיים הם אלו אשר מזכים אותנו במפגש קרוב עם ה', ומכוונים אותנו אל תפקידנו. עת צרה היא ליעקב, וממנה – מתוכה יוושע. ונזכה בקרוב לגאולה השלמה, עת ההתגלות תבוא בשלום, במישור ובשמחה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













